סודות על סלבים בהוליווד-צומחים בגינה ירושלמית
הייתה לי תחושת בטן, שכדאי שאפגוש את האיש הכי חשוב בגן. ליתר דיוק, הגינה הכי יפה במזרח התיכון ואחת המיוחדות בעולם. ב"אמריקן קולוני", המלון ההסטורי שיושב בקו התפר בין מזרח למערב ירושלים. מלון שעלילותיו נכתבו בידי עתונאים, צלמים, מרגלים, סופרים,אנשי הצלב האדום ודיפלומטים. מה שהחל כרעיון חלוצי של אמריקאים ב-1881, שרצו לעזור לעמי האזור, הפך לחווה שיתופית והתגלגל להיות, אחד מהמלונות הכי נחשבים בעולם.
מלון שהפך לסוג של סמן גבול בלתי מושג. שמטר ממנו, מתקיימת זירה נטולת פיוס. אבל מי שנכנס בשעריו, הופך להיות חסין מציאות ניטרלית והרמונית. רציתי פעם אחת להניח את הראש שלי על כרית, בחדר שכותליו שמעו דברים. מרוב התרגשות לא נרדמתי, עטופה בצילומים מקצועיים של "צלמי הבית", שהתפרסמו בעולם, ומולי מסתכלים לעינית, נוסעים ברכב וינטאג', או רוכבים בשיירה מדברית לא פחות מלורנס איש ערב, ג'ון לה קארה, וינסטון צ'רציל, הלורד בלפור ועוד.
מנהל המלון, תומאס ברונטלי פתח בפני את הארכיון המרתק, שבו נמצאים האורגינלים הללו שחלקם דהו, ואחרים נמצאים בספריית הקונגרס האמריקאי, בוושינגטון. ספרים, מזכרות, חפצים אישיים של כ-150 דיירי המושבה וגולת הכותרת בעיני, ציורי מים ואיורי פרחים וצמחים נדירים. בתוך פנקסי רישום, שחלקם סופחו לאנצקלופדיה הבוטנית שכתבו בנותיו של המייסד, ברטה וגרייס ספפורד. בינהם אירוס, שאשתו של הצלם הכי מפורסם בקבוצה, וויטינג, שתלה בגינה של המקום. פרח שהפך לסמל של אמריקן קולוני, וכיום ניניו נמצאים בבית הקברות של המושבה האמריקאית בהר הצופים ובה ציון, לצד צבעוניים מפטרה בירדן.
ככה סיפר לי ברוך מור, הגנן המיתולוגי של המלון, כמעט חצי יובל. "נקראתי למשימה, על-ידי וולנטין ווסטר, שהיתה בת 85, כאשר חשבה שאולי תזדקק לזוג ידיים נוסף. את כל מה שאת רואה פה היא שתלה, עשתה ייחורים, זרעה והשקתה ידנית עם צינור". התוצאה של עבודת הנמלים הזו, היא גינה אנגלית בעלת אופי פראי, משהו שהיה מאוד חדשני בנוף הארופאי המגונן למשעי, בשנות ה-60 של המאה הקודמת.
"מה שהיה חשוב לליידי הבריטית,היה שאלמד את השיטה שפתחה, כך שהכל יראה טבעי, אבל לא פורמלי. אין עוד גינה כזו בעולם", אומר מור בנימת גאווה מוצדקת, במיוחד כשאנחנו נפגשים ביום חם, ברמה בלתי נסבלת לירושלים המתונה אקלימית. לפני שיצאנו לסיור בשלושת חלקי גינת המלון, ברוך נידב לי מידע רכילותי מרתק, אבל עוד נחזור אליו.
חצר הפטיו, שבה נמצאת המסעדה של המלון, ממוקמת במבנה המרכזי ומהווה את לב לבו של אמריקן קולוני. מקום שהאנרגיה שלו כל-כך ממגנטת, שנשארתי לשבת בו עד חצות, גם כשהמלון עשה כיבוי אורות. החצר חוסה בצלם של עצי תות תמירים, שמצננים אותה. בקליידוסקופ של אדום, ירוק, כתום, צהוב מפרחים רב עונתיים לצד עץ זית שמשתרג באצילות, מתחבא שלט סתמי. "ביום ההולדת 120 של המלון, שמעון פרס ז"ל, טמן מתחת לעץ הזית קלף, שעליו כתב את החזון שלו. עוד כמה עשורים, ניתן יהיה לפתוח את המטמון". להלן בתמונה-השלט.
בסמוך למבנה שנקרא "איסט האוס", נמצא גן תבלינים אורגני, שהיה בעבר גנם הפרטי של מייסדי המלון. ממנו קוטף השף מדי יום. ליד המזרקה שמתיזה מים מרעננים, סיפר לי ברוך "פה יש לך שקית תה מגוונת לחליטות, ירקות לסלט, פירות לקינוח, ארוחה קייצית", ואז הראה לי ערוגה קטנה שהיא הכדור שינה של ריצ'ארד גיר, בעצמו ובכבודו "הוא ביקש ממני לגדל לו את התבלין הזה, שמשרה שינה ועוזר לו להתמודד עם ג'ט לג". לשחקנית המככבת אמה תורמן, יש ערוגה עם פלפלים בני 150 שנה. "היא אוהבת טעם פיקנטי". שנהם אורחים חוזרים במלון, בכל נחיתה בארץ הקודש. במקום גם צמח שמסדיר בעיות פריון נשי ואימפוטנציה גברית. לידיעה כללית....
בבר הקיץ, המגיש קוקטיילים אקזוטיים, מצאתי גינה נוספת עם פינות ישיבה חבויות בין השיחים. מקום נחשק על-ידי פוליטיקאים לא מעונבים, שרוצים לשמור על פרופיל נמוך. אם תרצו לשמוע עוד סיפורי גינה, תאלצו להתאזר בסבלנות, עד שיפתחו מחדש סיורי שישי בבוקר עם ברוך, המגנן הנפלא.
לתאום ביקור בארכיון-collection@amcol.co.il
