גילי בגליל: נצרת – הבשורה לשנת 2019
לפני כשבוע הואר עץ חג המולד המרשים שבכיכר המעיין בנצרת. במהלך החודש נשמעות ברחבי עיר הבשורה, זמירות ותפילות לכבודו של יוסף הנגר - הלוא הוא אביו של ישוע, המשיח הנצרתי.
פני חגיגות המולד בנצרת-צלמה גילי מצא
צליינים גודשים את העיר, מלהגים בבליל שפות, מלבושים וריחות, תורמים לתחושה שהעולם הוא כפר גלילי קטן, שמתקופת השלטון הרומי ועד היום, הפך לאבן שואבת. כזו שמשוועת לתשתיות תיירותיות הולמות ולהשקעות רציניות, כדי לקבל את פניהם של מיליונים, שיפיצו אור לעוד גויים. הקצאות ממשרד התיירות קיימות, רק שפוליטיקה פנימית מונעת שימור אתרים, תכנון ארוך טווח ואיש בעל חזון, שייקח את המושכות לידיים.
פינות בשוק בנצרת-צלמה גילי מצא
אני חובבת שווקים מכל סוג, שנהנית מהמון דברים אבל לא "לעשות שוק", דהיינו לא להיסחב עם שקיות ששוקלות פירות ושאר ירקות שהן משקולות לחיזוק הזרועות. מבחינתי שוק זה קלידוסקופ מהפנט, שעובד על כל החושים ואני מהלכת בו כמו ילדה בחנות ממתקים.
במקרה של נצרת, זו לא חנות אלא אימפריה של מתוקים, שזוכה לייצוג במיטב הקונדיטוריות והמסעדות בארץ. כשמדובר במסורת - קשה להתחרות בסודות מקצועיים שעוברים מדור לדור וצריך להיות בעל משמעת קשוחה, כדי לא לקנות פיתויים על מאזני שקילה, או בקופסה מסוגננת, לא סתם קרטון מוכתם.
אבל- חייבים לומר בלי לנסות להמתיק את הגלולה, שהשוק העתיק הזה, שהיה הלב השוקק של העיר, נראה גוסס ודורש הזרמת חמצן דחופה. ההזנחה ניכרת, בכל שעל מאז שבשנת 2000 שיפוצים ממושכים, הדירו את רגליהם של סוחרים רבים, שמצאו חלופות במיקומים יותר נגישים בעיר. וכך ניצבות כיום מאות חנויות שוממות וקופאות על שמריהן, שידעו בעבר ימים תוססים ופרנסה טובה.
אז אם אתם שוקלים לעשות סובב גליל בסגנון צלייני שכולל את הכנרת, הר-תבור, מגידו, תחנו לפחות יום בנצרת, שמשוועת לישראלים שפעם היו באים בהמוניהם ובהחלט יש בה חדש תחת השמש המעוננת בחורף.
שימו לב לאזהרת קריאה:אין בכתבה שלפניכם אף בשורה על כנסיות. להלן כל הסיבות, אפשר לבחור באחת או בכמה:
1. כי כתבו על זה הרבה, לפני.
2. כי הסנפתי קטורת במקום אחר.
3. כי אין בבלוג שלי צרו קשר למקטרים.
4. כי חלק מקוראי הם אתאיסטיים אדוקים.
5. כי אני חילונית מאמינה ביופי ומקוריות.
מה גיליתי?- שוק בשוק
למכשפות:
ניזים כורם שהוא דור רביעי בעסק, הוא הבעלים של "אל נאבולסי". חנות שלכאורה מוכרת תבלינים, דגנים, צמחי מרפא, שמנים ושאר שקים שמסתבר מלאים בפתרונות לא רק לעקרות בית, אלא גם לקוראות בנעליים, בגלגלי עיניים, בתכשיטים וידעוניות שגם עושות מנחוס, טפו-טפו, חמסה-חמסה.
בבקבוקים אקזוטיים, שנראים שילוב בין חפץ פולחן בכנסיה לדוקרן פוטנציאלי, הוא מכניס אבקות כתושות מאבנים בעלות סגולות, מיצוי של כל מיני דברים כולל מהבל פיהם של נחשים ולטאות יורקות, תבלינים ומי יודע מה עוד.
ניזים מסביר וכותב ללקוחה "מרשם" איך להסיר עין רעה, להוסיף כח גברא, להפיג נדודי שינה, לחזק שיער נושר, שיעול, כאב בטן טורדני ועוד עשרות עניינים שהיריעה קצרה מלהכיל. שיקויים שמחירם נשקל בכבדות. ניזים לחש באוזני, טיפ מעניין: קריאה בספרי הקודש: תנ"ך, קוראן, הברית החדשה יכולה לחזק את האפקט של הריפוי והרי כבר אמרו חזלינו- שתפילה ללא כוונה, משולה לגוף חסר נשמה. נו שוין.
לבעלי חסימות:
הדלת הססגונית, שקרני השמש ריצדו עליה בשעות אחה"צ והשלט הגדול שעליו נכתב: ElMar, סקרנו אותי. בעלת הבית, יפהפייה בשם מי-סאלון בסיוני, שקוראת לעצמה מטפלת אנרגטית הזמינה אותי לחדר נשי בעיצובו, עם ריח קטורת נעימה, שדלת נפתחה ממנו לחצר עם פוטנציאל מקסים.
נשכבתי על מיטת מעסים. במהלך הטיפול שכלל לחיצות חזקות על איברים רכים כדי לפתוח צ'אקרות חסומות, מי- סאלון מלמלה מילים בערבית, שנשמעו כמו שירה.
הייתה שם גם המילה "יהוד", אז נבהלתי כי חששתי שלא מדובר בעיר. היא צחקה ואמרה שאלו פסוקי ברכה מהקוראן (אולי היא מכירה את ניזים מ"אל נאבולסי"), אז נרגעתי, בשכנוע עצמי שכוונת המשוררת טובה כמו עיניה.
בדף הבית שלה נכתב שהטיפול מאפשר: "לצלול לעצמך, למצוא את האמת הפנימית ולחזק את המודעות". באמת שניסיתי לצלול לשטיפה האנרגטית הזו אבל לא הצלחתי, אולי זו אני שלא הייתי מספיק מחוברת לתדרים שנשלחו בשנורקל איזוטרי, אולי באמת במרומי גילי, אני לא חייבת לנסות כל דבר.
לאוהבי וינטאג':
לובנה לובאני, היא אחת מהיזמיות שמפיחות רוח חדשה ומקורית בשוק של נצרת. לובאני שסיימה ללמוד עיצוב בית ב"שנקר", היא אספנית של כלים בסטייל שוקי עתיקות איכותיים. בעצמה היא מעצבת חפצים וגם ממסגרת. בגלריה המעניינת שלה Tantana (טנטנה), אפשר למצוא מתנות מקוריות, או לאסוף בעיניים פריטים שהם בחירות בון-טון של לובאני.
משמאל לימין:לובנה לובאני בגלריית טנטנה-צלמה גילי מצא
מקומות בטעם של עוד?
נצרת נחשבת לבירת הקולינריה של הגליל, אבל לא דגמתי את אלו ששמן מחייב להזמין מקום כמה ימים או יותר והמחיר בהתאם. כבר מזמן לא מדובר בז'אנר הניגוביה שכוללת חומוס-צ'יפס-סלט ערבי חתוך דק-שיפודים ובקלווה.
המסעדות האותנטיות-חדשות מתגאות בחומרי גלם מקומיים, ביצירתיות ובמתכונים מלבנון, סוריה, טורקיה, צרפת, או היכן שהשף למד, בשילוב מה שאכל בבית. בימי חג המולד העליזים, לא הצלחתי למצוא מדריך פנוי שיעשה לי סיור בריא, בדגש מיטיבי לסת, שכולל את דוכני השוק, בתי קפה ומסעדות, מחלבות ובשלניות שמגישות בביתן, אבל מצאתי כרטיס טעימות של חברת "יאללה בסטה", שעולה 85 ₪ ליחיד וכולל :חליטות, כנאפה, חומוס, משקה מסורתי, פלאפל ירוק, קטאיף, סמבוסק.
טעמים נצרתיים אסליים-צלמה גילי מצא
על קצה המזלג:
קפה וממתקי אלמהדי:
במיקום הכי טוב בעיר, ליד המזרקה של רחוב קזה-נובה, יש בית קפה שמזכיר לי את רחוב דיזינגוף של שנות ילדותי. כיסאות על המדרכה, שמזמינים עוברים ושבים ומקום מעוצב לחורף, עם תאורה מאירת פנים "לארוחת טעימות" של כנאפה עם צנוברים, קשיו או פיסטוק, או בקלווה: במילוי בוטנים, שקדים, אגוזי מלך ועוד עשרות סוגי מתוקים לגיזרה ששואפת להרחבה.
בסדנת ממתקים של קפה אלמהדי-צלמה גילי מצא
הבעלים של המקום- מהדי ארסלאן, הזמין אותי לבקר בקומה השנייה, בסדנה שבה נרקחים כל התופינים בתהליך ייצור, שבו כל חומרי הגלם הם בכמויות מסחריות, כולל שערות קדאיף שנראות מתאימות לזקן של סנטה קלאוס. "יש לבקלווה שם רע כממתק משמין, עם צבעי מאכל, שגורם לצרבת. תטעמי ותגידי מה דעתך", אמר ונתן לי לבחור מהקולקציה החדשה, שמעוטרת עם לוגו מזהב בסגנון אנדלוסי. ומה אגיד?, התחלתי דיאטה למחרת.
עוד המלצות אוכל-בחלק ב' של הכתבה
איפה לשים את הראש בשקט?
למרות הנאמר בהקדמה, יש מעל 17 אופציות לינה בעיר, שרובם הם הוסטלים עם טוויסט ייחודי כלשהוא, לצד מלונות גדולים, מרשתות כמו "רימונים", "רמדה" ועוד. את הדופק הבינלאומי של העיר מרגישים, כשמתארחים עם תרמילאים וטיפוסים ססגוניים בהוסטל, או במלונות הבוטיק הקטנים, שהם ההפך המוחלט, שמתאים למי שרוצה פרטיות ואנונימיות חסרת חיכוך.
אלנבעה הוסטל LNabaa hostel Nazareth
נמצא מול שורת כנסיות, על שביל ישראל וגם שביל ישו-לבחירתכם, במרומי סמטה שיוצאת מהבזאר הישן, בעיר העתיקה. כל אחד משבעת החדרים של הוסטל אלנבעה נראה אחרת, והכי כייפי היה החדר לבוסתן הקטן שבו לנתי. שופע פירות הדר ריחניים, פכפוך של מים מבריכת דגים, דק שעליו שולחנות וכסאות, שאם יש זמן וחשק, יכולים להיות מקום טוב לכתוב בו.
שלא לדבר על ארוחת בוקר מפנקת בטעמים של שקשוקה, לחמים מהטאבון, ירקות מהגינה, חלבה וגבינות מקומיות ועוד דברים תוצרת בית, שמוגשים לשולחן ודורשים מכם לקחת את הזמן בסבבה. יש גם בית קפה פנימי, שיש בו אווירת כריסטמס חמימה כעת. למי שלא מפריע שהמקלחת והשירותים לא צמודים,אחד החדרים מקורה באבן עם תקרת קמרונים גבוהה, במחיר רצפה.
ארוחת בוקר בהוסטל אלנבעה-צלמה גילי מצא
סיורי כריסטמס:
נצרת - עיר הבשורה. הכי מתאים לחוות את ההווי של העיר, כעת במהלך חודש דצמבר-בררר הקר, כשהרחובות מלאים בתיירים, יש בזאר של דוכני שוק חג מולד עם ממתקים ואוכל מקומי. סיורי כריסטמס בנצרת-צלמה גילי מצא
ב-24 לדצמבר בשעה 13.00
האטרקציה היא התהלוכה המסורתית שמתקיימת מדי שנה ויוצאת משיכון הפועלים ליד מקדש מריה הקדושה ומסתיימת ברחוב קזנובה ליד כנסיית הבשורה הלטינית. סביב השעה 17.00: זה הזמן לברכות ונאומים ברוח הקודש של בכירי נציגי הזרמים השונים. שימו לב לסידורי התנועה.
עמותת התיירות של נצרת, מארגנת סיורים בתשלום, שיוצאים מח'אן אלבאשא, אבל הם מותנים ברישום של מינימום משתתפים. אפשר לנסות לקבל על כך מידע במוקד העמותה, בטלפון 04-6106611, אבל הוא לא תמיד מאויש ונהיר למאזין, לעומת אתר האינטרנט של העמותה, שבו מפורטת רשימת המומלצים שלה בנושאי לינה, אוכל, אטרקציות בשוק, כנסיות ויש אפשרות להשאיר פרטים ב"צור קשר" ומופיעים בו מגוון סיורים.http://www.nazarethinfo.org/he באתר של שוק נצרת-ניתן להתעדכן בשלל סיורים קולינריים:
לתאום לינה בהוסטל אל נבעה
טלפון: 0528766053
קישור לאתר:https://www.nazareth-hostel.com
