בחזרה לטבע- שמורת נחל תנינים
אחד הדברים הכי קשים עבורי בקורונה היה לראות גן סגור. לא גן ילדים, אלא גן לאומי, שמורת טבע, יער וכל מקום שהוא בגדר ריאה ירוקה. והרי ידוע שאין כמו הטבע, כדי לפתוח לב סגור במנעולי עצבות, חרדות, לוקה במחסור של קרני שמש מחממות ובפוטוסינתזה עם עלווה תומכת שלווה
כשניתן השבוע ההיתר לפתיחת כ-20 שמורות של "רשות הטבע והגנים" לציבור, מיהרתי לתאם ביקור בשמורה היחידה, שנפתחה באזור הכרמל: בנחל תנינים. בביקור האחרון שלי בכפר שנושק לשמורה: ג'יסר א-זרקא, רשמתי לעצמי חובת ביקור בשמורת הנחל שנושק לים, אבל רק הקורונה הביאני עד הלום
יום לפני פתיחתה לקהל, במגבלות החדשות שמחייבות רישום ותשלום מראש, שמחתי לטייל בה לגמרי סולו- כחלק מהנישה שלי בבלוג נהנית לבד. לרשותי עמד שטח של כ-25 ק"מ, שיושבים מכביש מספר 2 ועד הים (ממזרח למערב) ובין קיבוץ מעגן מיכאל לכפר ג'יסר א-זרקא, מצפון לדרום
הופתעתי לגלות שהשמורה התנינית הוכרזה רק ב-2005. שיטפונות של תחילת שנות ה-90 יצרו אגם ענק שהציף את השטחים החקלאיים וגרם לנזק עצום, חייבו ניקוז וכך התגלה במקום סכר רומי ולא סתם גשר כמו שחשבו ונחנך פרוייקט ארכיאולוגי מקיף של שיחזור שחשף ממצאים, שלשמם הגעתי עד הלום
אלחנדרו מנהל השמורה, הסביר לי שהמסלול שרציתי ללכת בו משפך הנחל לים סגור כעת, בגלל בעיות ביוב שמקורן בכפר ג'יסר, אבל התנחמתי בכך שלרשותי עמד מסלול מעגלי יפיפייה, שעובר בין מתקני המים הקדומים מתקופות ביזנטיות ועות'מאניות, טחנות קמח משוחזרות, שחלקו אפילו מונגש לנכים
חגגתי בו גם על צמחייה של שלהי האביב: עצי אשלים, פטל קדוש, קנה מצוי ונופרים צהובים בתוך המים ועוד הפתעות שזימנו לי השבילים והגשם שהגיח בהפוגות מרעננות
צמחייה בשמורת נחל תנינים-צלמה גילי מצא
תצפיות ומצפורים
לב השמורה הוא האגם, שיש בו סככת תצפית וממנו רואים את כל המפעל המפואר :סכר שהוא קיר אבן ענק, שיש בו דלתות עץ שוויסתו את מפלס מי האגם. אם ממשיכים ללכת על הסכר, חוצים את נחל עדה ואחר-כך את נחל תנינים. השביל מתפצל לכל מיני כיוונים, אבל בשלב מסויים תגיעו למצפור הנחל ולשרידים המרשימים של טחנות קמח, שפעלו בכח גלגל כנפיים אנכי
איפה התנינים?
אז זהו, שאין. השם נדבק לנחל כי הייתה חיה כזו, ששרצה בביצה המקומית שנקראה "כבארה", עד תחילת המאה ה-20. מה שנחמד לגלות זה שגאוגרף רומי קרא למקום "קרוקודילופוליס", דהיינו "עיר התנינים". והתנינים ד'אז- רומי הקדומה, הובאו לפי העדויות למשחקי לחימה, שהתנהלו באמפיתאטרון של קיסריה, שמי ידע ששלמה ארצי ישיר בו במשך כחצי מאה להנאת קהל משולהב
איך קיסריה קשורה לנחל?
העיר קיסריה, שהייתה אחת הערים החשובות באימפריה הרומית, הייתה זקוקה למים והאספקה הגיעה מסכר אדיר שהרומים בנו בפרצה שבין הנחלים עדה ותנינים ובכך יצרו אגם ענק. מהתקופה הביזנטית ועד סוף התקופה העות'מאנית, הסכר נוצל להפעלת שרשרת טחנות קמח ואז נוצרה בעיה אקולוגית חמורה; ביצת כבארה-שהשתרעה על פני כ-6000 דונם שייבושה היה פרוייקט מגלומני, של תוכנית ניקוז לאורך כ-50 ק"מ
מה עוד ראיתי בשמורת נחל תנינים?
בימי הקורונה נטולי בעלי חיים על שתיים, אלחנדרו סיפר לי שנראו בשטח נמיות, חתולי ביצות וגם צבים רכים, בצבצו, אבל לא פיללתי לפגוש אותם. הספיקה לי הידיעה שבמימי הנחל יש עשרות דגים שונים וגם חבריהם הטובים ביותר: שלדגים ושקנאים
בימים חמים, נחמד לעשות את מסלול האמה, שעבורו רצוי להביא מכנס קצר ונעלי הליכה במים רדודים ומרעננים. מפה לשם, ביליתי כאן כמעט שלוש שעות שטסו להן בצילום פרחים, הקשבה לרוח, טיול בין גשרונים ובשביל הנחל המוצל. מקום קסום, נא שמרו עליו
איזה עוד טבע מצאתי השבוע?
בקרוב-יעלה פוסט על הפארק האקולוגי בהוד השרון
ובינתיים מוזמנים לקרוא את הסדרה עם אנשים מעוררי השראה:
