איפה זה דברצן? ומתי
אחרי כשלוש שעות טיסה מת"א, נחתתי בעיר השנייה בגודלה בהונגריה. לא ציפיתי לשמוע עברית בבתי הקפה של דברצן, הפאבים והמסעדות, שמלאים בצעירים רוכבים על אופניים בסופי-שבוע. אבל התברר, שמאות סטודנטים ישראליים לרפואה, וטרינריה, רוקחות ורפואת שיניים לומדים באוניברסיטה שלה, מאז שבשנת 1989, התאפשרו הלימודים בה באנגלית. הם וסטודנטים מרחבי העולם הזריקו לעיר הזו אדרנלין, שהיה חסר לה בגלל מיקומה המבודד.
איפה את גברת דברצן?
דברצן נמצאת במישורי הערבה ההונגרית הגדולה, מזרחית לבודפשט. הנתון הגיאוגרפי הזה עיכב את התפתחות התיירות בעיר ואת מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של האזור, שדווקא פרח מבחינה מסחרית במאה ה-16. מאז ועד עתה, דברצן הייתה רחוקה מקוסמופוליטיות עד שהאיחוד האירופי, במסגרת תוכנית לפיתוח הונגריה, הזרים בתחילת המילניום כספים לתשתיות תחבורה.
כך, רק לפני כעשור, הושלמה האוטוסטרדה M35, המחברת בינה לבין בודפשט וחודשו קווי הרכבות בין שתי הערים, ודברצן הפכה לשם דבר.
העיר קומפקטית וקלה לניווט, מחולקת למרכז עתיק ולפארק הגדול של העיר Nagyerdei Park. בערך רבע שעה, לקח לי לחצות אותה מצד אחד לשני. במרכז הפארק, יש גם אגם פסטורלי, שבו ברבורים זקפו ראש גאה, ילדים שיחקו, אצנים ומדוושים עשו את מנת האדרנלין היומית שלהם. כאשר התעייפתי מרוב אנרגיה מושפרצת, עליתי על חשמלית, הקרוייה ווילָאמוּש Villamos, שמגיעה אחת לשתי דקות לכל פינה בעיר. נעה ביעילות ושקט מופתי עד אמצע הלילה, וצריך להיות ערניים, כשחוצים את הפסים.
קצת הסטוריה-
שמה נולד מצמד המילים-"דוברה זליים", שמשמעו "קרקע טובה", וזה היה ייעודה המקורי מהמאה השלוש-עשרה. כאשר המדיארים (השבטים ההונגריים הקדומים) השתלטו על שטחי הונגריה המודרנית, העיר החלה להתקיים בעקבות איחודם של כפרים קטנים ששכנו באזור.
מכוון שלעיר לא הייתה חומה או טירה, לעתים, הגנה האימפריה העות'מאנית על העיר, ולעתים היו אלה השליטים הקתולים באירופה. תדירות שינוי המגנים על העיר הובילה את תושביה להיות פתוחים לדעות שונות, וכך אימצה דברצן לעצמה את הרפורמציה הפרוטסטנטית בשלב מוקדם יחסית, וזכתה לכינוי "רומא הקלוויניסטית".
קצת מכל סגנון
המיוחדת שלה, יצרה שעטנז מרתק מבחינה ארכטקטונית. בנינים בסגנון בארוק מצועצע קלות לאורך השדרה המרכזית, מבנים קובייתים בסגנון סובייטי אחיד, בחלק מהפקולטאות של האוניברסיטה, ועד ברים שנקראים חורבות-ruins bars , בועטים ברוח הסצנה הנושבת בבודפשט, ברלין, וערי בליינות נוספות.
צריך רק לחצות גינה ולהגיע אל המבנה, שהוא בעיני הסוביקטיויות, הכי יפה בעיר. הספרייה העתיקה, שוכנת בקומה השנייה של מוזיאון הרפורמה (Museum Of The Reformed College Of Debrecen). כשהדלת נפתחה, הרגשתי כאילו נכנסתי להיכל מקודש, שהבריק באור אזמרגד, מעמודי השיש הירוקים שחוצים אותו. עשרות אלפי ספרי מדע, רפואה, משפטים, מהמאה ה-15, מסודרים במופתיות ודורשים כסיות ואישור, כדי לדפדף בהם. בדחילו ורחימו ,חשף בפני המנהלן של הספריה, עותק של תנ"ך מתפורר ודהוי.
מה אחרי החורף?
בחודש הבא, 15-18 במרץ יתקיים בעיר מרתון סאונה. אל תשאלו אותי מה זה אומר, אבל אין סיכוי שהייתי משתתפת בכל מה שקשור לתרבות ההזעה, הצלפה, אידוי ופתיחת נקבוביות שכה חביבה בארופה. באמצע אפריל ייערך פסטיבל האביב, ובין לבין ייערכו קונצרטים בכל סגנון אפשרי, מופעי מחול, קרקס ועוד.
יאללה כוכב-
דברצן היא יעד נוח לטיול "כוכב". אם שורשים יהודיים זה הכיוון, יש בתי כנסת וקברי צדיקים, בעיר נגיקאלו-Nagykallo. קבור בה הרב איציק טאוב זצ"ל, ממייסדי זרם החסידות ההונגרית. בעיר מאד-Mad, שופץ בית הכנסת והישיבה הסמוכה, הפכה לאכסניה פעילה לחסידיים ועולי רגל "מן המניין". לחובבי יין ומרקקות, במחוז המוביל טוקאי, יש שפע יקבים וטעימות מכל זן.
הויסה, אגמון החולה ההונגרי-
ארבעים ק"מ מדרבצן, נמצא הפארק הלאומי הגדול בהונגריה, מבין שבעה ולהלן הורטובאג'י-Hortobajy. במישורים הלא נגמרים של ערבה הונגרית, שנקראת הפוסטה-Pusta, התגלה לפני אגמון החולה וארץ הבוקרים המסוקסים. מפה מסתבר, נודדים בסוף אוקטובר, עשרות אלפי העגורים, אנפות , חסידות, שראיתי כשישבתי לאחרונה באחת מעגלות המסתור, באגמון החולה והערצתי את היותן אצניות למרחקים ארוכים.
הפארק כולל כ-300 סוגי חיות בר ועופות, שיש להם מרחב ביטוי בכ-800 ק"מ של ביצות ויערות. ולא בכדי הפך הפארק ב-1999 לאתר מורשת של אונסק"ו. בין היתר בגלל הספארי שלו, שבו אפשר לראות בקר אפור, שיש הטוענים שהובא ממרכז אסיה, לאגן הקרפטי, אי שם הרחק בתולדות הונגריה. פגשנו בו בפאלו ימי, סוסי הכלאה פראיים מגזע אוסטרי וערבי, שוורים בצבע דהוי עם קרניים ארוכות, כבשים שחורות, חזירים עם פרוות תלתלים. ברכבת קטנה וחמודה ניתן לצאת לטיול בין ברכות הדגים והמצפורים המצויידים בטלסקופים, בעונה המתחדשת באפריל.
סוסים ואנוכי-
בגלל שאני חובבת סוסים מושבעת, התחנה הראשונה שלי בפארק היתה בחווה, הכי עתיקה שבקרתי בה מעודי. מטה-Mata בת 300 שנה, היא חלק אינטגרלי מהחקלאות המסורתית, שהמקום משמר, בגאווה ובחן רבים. לצאת לרכיבה על סוס הרבעה אתלטי, זו משימה לא פשוטה, אבל ההפתעה שחיכתה לי היתה מאתגרת יותר.
מכוון שאף אחד לא היה פנוי בחווה, לטיול רכוב, הצטרפתי לשעור דילוג מעל משוכות. עמוד תווך ברכיבה האנגלית, אבל טמטום או אומץ יתר, להתנסות בפעם הראשונה באדמת נכר. עקבתי אחרי רוכב מנוסה, ששם לי את הרף הכי נמוך שאפשר. היה קל יחסית, כי הסוס עשה את העבודה, במיומנות רבה.
אחרי שעה שנקצבה לי בקפדנות, חיכיתי לנוח באטרקציה התיירותית, הכי פוטוגנית של הפארק. מרכבה בסגנון קאנטרי, רתומה לסוסים, שיוצאת למרחבים בחריקת גלגלים. באדמה לחה וטובענית, לא מומלצת לנשים בהריון ולסובלים מבעיות גב. רוח נגדית ודוקרנית נשבה בפני, והזיעה מדילוגי המכשולים, התנדפה ביעף.
קאובויז עם חצאיות-
ליווי מלכותי של בוקרים מעולם אחר, ריכך קמעה את הישיבה הלא מרופדת. כולם לבשו מדים אחידים של כובע מקורנן, חצאיות פליסה בכחול אינדיגו, ווסט שחור ומבטים מיוסרים קמעה, של חיי בדידות באחו. בשלב מסויים הם התקבצו, ואנחנו ירדנו מהמרכבה לחילוץ איברים. הכוריאוגרפיה שהוצגה, היתה תנוחות של סוסים שנשכבו על הדשא ודהרות, לצלילי שוטים שצלפו באוויר בסאונד של ירי. הצגת התכלית הזו, היא אותנטיות במיטבה. ככה נהגו, במאות הקודמות רועי הבקר, שנאלצו להתמודד עם גניבות ואילפו את הסוסים להסתתר בעשב או להסתער, לצלילי יריות ממערבונים הונגריים.
בשלב מסויים הצטרפו לבוקרים הללו גם רועי שוורים, ומסתבר שככה הם חיים. ממשיכים לשמר את המנהגים של חיי כפר עתיקים בערבה, וגם חושפים אותם לתייר. הפארק הלאומי הוא איזור מוגן ואי אפשר לטייל בו באופן עצמאי.כעת הוא פעיל חלקית, וצריך להרשם מראש לפעילויות.
לחיי רועי הצאן וכל היתר-
אחרי שהייה ארוכה במרחבי הפוסטה, מומלץ להכנס ל"צ'ארדה". פונדק דרכים ששימש תחנת התרעננות כמו בכביש אגרה כיום, רק יחי ההבדל. לבוקרים, לרועי צאן ולחייאס שאיתם. מוצגים בו חפצים שימושיים של עוברי אורח, חלקם ידוענים מתקופות שונות. הגולאש כאן עשוי לפי מתכון מימים ימימה, והוא עשיר ומתאים ליום קר במיוחד. לא לגמתי שוט מהליקר ההונגרי, פאלינקה, שמכיל 40% אלכוהול במגוון טעמים פירותיים, אבל ריחו שיכר אותי מרחוק.
עוד מידע על העיר פה בלינק- www.debrecen.hu/en/tourist
בפרק הבא-יהדות דברצן.
