מטיילת לבד בסוצ'י רוסיה-כללי שימוש ביעד
כל מי שקרא את הרפתקאותי בסוצ'י בפרק הקודם ולצערי התרשם שמדובר בתלאות, מתחייב בזאת לחזור בו.
אני גילי מצא, תעודת זהות 056565655 מתחייבת מצידי, לומר את האמת ורק את האמת.
על איך נהניתי בסוצ'י-למרות מה שכתבתי פה, שהיא יעד לוהט לקיץ הקרוב שנכתבו עליו הסופרלטיבים הבאים: "בירת הקיץ של רוסיה", "הריביירה הרוסית", "פנינת הים השחור".
ריזורט נהדר, שמושך אליו מדי שנה כארבעה מיליון תיירים, שנהנים ממגוון גאוגרפי של שלגונים הרריים בפסגות, חופים לתפארת המדינה, ימי שמש מפשירי קרה נפשית וחיי לילה תוססים (חשוב שתגיעו לסוף הכתבה-מידע מעשי)
מה יש לעשות בסוצ'י?
גן בוטני, מוזאון מכוניות מירוץ, אתר סקי, פארק אקסטרים, מירוץ אופניים שנתי, קזינו מפואר, סצנת גרפיטי, מטעי תה, שופינג, כפר אולימפי עם מופע מזרקות, פארק פסלי דשא ועוד.
מי שאוהב דגים שוחים, יכול לבחור מתוך השפע המוצע: לבקר באקווריום, בדולפינריום או באושינריום. הראשון זה גן חיות ימי שמתפאר בדייריו הרוסיים. אפשר להאכיל בו היפופוטמים, כרישים ופינגווינים.
הדולפינריום-מיועד למטרה אחת בלבד-מופעי ראווה של דולפינים מאולפים. אושינריום-זה אקווריום ענק ואין לי מושג מה מיוחד בו, וגם אני מתנצלת, לא ביקרתי באחיותיו המוזכרות לעיל.
לאן לא הגעתי:
1.מרכז לקופים -בבעלות המכון הרוסי לניסויים מדעיים, שעושה טירונות לקופים. הם עוברים בפיקוחו אימונים קפדניים, כדי להיות כשירים לשמש כשפני ניסוי של אסטרונאוטים. המכון צבר מוניטין בינלאומי, בעידן שקדם לטיסות חלל מאויישות. במקום כ-3000 קופים ידידותיים, כך מובטח וניתן לבקר בו בעלות של 200 רובל, כ-3.5 דולר.
2.הר אקון-Akhun שהוא במחוז קוסטה-Khosta מתנשא לגובה 700 מטר, עם הבטחת שימוש: "ביום טוב רואים מכאן את החוף הטורקי", נקודת עצירה מומלצת לתצפית, היא לקניון שלמרגלותיו שיש בו מפלים ומערות.
3.מטעי התה דגומי-Dagomys tea-שמסתבר פתוחים רק בסופ"ש מחוץ לעונת הקיץ ועדיף להגיע אליהם בקבוצה (עם מתורגמן מהבית), כדי לקבל הסבר על תהליכי הייצור וליהנות ממסיבת תה, שכוללת סמובר עם תה משובח תוצרת קרסנודר, פנקייקים, ריבות, לחמניות ושירי עם (תלוי אם האקורדיוניסט הגיע).
4.שלושים ושלושה מפלים- נמצאים באיזור מבודד יחסית Lazareskoe, וגובהם נע בין מטר לעשרה מטרים. כנראה שעדיף להתאמץ לראותם באביב, אחרי הפשרת השלגים.
5.חוות דגי טרוט (פורל)-הגדולה מסוגה ברוסיה, נמצאת באיזור אדלר. יש בה 13 בריכות מהם אפשר לדוג את הארוחה הבאה שלכם ולקנות דגים מעושנים, שהולכים טוב עם וודקה.
6.סקיי פארק- מתחם אקסטרים, שכולל את הגשר התלוי הארוך בעולם מעל ערוץ הנחל שזורם מתחתיו, קפיצות בנג'י, אומגה זוגית ועוד פעלולים.
ממה נהניתי?
להפליג ביכטה-
בקצה הטיילת נמצאת מרינה, שבה לפעמים עוגנת היכטה של מנהל המדינה, לצד אוליגרכים חמודים.
ממנה ניתן לצאת להפלגות בים השחור, או לטעימת הפלגה מול קו החוף וזו בהחלט חוויה מומלצת, אם השמיים בהירים וצפויה שקיעה מרהיבה. תמורת 800 רובל (כ-15 דולר) והסבר שדחוף לי לצלם, הואיל הבוס של השכרת היכטות לצרף אותי לסיור פרטי, של חבורת בנות עליזה.
ישבתי לצידן בחרטום, מקום לא מומלץ למי שסובל ממחלת ים, או ליתר דיוק בשפיץ של טרמפולינה ימית בה המצלמה, כמעט עפה למים והרוח הנגדית, צמררה קלות.
הפלגת שקיעה מרהיבה-צלמה גילי מצא
נהניתי לנשום את המליחות ולראות איך המגדלורים שחלפנו לידם והמלונות על החוף נצבעים בצבע זהב מהפנט ואז הופכים לקליידוסקופ צבעוני, כאשר התאורה בהם נדלקת.
סוצ'י בשקיעה ובדמדומים-צלמה גילי מצא
ספא-
אין כמו ספונטניות וכאשר ראיתי באמצע גן יפני שלט באנגלית "ספא יום", אמרתי לעצמי "למה לא?", שכמובן התשובה המתבקשת היא: "כי לכי תדעי מי יעסה אותך", או בלשון ערסית:"יעשה אותך".
לפעמים תמונה אחת שווה אלף מילים, וזה המקרה כשמדובר בבחורה שקידמה את פני בספא, ועל חולצתה כתוב במפורש: "קח את זה אישית".
היא עיקמה את הפרצוף ואז צלצלה למנהלת שלה, כשניסיתי להסביר לה מה זה "עיסוי חצי גוף". מונח שהמצאתי באותו רגע, כאשר הבנתי שאין לי מושג לאיזה ידיים אני נופלת. המנהלת תרגמה את בקשותי לאנטיפטית, שהעבירה את ההנחיות למעסה.
הלכתי אחריה בצעד מהוסס וכשיא פתחה את הדלת של חדר טיפולים ובקצהו ראיתי את הקונסטרוקציה הבאה-שאלתי אותה"גיליוטינה?", קיוויתי שברוסית מכירים את המונח. כשזה לא עזר, הדגמתי לה בתנועת חיתוך גרון ונכנסתי לבחון את המתקן הקלסטרופובי.
היא צחקה וענתה:"חמאם" והתחלתי להזיע, כמי שמתמלאת באדים פנימיים רק למשמע הרעיון. כדי להסביר למעסה בטלפתיה מה אני רוצה, פשטתי רק את המכנס ואמרתי: "רפלקסולוגיה".
היא ענתה:"דה" ומבחינתי "דיינו".
עצמתי את העיניים והתמסרתי לחצי שעה-כי הדיל שיצרתי הוא: חצי טיפול=חצי מחיר, לעיסוי שכלל דגדוגים שהקפיצו אותי מצחקקת, או הכאיבו אבל במקצועיות נסבלת ופותחת חסימות.
בסופו של דבר, נרדמתי לעוד חצי שעה והאנטיפטית באה לוודא, שאני חיה.
הגן הבוטני-דנדריום
ביליתי בו כשלוש שעות של בטלה מוחלטת, שזה אומר לנוע מספסל לספסל ולהצליח לעשות מדיטציה של הקשבה לנגינת טיפות גשמיות וציוצי ציפורים. האמת שהגעתי לפה בגלל ההבטחה, שאפגוש 1800 צמחים מרחבי העולם, וקיוויתי שבעקבותיהם גם יצוצו תיירים גאים בצומח שהוא פרי מולדתם.
הגן הבוטני במערומיו בשלהי האביב:
איפשהוא נכתב שהגן הזה הוא מהיפים ברוסיה, אבל כמי שרק הייתה מעבר לפינה, בגיאורגיה השכנה,
עם יד על המצלמה, הגן של בטומי יפה פי כמה מונים, אבל-פה יש ארכיטקטורה סטליניסטית למהדרין למי שחפץ בסוגה: להלן צילומי
אז נכון שמצאתי דקלים סיניים, עצי דובדבן פורחים, גינת וורדים, אגנים עם חבצלות מים ולוטוס והרבה שקט, בין היתר כי נפלתי על יום עכור עם גשם זרזיפי.
זו גם הסיבה שלא לקחתי את הרכבל שיורד מהחלק ההררי של הגן ומסתיים בטיילת והעדפתי לעשות סלפי עם לבנדר ריחני משכר ופריחת הדר, שהפכתי לכתר לראשי.
מטיילת לבד-נהנית לבד בגן הבוטני בסוצ'י רוסיה
הפארק האולימפי-
אחרי שעה נסיעה באוטובוס, הגעתי למה שחשבתי בטעות כדיסני לנד. הפארק האולימפי המהולל, מתהדר בלונה פארק ממנו מתנוססת טירה, שהיא בעצם בית מלון. חראקות רציניות נשמעו מכל עבר.
לצערי לא התקיים במקום מירוץ מכוניות, אבל כן יכולתי לקנות כרטיס למוזאון "פורמולה אחד" ובו מוצגים דגמים של כ-50 מכוניות מצוחצחות שהן חלק מאוסף מרהיב.
חלקן דפקו ביצועים במהירויות שיא של 324 קמ"ש וזכו בגרנד פרי הרוסי, אחת מהן אפילו כיכבה בסרט: "בחזרה לעתיד".
ומי שכמוני אוהבת צעצועים, זה בהחלט מקום לבלות בו לפחות שעה ולהשתעשע ברעיון איזו מכונית תתאים לאאוט פיט שלה.
צילומי מקולקציית מוזאון פורמולה 1:
מזרקות מרקדות לצלילי מוסיקה הם ההי-לייט של הפארק. מיצג אורקולי שמשפריץ ווירטואוזיות פירוטכנית מדי ערב בשעה -20.00. נאלצתי לוותר עליו, אחרת הייתי מפסידה את הרכבת האחרונה בחזרה למעוזי.
מודה באשמה:
זה רק אני שלא ניצלתי את מלוא הפוטנציאל של סוצ'י כי:
1.חששתי ללכת רגלית, בחלקי העיר בהם אין מדרכות והנהגים טסים עם כסא מפלט, חוץ מאשר בטיילת שהיא בקטע קצר שבין "ריביירה" לפארק "דנדריום", או באזור המדרחוב.
2.אני לא נוהגת בחו"ל, וכאן גם לא נראה לי שכדאי שאתחיל. אצל חלק מהנהגים ההגה ממוקם בצד ימין, הכבישים משובשים, השלטים רק ברוסית והנהגים מקללים את מי שטועה.
חנייה? אין חניונים, אז אנשים משאירים את רכבם בתחנות אוטובוס, פה ושם על איי תנועה ובעוד פתרונות יצירתיים בהחלט.
3.לא התחשק לי לשכור את שירותיו של נהג מקומי, כמובן חסר אנגלית, שרצה לגזור קופון בין 100-ל-200 דולר ליום טיול, שמי יודע מה אראה בו, מתוך מה שרציתי.
4.במוניות-אין מונה, הנהג מחשב את הנסיעה לפי כמה זמן היא ארכה. רצוי להזמין דרך המלון שיתווך באנגלית וברחוב להשתמש באפליקציות אובר, או ינדקס ובכל מקרה להכין את הסכום המדוייק מראש.
5.לא באתי עם ישראלי דובר רוסית, שזו המאסה הקריטית של תיירות שמגיעה לפה מחו"ל.
6.בעיית התחברות לוויפי-ברוב בתי העסק, אם אין לכם טלפון שמתחיל בקידומת 7, דברו עם הלמפה. היו פעמים שמקומי חביב בבית קפה, חיבר אותי לנייד שלו וככה נשמתי חמצן אינטרנטי.
מידע מעשי:
אני חוזרת על שורת המחץ בפתיחה לפוסט הזה ואני פיקחת ומפוכחת : "בכל זאת לא כל יום אני טסה ליעד שנכתבו עליו הסופרלטיבים הבאים:"בירת הקיץ של רוסיה", "הריביירה הרוסית", "פנינת הים השחור".
ריזורט נהדר, שמושך אליו מדי שנה כארבעה מיליון תיירים, שנהנים ממגוון גיאוגרפי של שלגונים הרריים בפסגות, חופים לתפארת המדינה, ימי שמש מפשירי קרה נפשית וחיי לילה תוססים".
הכל מדוייק, חוץ מזה שמי שמכין את הברושורים השיווקיים הקורצים, שכח לכתוב שהתיירים הם רק דוברי רוסית, שכ-105 ק"מ של רצועת החוף ברובה מאוכלסת בפסי רכבת, שחיי הלילה מתחילים כשמפציע הקיץ, כשחם ולח באופן בלתי נסבל.
לקראת אולימפיאדת החורף שהתארחה בסוצ'י ב-2014 , ולדימיר פוטין השקיע מיליארדי דולרים בתשתיות ספורט, תיירות, תחבורה ועוד כדי שסוצ'י הסובייטית, תקבל חזות מערבית. מתיחת פנים שהרימה לגובה בתי מלון מרשתות אירופאיות במקום מפלצות סובייטיות בדמות בתי הבראה ענקיים, אבל "השיטה "נשארה זהה.
מה זה אומר?
את הק.ג.ב-דהיינו השירות החשאי של רפובליקת ברה"מ, החליף גוף חדש ומכובס בשמו: שירות בטחון פדרלי, שמטרתו העיקרית מניעת ריגול.
למה זה רלוונטי?
כי אשתקד הרב הראשי של סוצ'י קיבל כרטיס אדום מפוטין ונאלץ לעזוב מיידית את המדינה באשמת ריגול, שזה הפשע הכי חמור בהיררכיה של חומת הברזל.
איך אני יודעת?
מידע פנימי שכמובן לא אחשוף את מקורותיו, כדי שלא יישלח בעטיו לגולאג סיבירי.
מה זה קשור לתיירות?
הדור הצעיר, זה שצמח לעידן ה"גלאסנוסט" ו"פרסטרויקה", הרפורמות הכלכליות והפוליטיות שלכאורה התירו חופש דיבור, היה אמור ללמוד לדבר אנגלית שהיא שפת המערב.
היה אמור, כי בפועל לפחות בסוצ'י, בבתי הספר לומדים אנגלית, בממוצע שעה בשבוע וזה מסביר למה יכולתי לספור על חצי כף רגל, את אלו שידעו לענות לי במשפט שהוא תחילתה של שיחה.
עוד פרט מעניין-
הרשתות החברתיות והפורמים באנטרנט, הן תחת השגחתו של שירות הבטחון הפדרלי.
סיום אופטימי :בהמלצות לתיירים באנגלית, מצאתי ספק בקשה, ספק ידע מוכח:" להימנע מלשתות ולהמר עם אנשים, שלא מכבר הכרתם".
ובאותה רוח גבית אני מצטטת אימרה מקומית: "הלילות בסוצ'י עלולים להיות חשוכים" ודי לחכימא ברמיזא.
בפרק הקודם-סוצ'י למתקדמים בלבד
