לטייל בסגר-בדרך מקורית
יש משפט חכם שאומר, שלכל דבר יש את העיתוי שלו. אז נכון שהקורונה היא לא בדיוק הפתעה משמחת, אבל יש אנשים שהצליחו לעשות ממנה לימונדה. למשל דורון יושע, מדריך טיולים, שהיה לו עסק תיירותי עם הפקות תוכן חוויתי שנגדעו בגלל הווירוס
סיורים לקבוצות היו חלק מהסיפור, אבל השוק הפך לרווי ולא משתלם. דורון התחיל לפתח את המיזם "גוביטרוול"- GoBeeTravel, אפליקציה עם סרטונים מובנים ומושקעים, שבה מדריכים מוסמכים מייצרים חווית משתמש של טיול
דורון בנה את הפיילוט עם כ-30 מדריכים, שמציעים מגוון סיורים שהם פיתחו בעיקר בת"א, ירושלים, אבל גם בצפת, נצרת ועכו. כאשר היזם רצה להרחיב את היריעה לעוד אזורים בארץ, נחתה הקורונה והסתבר שיש לו ביצת זהב
אנשים התחילו לרכוש את הסיורים ולטייל מהספה בסלון. היו אפילו לא מעט רכישות מחו"ל של ישראליים שהתגעגעו "ובאו" לטייל בשוק לוינסקי עם גיל חובב, בחומוסיות בירושלים, בסיור מומחז ביפו "לא תכננתי לעשות סיורים וירטואליים, אבל המציאות עלתה על כל דמיון. הקורונה נתנה פוש אדיר", מסביר דורון
למה סיור נשים
מבין שפע הסיורים בתפריט של האפליקציה, קרץ לי הסיור בעקבות נשים בת"א. הקטע של סיסטרווד, מדבר אלי בהקשר של להאיר זרקור, על פועלן של נשים שהיו עמודי תווך ולא קבלו יחסי ציבור מסיביים, כמו הקולגות שלהן ממין זכר
מובילה אותו שירלי קייזר-סוטון, שחקנית לשעבר ומורת דרך בהווה. לסיורים בכותרת הזו יש לפעמים אופי רכילותי, או במילה מכובסת: "פיקנטריה" וזה לא כוס התה שלי. שמחתי לגלות שהכותרת מטעה ושירלי עשתה תחקיר מעמיק על כל דמות והיא מציגה אותה, גם בהתייחסות הסטורית, חברתית, פוליטית
להרים את הראש
הסיור הנשי הוא הזדמנות נהדרת לראות את תל-אביב מזווית אחרת. לא כשאתם בלחץ למצוא חנייה, להגיע לסידור, פגישה, או בילוי לילי. העיר עברה שיפוץ גורף ונדמה שכל בית שני, הולבש בחייטות עירונית של תמ"א 38. זה הזמן להרים את הראש ולגלות איך החדש משתלב עם הישן, או פוצע את הרקיע במגדלים, שהם זרים למהות המקורית של העיר העברית הראשונה
סגנונות אדריכליים שונים-צלמה גילי מצא
כשמסתובבים עם מצלמה, יותר קל לשים לב לפרטים כי עושים עליהם זום. וככה בעקבות ההסבר של שירלי, התרשמתי מהכמות המסיבית של בתים בארכיטקטורה בסגנון הבינלאומי (כ-4000), שהכניסו את ת"א לרשימת אתרי מורשת של אונסק"ו
חוץ ממגדלים חורגים, ראיתי לא מעט הומאז' אדריכלי, שבהחלט מתכתב ומכבד את "העיר הלבנה" מפעם, בין אם במבנה המודרניסטי של "בית לסין", שבו התחלנו את הסיור, ברחובות שהובילו לגינת רות , לכיכר דיזינגוף וגם במתנ"ס של מרכז העיר-ע"ש אריק איינשטיין
סגנונות אדריכליים שונים-צלמה גילי מצא
אדריכלית וכוריאוגרפית
נחמד היה לגלות בסרטון, שכיכר צינה דיזנגוף, שקרויה ע”ש אשתו של ראש העיר הראשון של ת”א, תוכננה ע”י האדריכלית ג’ניה אוורבוך. כמה מכם שמעו עליה? וידעו שלאורך כל הקריירה שלה, הייתה פורצת דרך בתחום גברי במהותו. הקולגות לא פרגנו לה על היותה דעתנית וחדשנית והיא חתומה על מגוון מבנים ציבוריים ברחבי הארץ
האמת היא שנדלקתי על הסיור הזה, בגלל שאחת התחנות בו הוא הבית של הרקדנית-כוריאוגרפית גרטרוד קראוס. ריקוד הוא שמי השני, בגיל שש כבר הופעתי בבלט ומשם התנסיתי במגוון רחב של סגנונות. בילדותי המחול המודרני היה בחיתוליו, אבל קראוס הנועזת כבר הובילה את הזרם האקספרסיוניסטי, מה שהיום נקרא "ריקוד חופשי"
כאן היא גרה וגם הקימה סטודיו ואני מצטערת שלא זכיתי לפגוש את האישה הסוערת הזו, שלפי שירלי חיה בסגנון בוהמייני, שיחקה שחמט והייתה פרופסור למחול. מהבית שלה, אפשר לראות את המרכז הקהילתי המסוגנן של מרכז ת"א, שנקרא ע"ש אריק איינשטיין ובעברו נודע כ“בית צעירות מזרחי” – בית ספר ופנימייה לבנות דתיות. גם כאן הבתים נבנו על פי הסגנון הבינלאומי – פונקציונאליים ופשוטים
גינה לי חביבה
בסיור הזה יש שתי גינות; גינת רות נמצאת במלבן של רחובות הקרויים על שם נשים, גינת ערן היא הפינאלה
גינת רות וגינת ערן-צלמה גילי מצא
בדרך בינהם פגשתי בתים שנבנו כשיכוני עובדים מסביב לגינה פנימית, שסימלה את חיי החברה המשותפים ואת הקשר לאדמה. אני חייבת להודות שגינות בת"א הן בעיני חלקת אלוהים קטנה, בעידן שבו נדל"ן השתלט על כל מטר פנוי
גינה בבניין בסיור נשים-צלמה גילי מצא
דרמה קווין
כאשר הגעתי לתחנה בבית חנה רובינא – “המלכה האם” של עולם התיאטרון העברי, הופתעתי לגלות כמה גלגולים הוא עבר. פה היה השואו-רום המפורסם של מעצב העילית גדעון אוברזון וכיום מככב בו בית קפה שבדי "פיקה" שירלי משמיעה נגן אודיו עם השיר "היא - אותו אהבה, הוא - את בית המרזח", שמתייחס לרומן האסור בין רובינא למשורר אלכסנדר פן, שהיה צעיר ממנה ב-18 שנה ולמדתי עוד אנקדוטות ביוגרפיות חדשות
חפש את האישה
מרומן אסור, לתחנה שהיא הכי "אשתו של": פולה בן גוריון. הגברת הראשונה של המדינה שונה מהגרציות לעיל, בכך שהקריירה שלה התמקדה בלדאוג שבעלה ישן בשקט, יאכל טוב (תקופת הצנע, כן...) וחסכה מפיה מזון, לא כמטפורה. ההגדרה "עקרת בית" מקבלת פה משמעות אחרת, כששומעים איזו הקרבה האישה הזו עשתה, גם כשהלכה אחריו בעיניים עצומות, לסוף העולם שמאלה בנגב
המשוררת הלאומית
בשנה שעברה בתקופה הזו טיילתי בקובנה, בליטא. בחזית בניין שהיה הגימנסיה שבה לאה גולדברג למדה ובנס עדיין עומד על תילו, ישנו שלט קטן עם שמה. התחנה התל-אביבית שעוצרת בבניין שבו התגוררה, הייתה עבורי סגירת מעגל
כבר בקובנה לאה חלמה להיות הגרסה הנשית של ביאליק ולעלות לארץ. שירלי מספרת אודותיה בגינת ערן, שנמצאת בסוף אותו רחוב שבו המשוררת-סופרת התגוררה. בגינה המדהימה הזו, שיש בה צמחייה עשירה ועצים שהיכו שורשים, נטועה אנדרטה ופסל לזכרו של ערן ויכסלבאום בן השכונה, שנהרג באסון צאלים
סיכום סיור
השימוש באפליקציה ידידותי, כי יש מגוון דרכים להשתמש בה. אחרי שנרשמתם ושלמתם 99 ₪, ניתן להכנס לסיור עצמו ולראות מה הן התחנות שבדרך. בכל תחנה, המדריך מדבר וסוחף בהתלהבות שלו. אם רוצים רק לשמוע אותו בלי לראות, יש סרגל אודיו
הסרטון זמין במשך שבועיים מתאריך הרכישה, כך שניתן גם לשבת במזגן ולהקשיב להסברים, או לקרוא את הטכסט שמתמצת את הסיפור. הסיורים מושקעים מבחינת מידע, עריכה, צילומים וכל מיני הפתעות שהן בונוס
המלצות שימוש
1.כדאי לעשות שעורי בית ולראות את מפת הסיור בבית ואז "לחשב מסלול" מראש.
2.מצד שני נחמד להיות ספונטניים, כך שאם אתם במקרה בשכונת פלורנטין בת"א, שווה לרכוש את הסיור שהוא בדגש אמנות רחוב מזווית ייחודית.
3. כדאי לדעת איפה החניון הכי קרוב לתחילת הסיור. לסיור נשים-החניון העירוני בפרישמן הוא שתי דקות הליכה מהנ"צ של בית לסין.
4.אם אתם עושים את הסיור אחה"צ וחשוב לכם לצלם, קחו בחשבון שמחשיך מוקדם ותצטרכו לפחות שעתיים.
5.אתם יכולים לחלוק את עלות הסיור עם כמה אנשים: להסתכל בטלפון של אחד מכם, או בטבלט שבו המסך גדול יותר
