פסטיבלי קיץ בטרנסילבניה-רומניה
לטייל בלי תיירים באוגוסט
מה תגידו על יעד, שבאמצע חודש אוגוסט לא פגשתי בו אף תייר, לא דובר לעז ולא עברית? האורחים היחידים שניקרו בדרכי (לפעמים נחירות מהחדר הסמוך), בפנסיונים המשפחתיים שלנתי בהם היו שכנים מהונגריה, שהגיעו מכווצים בהרכב מלא, במכוניות פרטית או מסחרית.
מחוז הרגיטה (Harghita) בטרנסילבניה הוא ענק-חמישית מגודלה של מדינת ישראל; כ-6,000 קמ"ר. רק כדי להתמקם במפה, הוא יושב למרגלות רכס הקרפטיים במרחק כ-200 ק"מ צפונית לבוקרשט, בירת רומניה. מחוז שהוא evergreen, כולו יערות עבותים שהם כר עשיר לאגדות עממיות ולכן שם החיבה שלו, שאותו הוא הרוויח ביושר הוא-"גן הפיות"
איפה את הרגיטה
ביאס אותי לגלות שדווקא אגדה שמקורה בסרט הוליוודי על רוזן-ערפד, היא האטרקציה המזוהה לכאורה עם "טרנסילבניה", כי כל מי שהסברתי לו היכן אני ענה כמו תוכי: "אהה, טירת דרקולה". אז זהו שממש לא. כי עם כל הכבוד לעיירת הסקי פויאנה בראשוב, שהפכה בזכות הטירה עם החובב יצורים ליליים לעיר מוצא לטיול כוכב, שם לא מסתיימת טרנסילבניה, אלא רק מתחילה לגלות את פניה החבויים
אם אתם כמוני בקטע של : לטייל לבד-נהנית לבד ומחפשים אותנטיות בלי מירכאות זה המקום. מתי ראיתם פקקים בגלל כרכרות?, מתי שמתם לב שאנשים מדברים זה עם זה ולא מחזיקים ביד פלא חכם?, מתי חלפתם על פני כפרים שהם בתי עץ עתיקים ולא חלק ממוזאון אתנוגרפי?, מתי הבנתם שמותר לקחת את הזמן ולא שהוא ינהל אתכם במירוץ אחרי אטרקציות?
חוץ מטיסה בחללית לאי שם בתחילת המאה הקודמת, הרגיטה היא גם תפאורה ל-34 שמורות ,שבהן גרים בעלי חיים נדירים ומתקיימות תופעות טבע כמו אגמים וולקנים, מכתשים, מערות, מכרות מלח ועוד
אם פינלנד זכתה למוניטין כארץ אלף האגמים, הרי שהרגיטה נחשבת לארץ אלף המעיינות
בצרפת, יוון, גיאורגיה מקובל למכור לטוריסט שרוצה להיות גורמטולוג (מלשון גורמה, לא עונד גורמט) את "דרך היין" הלאומית, פה מנסים טרנד מקורי: "דרך המעיינות", שכוללת נקודות ציון באטרקציות פוסט וולקניות
מה למשל? גייזרים ובריכות ז'אקוזי טבעי, מוזאון למים מינרליים בעיירה טושנד ((Tusnad) עיירת ספא בורסק (Borsek)) עם מוניטין שמבריא תחלואים ואפילו פסטיבל שנתי, שמוקדש לנושא המבעבע שנקרא:Harghita bai-festival of mineral water
פסטיבלי קיץ
הם הסיבה שלשמה התכנסנו ואוגוסט-הוא חודש הפסטיבלים בהא הידיעה. בעיקר כאלו שהם הומאז' למטבח המסורתי וכדי להבין למה התכוון הוגה הרעיון, חייבים לטעום לפחות מפסטיבל אחד שכזה.
עדכונים בפסטיבלים וארועים
אני בחרתי להתמקד בפסטיבל שהוא קודש לתפוח אדמה, הירק שממנו עושים מחית פירה, צ'יפס וכאן גם יין שמשמח לב אנוש. מרכיב עיקרי בארוחה במחוז הוא המרק ולכן יש פסטיבלים שהם על טהרת קדירה בעלת מרכיב דומיננטי: תפ"א ועלי טרגון, קימל, חסה, כדורי בשר או דומדמניות, שמוגשים בסמיכות מהבילה עם לחם ביתי, לא רק כאשר הטמפרטורות צונחות וצריך אנרגיה זמינה
פסטיבלים לכבוד כרוב, בצל, פולנטה
כרוב ממולא מהווה סיבה למסיבה ומתרחש בעיר המיכרות פרייד (Praid) ולעומתו סתם כרוב, שהעלים שלו בין היתר טובים להרגעת כאבי הנקה נחגג בארוע עצמאי בעיירה לזראה (Lazarea). יש אופציה להצטרף לארוע של איסוף-קציר הכרוב מהשדה עם כרכרות, שזו חוייה צבעונית למדי ולא שכיחה במחוזותינו
צילומים באדיבות האפליקציה:https://www.visitharghita.com/en/events
מי שבצל לא גורם לו לדמוע יחפש את החגיגה עתירת השכבות בעיר סיצ'ולני (Siculeni) ואת המקבילה של הממליגה הרומנית הלוא היא פולנטה, בארוע שמתקיים בעיר ולאה רסה (Valea Rece) . אם שבעתם מירקות רקחנו לכם פסטיבל פירות ; באזור אודרווי (Odorhei) שמטרתו לתמוך ולעודד מגדלים מקומיים ולכן במשך שלושה ימים מתקיים הפנינג מרובה ריבות, סירופים, מיצים טבעיים, פרות מיובשים ועוגות מכל פרי שעולה על עץ הדעת
תפוחי אדמה ושאר ירקות
כתיירת זה עלול להישמע מוזר למה לטרוח ולחפש את הנ"צ של פסטיבל לתפוחי אדמה, כשזו פעם ראשונה שאני מבקרת במחוז. אבל אני אוהבת להכיר מקום באמצעות ההווי שלו ואת הפסטיבל הזה, שמתקיים משנת 2001 בסופ"ש ראשון של אוגוסט, המחוז מקדם בגאווה בהזמנה כדלהלן: "זהו פסטיבל של חדוות הבישול, תחרויות ופולקלור מקומי". בשנותיו הראשונות הפסטיבל הזה כלל מנות בנאליות, אבל היצירתיות שבה העושים במלאכה הפגינו בהכנת ארוחה שכוללת מרק, גולאש וקינוח, מאתגרת את השופטים והרף עלה
בין הצוותים שראיתי במרחבי הפארק העירוני של בירת המחוז-מירקורה צ'וק, היו גם הונגריים, שפתחו את תא המטען ברכב וממנו הוציאו שקי תפוחי אדמה, קולפנים מיוחדים ועוד אביזרים שזר כמוני לא יבין, איך עובדים איתם
בישולים בתחרות במסגרת פסטיבל תפ"א-צלמה גילי מצא
כל מתחרה התמקם בטריטוריה שלו בזולה עם כסאות נח, שולחן ואש מבוקרת שעליה התבשלה קדרה מבעבעת לפי מתכון משפחתי. רקדנים פצחו בצ'ארדש על הבמה המרכזית ולוו בנגני אקורדיון ונהניתי לצלם חצאיות וצמות מתנופפות
ריקוד צ'ארדש סוער בפסטיבל תפ"א-צלמה גילי מצא
בדוכני האוכל לא יכולתי להישאר אדישה לריח שעלה מנתחים מתובלים של מיטץ', שזה קבב רומני עתיר שום, ובלוטות הרעב שלי נכנסו למצב נגיסה מתקדם, שלא היה ראוי לתעד
מדברים פה בהונגרית
בהרגיטה מדברים בהונגרית רהוטה וכדאי להפנים שלכל מקום יש שני שמות: אחד ברומנית והשני בהונגרית. מי היה חושב שבירת המחוז שנקראת מירקורה צ'Iק (Miercurea Ciuc) ברומנית היא בכלל העיר צ'יק סירדה בהונגרית Csikszereda). השלטים והמקומיים, הם נטולי אנגלית כשפה נוספת בלקסיקון וכדי לקבל חלב לקפה הייתי צריכה לעשות מימיקה מביכה וכדי לקבל חביתה מקושקשת, שברתי את הביצה כהמחשה, מה שהופך את התקשורת למורכבת בלשון המעטה
אם אמרתם הרגיטה-אמרתם "סקלר לנד", קבוצה אתנית בשם הסקלרים (Szekler) שכ-85% מהם ממוצא הונגרי. הרומנים במחוז זה, כמה מפתיע הם באחוזים מינוריים. במאה ה-12 הסקלרים הגיעו לטרנסילבניה ממקומות שונים בהונגריה וקבלו זכויות רבות מהמלך הליברלי ובתמורה נלחמו עבורו בחזית ובכך קנו את מעמדם בדם ולא במיסים, מהם היו פטורים
ב-1920 הסקלרים שהיו מחויבים לנאמנות לשליט המקומי, סופחו לרומניה וב-1940 הוכרע גורלם סופית על-ידי כיבושים והסכמים טריטוריאליים, שנעשו עם היטלר. מאז הם אמנם חיים בהרמוניה תחת הדגל הרומני, אבל שוקדים לשמר את זהותם והפולקלור העשיר שלהם, ובכל הזדמנות חגיגית, הם יוצאים לרחובות עם התלבושת הצבעונית וזו גם הסיבה לכל הפסטיבלים, שהעניין הגסטרונומי שלהם הוא לפעמים משני
הויסה סוסים
"סקלר גאלופ פסטיבל", הוא דוגמא לפסטיבל מאוד נישתי שאפילו מקומיים לא שמעו עליו, אבל כסוסולוגית מושבעת, הייתי חייבת לדגום אותו. מה גם שבשעות אחה"צ התקיים בו מירוץ ואני חובבת אקשנים, סביב הסצנה של היפודרום והימורים
הפסטיבל הזה התקיים כ-62 ק"מ מהבירה מירקורה צ'יק, בשדה טרשים ברובו. השמש להטה באמצע השמיים ומהר מאוד הרגשתי כמו בסווט לודג' אינדיאני. על כרכרות רתומות לסוסים עמדו אנשים עם מטרייה שבורה ביד, כוס בירה בוהקת, לעיתים לבושים רק במכנס ממנו השתפלה כרס, מה שגרם לריח דומיננטי להתפשט באוויר הפתוח
עם יד על האוכף: אף פעם לא נכחתי במירוץ, שבו יש כל-כך הרבה סוסים חמוריים. שמסרבים להתחיל לרוץ, או מפילים את רוכביהם תוך כדי. זה היה משעשע והזוי בו זמנית. מדי פעם נמלטתי לסככה גדולה, שבה ישבו לא מעט צוענים, שתקעו בי מבטים עוינים כשרציתי לצלם אותם. על המיעוט האתני הזה כתבתי בהרחבה פה-הצוענים של הרגיטה
סוסים שלא רוצים להתחיל לרוץ-לא כל יום יוצא לי לצלם
בסופו של דבר, כאשר המירוצים הסתיימו בשלהי אחה"צ, התחיל סרט חדש. צועני נטול חולצה שהיה לו מתלה ליד פצועה, שנראה כמו אילתור מניירות פריכים צעק לחבריו שיבואו לעזור לו. בהתחלה לא הבנתי מה אני רואה. קרון שהדרדר לאחור וגברים מנסים לבלום אותו, והוא בכלל מחובר למכונית שקשורה לסוס מסכן. המשולש הזה ניסה לעלות בשיפוע וחשבתי שתכף תיקרה פה תאונה. הצועני וחבריו התלהמו ,הצליפו בסוס בשוט וגרמו לו ליפול על רגליו. הם לא הירפו עד שהמסכן הצליח לגרור את כל המשקל המטורף הזה ונהג נכנס למכונית והתניע בזינוק בעלייה.
"תיעוד" של קשירת סוס למכונית, אכזריות במיטבה כי הסוס מעד
קופידון קורא לך
במחוז הזה תוכלו לראות חוץ מדובים חומים-בכתבה פה המון סוסים, שקשורים במורשת של החיילים הסקלרים שהצטיינו כלוחמים ששרתו את השליט ההונגרי. האטרקציה שחיכתה לי ביום שאחרי המירוץ הפרוע הייתה בכפר כסיבה ((Csiba), בו התנסיתי בשיעור ירי בחץ וקשת למטרת רכישת מיומנות בול פגיעה, תוך כדי דהירה
איש הסוסים לוץ לוונטה-Lucz levente, הדגים לי איך הסיפור מתבצע. הוא ירה מאשפת חיצים שהייתה קשורה למותניו לעבר מטרה נייחת תוך כדי דהירה. הצל היחיד משמש הגונה, היה באוהל שלו בצורת קונוס-להלן יורטה, שבו הייתה תצוגה של כלי נשק עתיקים ,אוכפים ופריטי ביגוד מהמורשת הסקלרית. מחוץ ליורטה, "חייך" אלי ראש סוס מפוחלץ משופד על עמוד, שמטרתו להרתיע את הרוחות הרעות, כך לפי לוץ. הקשוח הנאה הזה, נתן לי להיות ארטמיס לשעה קלה והאמת שחששתי לבדוק את הקואורדינציה שלי לצלוב במטרה תוך כדי דהירה, אז הסתפקתי ברכיבה.
המייל של לוץ:lutzleventte@gmail.com
הטלפון שלן לתאומים: 40756623464+
טיולי סוסים
מסתבר שסוסים זו אטרקציה מאוד פופולרית במחוז. אפשר לבחור בטיולים של כמה שעות ועד כמה ימים, בשעורי רכיבה, טיולי כרכרות, על גבי סוסים מזן ליפיציאנה, איסלנדיים אתלטיים, סוסים אנגליים ועוד כהנה וכהנה, רק קחו בחשבון שלעתים דוברים בחוות הללו בהונגרית ורצוי שיהיה מתורגמן, במיוחד אם אתם רוכבים מתחילים ולא מכירים את הקודים בשפת הסוסים, שמשתנים בכל מקום.
https://www.visitharghita.com/en/places?cat_type=ture-calare_1555576066
האפליקציה הכי טובה בטרנסילבניה
לאור קשיי התקשורת שגם אני חוויתי, הבינו בטרנסליבניה ההונגרית שאם הם רוצים לקדם בברכה תיירים, כדאי להם לסלול ולהנגיש את הדרך. ואכן לפני כמה חודשים הושקה אפליקציה שבנוסף לרומנית והונגרית היא גם "מדברת" באנגלית ויש בה את כל מה שבלעדיו יהיה קשה למטייל הסוליסט, נטול מדריך מקומי להפיק את המירב מהיעד: https://www.visitharghita.com/
מרכזי מידע לתיירים
מנסיון אישי: בחלק ממשרדי "טוריסט אינפו" נמים בשעת השלאף שטונדה, או שהם לא פתוחים בסופ"ש, או שהם סגורים עד להודעה חדשה אז אם יש מספר טלפון, נסו לצלצל פני שאתם טורחים ליסוע במיוחד ולשמוע אם אם יש בכלל עם מי לדבר באנגלית.
איפה לישון ואיפה לאכול
המבחר כולל 25 בתי מלון, הוסטלים,ווילות, קמפינג, פנסיונים וריזורטים. באופן אישי-אני ממליצה ללון בפנסיון ולא במלון, כי אין במחוז מלונות יוקרה מפנקים ופנסיון וותיק עם מסורת אירוח, שכוללת גם מסעדה ומתכונים משפחתיים הם הבסט
בתמונות-צלמתי בפנסיונים בהם התארחתי אמדה-Amade וגיזי-Gizi Csarda
עוד מידע על לינות ואוכל בהרגיטה:
טיסות
חברת התעופה הלאומית "טארום", הטיסה אותי ישירות מת"א לבוקרשט במהלך שעתיים. גם "אל על" ו"ארקיע" הן אופציות, רק שכדאי לראות מתי נוחתים בבוקרשט. קחו בחשבון שמבוקרשט למחוז הרגיטה, זו יכולה להיות נסיעה של מינימום ארבע שעות, אם נקלעתם לאחד מפקקי הסופ"ש. חברת הלואו קוסט "ויז וייר" מציעה טיסות ישירות מת"א לערים במחוז כמו: קלוז' נאפוקה, סיביו ועוד במחירים החל מ-200 ₪ לכיוון אחד
רצוי לשכור רכב ולא לסמוך על התחבורה הציבורית שהיא צולעת במונחי כח סוס קונבנציונלי תוצרת יפן או גרמניה, כי כמו שכבר הבנתם סוסים מיוזעים, צוהלים, מחרבנים, דוהרים או מקרטעים רתומים לכרכרות, הם המוזאון החי והפעיל ביותר של הכפריים במחוז המרתק הזה
מה עוד לעשות בטרנסילבניה?
