הכי ווינטאג'-עמק יזרעאל-גליל
האמת, לא ציפיתי. לא לכזה שפע, לא לרמה בינלאומית של פריטים. עמק יזרעאל, לא נראה לי כמקום של סצנת יד שניה, של וינטג', של עתיקות ושל אוצרות לאספנים. אבל זו בדיוק הסיבה שאני כל-כך אוהבת לטייל לבד: כדי לגלות באקראי, על הדרך, אוצרות של ממש. למרות שכבר טיילתי פה :https://www.gilimazza.com/blog/מה-גיליתי-בעמק-יזרעאל-חלק-1
כי כשמטיילים לבד, חייבים לתקשר עם הסביבה. חייבים לשאול, לברר, להקשיב, לדבר. וכך, בזכות תושבי העמק, ששלחו אותי למקומות שבחלקם עדיין לא דרכה כף רגלו של עיתונאי או בלוגר, וששום אפליקציה עדיין לא סימנה, גיליתי דברים מופלאים ממש.
הם חבויים במושבים ובקיבוצים. במזרע, בעין חרוד מאוחד, בכפר יהושע, במושב שדמות דבורה. ביליתי שם שעות ארוכות של סקרנות וחדוות גילוי, בחללים ששימשו בהיסטוריה הרחוקה שלהם כרפתות, אורוות, מתקני סילו, בתי קיבוץ או מעבדות, וברבות הימים הפכו למיני מוזיאונים, ששומרים על הצביון המקורי של העמק, על ראשית ימיו, בעזרת אינספור פריטים נוסטלגיים שאיזו יזמית קיבוצניקית לקחה על עצמה כפרוייקט אישי.
כבר חרשתי שוקי פשפשים ועתיקות בעיירות הציוריות של טוסקנה– שם מקדישים את ימי שבת וראשון למקח וממכר של פריטים של פעם; קניתי חפצים ופריטים בשווקים של העיר בורדו ומחוז דורדון שבצרפת-להלן הקישור: https://www.gilimazza.com/blog/לישון-בבית-בוונציה-של-הדורדון שם במתחמים שהם כמו בבושקות, של חדרים בתוך חדרים, מעניקים אנשי מקצוע חיים חדשים לחפצים ישנים, לפני שהם מחליפים בעלים. אבל עד שלא ראיתי – לא האמנתי שגם בעמק שלנו יימצאו פורצלנים, שעונים עתיקים, גובלנים, קופסאות פח מצוירות, קריסטלים, תמונות צבעוניות ותמימות של ציפורים וסצנות צייד מאירופה ומודה באשמה- את כולם בחנתי וחמדתי.
אפשר לרכוש סלון קומפלט או לבחור תכשיט בשיבוץ אבן חן וסטייל, שאין יותר כמותם.
המחסן הסודי
כדי להגיע, צריך לשאול אנשים בקיבוץ עלום וממש לרצות לעשות את הדרך. אין שלט, ורבקהל'ה בכלל לא רצתה שאכתוב, כי היא לבד בעסק ואין לה חשק לבלבולי מוח של המוני לקוחות. תכל'ס, היא מנהלת את העסק הכי ותיק בנושא בצפון, שכולו מורכב מעיזבונות, מאוספים שאנשים פירקו, או שביקשו ממנה לעשות לו בייבי-סיטר, כי הם עדיין לא עברו תהליך פרידה מהחפצים רוויי הזיכרונות.
אחת ההתמחויות של הקיבוצניקית המקצוענית הוא "ישראליאנה", מונח שנולד בסוף שנות ה-90 תודות לאספנים פרטיים שאספו חפצים שיוצרו בארץ, החל משנות ה-20 של המאה הקודמת ועד לשנות ה-70. תחת המטרייה הזו שהיא סוג של יודאיקה מודרנית כלולות אריזות, בקבוקי זכוכית, שלטי חוצות, כרזות, מסמכים, בולים, מעטפות, צילומים.
רבקהל'ה מצאה דרך מקורית לעשות את הישראלינה הפרטית שלה: קולאז'ים מקופסאות גפרורים שהם רטרו, חוטי תפירה, בולים, שעונים, כולם ממוסגרים כמו תמונה על קירות המחסן הענק, שמורכב משלושה חללי תצוגה. ועוד מציאות של ריהוט קומפלט לסלון, או ספר זכרונות כתוב בפולנית מ-1934 עם עיטורים וסימני שריפה, שמעוררים תהייה על גורלו.
פעם שנייה
הוא המקום של לילי שמש בקיבוץ מזרע, שמזמנת אחת לחודש לחצר הצמודה, כ-40 אספנים שפורקים סחורה להפנינג, שהפך לאבן שואבת לכל מי שאוהב וינטאג'. בתוך מחסן ענק שקיים כבר עשור, לילי מציגה את מיטב הענתיקות שהיא רוכשת בשווקים בבלגיה, באזור בריסל, ווטרלו, ליאז'.
במשולש הזה היא מתקמקת למשך כשבועיים, שוכרת משאית ומחסן אליו מתנקזות הבחירות שלה, שבסופו של דבר נשלחות במכולה לארץ. אבל לילי היא גם אוהדת מושבעת של ישראלינה-וראיתי אצלה סט קרמיקה של חברת "לפיד", במחיר אטרקטיבי, כמו אלפי פריטים שהם wow.
כדי לנוח מכל המבחר, לילי יצרה בית קפה קסום, מואר בפנסים ומקושט באריחים הולנדיים, שעוני אורלוגין ועוד יופי ששווה ללכוד בכמה ביקורים, שמחייבים
תיאום עם גברת פעם שנייה:052-7950766
אתר הבית:https://www.mizra.org.il/objDoc.asp?PID=528846&OID=528848
יד שנייה, סטייל של ראשונה
על הבובה בחלון הראווה של "כמו חדש", במשק 13 שבכפר יהושע, הייתה תלויה שמלה ששמי הוצמד אליה. עשויה ממשי, בצבעי כחול-ורוד-טורקיז-אדום, שמלה שהתווית שעליה הייתה של "גוטקס", מה שמיד הרגיש לי כמו בבית.
לפני זמן רב ראיינתי את גברת גוטקס בכבודה ובעצמה, לאה גוטליב ז"ל, בעקבות מות בתה יהודית גוטפריד, שניהלה את מותג בגדי הים הנודע וגם יצרה ליין לצעירות בשם "סמאש". במהלך השנים שמרנו על קשר, גם כאשר יצרה את המותג LEA לאופנת חוף כשהיתה בת 80++.
החנות הקיבוצית, שממוקמת בביתה של תמר שגב, מעוצבת בטוב טעם, וחלון ענק לגינה מוסיף אווירה שמזמינה לשבת, גם סתם כדי ליהנות.תמר, שהייתה לבושה בצבעים סגלגלים מגרביון ועד צעיף, הואילה בחביבותה לקחת אותי לטיול בגינות הפורחות של המושב כפר יהושע, מהן הפקתי גלריה אביבית של צילומים שמהם תוכלו להתרשם כאן:
התפלאתי למצוא בחנות שלה אישה חרדית, שהתברר שהיא קונה וותיקה שמגיעה בכל עונה כדי להתחדש בפריטים לעצמה ולמתנות.
איך זה עובד? אצל תמר, כמו ברוב החנויות, פותחים כרטיס ולכל פריט שהבאתם מצרפים קוד, כך שאם הוא יימכר תקבלו כ-30% מהמחיר הנקוב. לפעמים המכירות מצטברות לצ'ק חביב, או לזיכוי שבאמצעותו ניתן לרכוש פריטים אחרים מהחנות.
לתאום עם תמר:04-983-1988h
עמוד פייסבוק:https://www.facebook.com/כמו-חדש-יד-שניה-168930583311909/
האנגר יד שנייה בשדמות דבורה
וייז הוביל אותי לשביל מלא במהמורות, ולמרות הווליום הער של המזגן, ניחוח עז של פרות שחורות חדר לנחירי. אבל כשהחניתי את המאזדה הכחולה שלי מול ההאנגר של קרן אופנהיים, שכחתי מתלאות הדרך למראה זולה מגניבה מול שדה פורח של חרציות ופרחי בר.
שקעתי בספה, קרן הביאה לי קלמנטינות מתקתקות שנקטפו מפרדס צמוד, ובזמן שקילפתי את הפרי הגיעו להאנגר בזה אחר זה, לקוחות: גברים צעירים שקרן תלתה עליהם סינר והם ישבו מול הנוף (במקום מול מראה), מתמסרים למספריים שלה. קרן, התברר, היא רב-תחומית בכישוריה, וחוץ מניהול ההאנגר השופע פריטים למכירה (שאת כולם בחרה בפינצטה), היא גם ספרית מבוקשת.
בפינת הקפה שסידרה במקום טעמתי עוגיות וחטיפי בריאות טבעוניים ומשובחים שהיא אופה במו ידיה, וגיליתי שהיא גם שוזרת זרים שקשה לסרב להם. כמובן, שרכשתי בגדים עם שיק צעיר, כל פריט ב-30 שקל.
לתאום עם קרן: 050-787-3886
עמוד פייסבוק:https://www.facebook.com/pages/category/Shopping---Retail/האנגר-יד-שנייה-בשדמות-דבורה-146178945490486/
איפה יש עוד חנויות של יד שניה ופשפשים? "גילגול" של גילת בקיבוץ מזרע, היא חנות יד שנייה ששמשה אסם תבואה שעבר שדרוג רציני,
בזכות גילת ונבחרת הגברים שבביתה. פנסי תאטרון ישנים, מאירים את שלל הבגדים בעיקר לנשים, הצינורות המקוריים ששאבו את הגרעינים מהבור של גרעיני החיטה, נשמרו ונצבעו ובמקום יש אוירה של פעם ועכשיו, שמזמינה לשבת ולפטפט עם הבאות מכל האיזור.
בחנות יד שנייה גילגול קיבוץ מזרע:
לתאום ביקור עם גילת:052-7950615
עמוד פייסבוק:https://www.facebook.com/gilatp
נשברו או אבדו המשקפיים? במבנה שנראה כמו קופסת שימורים ששמש בעבר לאחסון מזון לפרות, סילו בקיבוץ מזרע, מצאתי את אופטיקה כרמית פרי. פרי היא אופטומטריסטית שעשתה לי בדיקת עיניים לפני שהתאימה לי במדוייק זוג ספורטיבי, בצבע כחול מטאלי ומקורי.
התלבטתי קשות בין המותגים ובחרתי לבסוף ב- Etnia, שעל המסגרת שלו מסיליקון גמיש כתוב: "עבודת יד ברצלונה" וכרמית התאימה לי עדשות בדרגת כהות בינונית, שמתאימה לשמש ישראלית ואירופאית רכה. נהדר לגלות פטנט כמו גרב שמתלבשת על המשקפיים והיא פתרון ידידותי כשאני רוכבת על סוסים, עושה רפטינג, או שאר פעילויות קופצניות בהן המשקפיים נשארות צמודות ואני לא צריכה לדאוג שייעלמו.
עמוד פייסבוק:https://www.facebook.com/optica.carmit/
כנסו לאתר www.optica-carmit.co.il
טלפון-052-7950734
איפה לישון?
האמת שיש מצוקת מיטות באיזור, דהיינו המבחר מאוד מצומצם, והסטנדרטים לא משהו, לכן שמחתי לגלות את מלון Olive בגלבוע, מרשת מלונות אוליב. היכן שהיה מתחם הסקי המלאכותי על הר הגלבוע, בנו מלון מפנק, שבו כל החדרים משקיפים על שלושת העמקים – עמק המעיינות, עמק חרוד ועמק יזרעאל.
החדרים מאוד מרווחים ויש אפילו ווילה שניתן לשכור כמתחם פרטי. האמת שגם בחדר "רגיל" אפשר לרקוד וואלס והוא בהחלט מתאים למשפחות, כנקודת יציאה לטיולים והפוגה בבריכה הגדולה או בספא, שלצערי לא יצא לי לנסות את מנעמיו או להגיר זיעה, בחדר הכושר ולשרוף את הקלוריות של ארוחת בוקר מגוונת ומשביעה. אפשר להזמין דרך המלון סיורים שונים באיזור, אבל ממש קל לטייל עצמאית.
טלפון המלון: 04-9577333 | טלפון להזמנות: 04-9531153 | אימייל: gillboa@olivebb.com
מלון אוליב בגלבוע:בחדרי המרווח והבריכה ברקע
איפה לטעום?
בכפר תבור הגעתי לקפהדרציה, שילוב מילים קצת יומרני בין בית קפה לפדרציה של מושב צפוני, אבל כשהבנתי שבעל המקום הוא הנכד של אחת המייסדות-חלוצות, התמלאתי תחושת הערכה, ללוקאל-פטריוטיות בסגנון עדכני. הגעתי בשעה שארוחת בוקר כבר לא התאימה לבטני, מצד שני משהו בשרי כבד, לא התאים להמשך הדרך.
אז הסתפקתי בכריך קורנביף מחזה בקר, מתובל בממרח מיונז כמהין, עגבנייה, מלפפון חמוץ, בצל סגול ועלי רוקט, שהוגש עם סלט ירוק. בתפריט היה גם דג מלוח של צביקה ותהיתי מי זה צביקה היקר, שממליח דגים, או רק נתן השראה קולינרית. במקום יש אוירה נחמדה עם תמונות נוסטלגיות מפעם ומרפסת שנראית כמו מקום מפגש לפרלמנט האיזורי.
עמוד הפייסבוק: https://www.facebook.com/cafekfartavo
קפהדרציה בכפר תבור-צילומי "מהשטח"
עוד פינות בפעם שנייה קיבוץ מזרע:
טיפים והמלצות:
הרימו טלפון. חייבים לתאם את הביקור עם בעלת העסק, כדי לוודא שהיא לא קפצה הביתה לשלאף שטונדה או להשלמות במכולת. חלק מהמקומות פתוחים רק בסופי-שבוע.
פינת המציאון. יש פריטים נהדרים במחיר של כוס קפה, אז שווה לשאול היכן הם חבויים.
אפשר באינטרנט. למשל, פריטים מקוריים שמצאתי בחנות המתנות "פיית העמקים" בעין חרוד מאוחד. כל-כך פשוט לשדרג אמבטיה עם מדבקות יפות לאריחים, או עם מוביילים של פיות מצמר כבשים צבוע ביד. את סט מצעי הסאטן המפנק עם ציפור פלמינגו, יכולתי לקבל במשלוח עד הבית שזה חביב למי שאוהבת לרכוש בהינף מקלדת. טלפון לתאום עם מיי פולנסקי:050-8474223
יריד. "שוקה פשפשים בעמק", הוא יריד אספנות בקיבוץ מזרע, ששווה לעקוב אחריו כאן: https://www.facebook.com/shukabaemek/
וגם קולטורה. מוזיאון העמק בקיבוץ יפעת מתעד, מציג ומספר את סיפורם המופלא של החלוצים שהתיישבו בו בשנות העשרים של המאה העשרים, ועד הקמת המדינה לפרטים:
מוזאון ווילפריד בקיבוץ הזורע, הוא מוזאון מיוחד עם אוספים קבועים של אמנות המזרח ותערוכות מתחלפות מרתקות ושווה לעקוב אחרי מה חדש- http://www.wilfrid.org.il/
גלריית הרכישות שלי-מימין לשמאל
שלט "להמריא" + קופסת לחם מהאנגר בשדמות דבורה
גוש פרוסת אגאט כחול וקוורץ-"פעם שנייה" בקיבוץ מזרע
שמלת גוטקס בוורוד וכחול:"כמו חדש" בכפר יהושע
כד אדום, אריחי סוסים ומדבקות לאמבטיה:"פיית העמקים" בעין חרוד מאוחד ו"פעם שנייה" קיבוץ מזרע
