החופשה התל אביבית שלי-Tal by the beach
בסופ"ש של סוכות, עשיתי צ'ק אין במלון "טל ליד החוף", במרחק 7 דקות נהיגה מהבית שלי. לא היו לי ציפיות, כי השילוב של חג והעיר העברית ללא הפסקה, נשמעו לי בנליות במיטבה. אבל, מהרגע שערן בר מנכ"ל המלון, שמר לי מקום בחנייה התת - קרקעית, הרגשתי בחופשה. ואני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שלי. וידוי נאות: למרות שהעבודה שלי היא לטייל- לצלם- לכתוב- לחוות, אני לא יושבת רגל על רגל, בשום מקום ותמיד במתח, להספיק. לספק את הסחורה, מזווית של מתבוננת, שמחפשת פנים אחרות ממה שאחרים מצאו, או התעלמו.
Tal by the Beach, שמוכר לי כחלק מתבנית הנוף של רחוב הירקון כבר כמה עשורים, היה ריק יחסית כשהגעתי. עליתי לחדר, שעשה לי מייד טוב על הלב. בקומה תשיעית שמוגדרת עסקית, אחד מתוך 123 אופציות לינה. פתחתי וילון ומולי היה קטע ההמשך של חוף "מציצים" המיתולוגי. מיטה משופעת כריות, הזמינה לנסות שנ"צ, אבל הגג הרבה יותר.
מרפסת גדולה על דק עם פינות הסבה מפנקות, מיטות שיזוף, בהן שכבו אנשים מעולפים מסתלבט,ותל אביב במלוא תפארתה. החוף והטיילת באופק הרגישו לי כמו במלון בריביירה אירופאית. אין ספק שזה הדובדבן בקצפת של המלון, חשבתי לעצמי והזמנתי קוקטייל פירותי, נטול אלכוהול.
מטרקלין העסקים הצמוד, תדלקתי בכל מיני חטיפים, מיץ וקפה. תכננתי לקרוא, לכתוב, לשקוע בטלפון או במחשב, אבל כלום מזה לא קרה. הבריזה שליטפה את פני ומגוון האנשים שהגיע, ריתקו אותי.
דתיים חובשי כיפה, תיירים דוברי גרמנית, אנגלית, הולנדית. ישראליים יפים ולבושים במותגים, משפחה קולנית, שתי נשים וביניהן כשכש בזנב פודל, שנראה כקליינט של מספרת צמרת. כשהגיע זוג עם כלב בגודל כורסא, לא התאפקתי ובררתי. מסתבר שהמלון ששייך לרשת "אטלס", הוא ידידותי לחיות מחמד. הן מוזמנות ללון בחדרים, שזה נשמע פתרון נפלא גם כלכלית, לפנסיון.
אחרי שהשמש שקעה ומיציתי שיחה מעניינת עם תייר, ירדתי לארוחת ערב. בסגנון בופה, החביב עלי. לא מחכים למלצר, לא מתבאסים ממנה לא מוצלחת, לא מוגבלים לדג, או בשר, או פסטה. בקיצור הכל מהכל, עם כל מיני יציאות של טעימות בכוסות קטנות, שזה שני ביסים בכפית קטנה. ארוחת הבוקר היתה מגוונת לא פחות, ו"החזיקה" את הבטן שבעה עד אחה"צ.
הצצתי בחדר הכושר, בסאונה היבשה, בשני אולמות אירועים, שעוצבו ברוח הנעימה של המלון. דהיינו רעננות ים תיכונית לצד תחכום ואורבאניות תל-אביבית. במיוחד בקומת הכניסה של המלון, שהיא חלל נקי, עם כסאות בצורת חלוקי נחל, פינת קריאה מזמינה, קיר עם צמחיה ותאורה שמעצימה את התחושה, של להכנס למוד של חופשה.
כזו שיורדים במהלכה מהחדר, עם מגבת ובגד ים שתי דקות לחוף ממול "מציצים", פיסת הסטוריה של תל אביב. עם אנשי החוף הקבועים: שחקני המטקות, שולחנות השש-בש, החתיכות בביקיני, קוראי העתונים, מוכר הארטיקים, חוף לדתיים וכרוז שקורא בשלוש שפות "הרחצה הסתיימה, הכניסה אסורה".
מלון שממוקם נהדר להזדנגף ברחוב, שחזר להיות שוקק כמו בימים העליזים, שבסופו היתה כיכר עם מזרקה. נגיש לחיי הלילה או לאחה"צ בנמל ת"א, עתיר המסעדות ומצד שני לטיילת, עם שלל הטיפוסים, שהם גלריה לסרט עכשווי. גולשי הרוח והגלים, האצנים בבגדים מנדפים, הבוהים בגלים ובשקיעה, העצבניים שעוקפים על אופניים חשמליות, זוגות של תיירים מכל המינים, ילדים שברחה להם הנזלת ואמא.
נהניתי כל פעם לחזור לחדר, רק כדי להטעין את המצלמות, או להניח שלל קטן שמצאתי. כשבאתי להחזיר את המפתח האלקטרוני, העפתי מבט לתקרה, שבנויה בצורת גלים ועל הרצפה, שיוצרת השתקפויות והבנתי. איך הן השלימו את החוויה, של להיות תיירת מתפעלת, במרחק נשיקה מהבית.
Tal by the beach
כתובת- רח' הירקון 287, תל-אביב- יפו
טלפון להזמנות: 03-5425555
אתר: www.atlas.co.il
