פרדס חנה כרכור– מתי ביקרתם
מי צריך רמזורים – יש כיכרות
קראו לה חנה רוטשילד והיא הייתה במקרה בת דודתו של הברון. אותו "נדיב ידוע" (לא שהיו כל-כך הרבה), שעוד קרובי משפחה שלו זכו להיקרא כעיר בישראל. אם תבקרו את חנה תגלו שאצלה ברחובות, אין בכלל רמזורים. במקום זה מקיפים סובו-סוב כיכרות, במעגלי תנועה גדולים שיש להם גנן יצירתי, שעושה מדשא גזום פסלים של חלוצים עם כרכרות ופרחים בצריח, שמשמחים את לב הנהגים.
ולמה לחנהל'ה נוספה המילה פרדס?
כי ביישוב החדש שנולד ב-1931 הדרים היו הסטארט-אפ, שגרם לפריחה ריחנית באביב ולפריחה כלכלית בכל ימות השנה. תפוזים איכותיים, לא בררה כמו שנהגו ד'אז לכנות את הפגומים, היו ענף תעסוקה של החלוצים; עולים יקים ותימניים, פליטי פרעות תרפ"ט ועוד כהנה וכהנה, בהחלט שעטנז למערכונים של אפרים קישון, ה-הונגרי שכתב פיליטונים ציניים-הומוריסטיים.
לא כמו היום שפרדס - חנה וכרכור, שאוחדו למושבה אחת הם רילוקשן נחשק מהמרכז (מדינת תל-אביב) למשפחות בעשירון בינוני - עליון, שהפכו את המקום למגניב, קול, מדליק. אמנם הנדל"ן פה במגמת עלייה תלולה משנת 2006, אבל חלילה לא נזלזל בכך שזו מעצמה של רוחניקים שקשובים ליקום: לכן כל סדנה לחיבוק שתילים, קריאת עתיד בעזרת נעליים בלויות, ניקוי אנרגטי בעזרת אסלות ממוחזרות מתקבלת בברכה.
ושלא תחשבו שלא ניסיתי דברים בסגנון הזה. פעם מזמן, הייתי חסידה בלי מקור, של כל הקטע הניו-אייג'י והייתי מוכנה לתרום את גופי לכל דבר איזוטרי. אז יש מצב שהייתי נענית למודעות כמו שראיתי פה; על מיילדת שאמנית ויועצת לכלות עם תטא-הילינג, רק כנראה שבעלי לשעבר לא היה מוחא לי כפיים ולראיה, הוא בעלה של משהי אחרת.
התופעה של פולי אמוריה (ריבוי בני זוג, "אמורה"-עיין ערך אהבה) מתפשטת פה, תרתי משמע לכדי מגיפה, מצאתי מעט עדכונים באתר שנקרא: "המושבה החופשית". בהרבה חצרות תולים לוכדי חלומות ושרשראות peace & love על טיפי ויושבים בלילה בסווט לודג' (סאונה קלאוסטרופובית אפופת עשן מאבני בזלת רותחות, לפתיחת חסימות) ולרגע נדמה לך שטסת לשמורה אינדיאנית.
אבל האמת חייבת להיאמר במלואה. פ-כ: ראשי תיבות של הפרדס והכרכור, שבמסמכי הישוב המקוריים קראו לו "קרקור", היא מעצמה קולינרית, עם כל מיני שפים מאותגרים לתת קונטרה לחומוסיות ו"לפלאפל דבורה", שהיו הדבר הכי טעים למנגב שהזדמן לאזור בשעתו. נפתחו פה בלי מרכאות: פטיסרי, בולנז'רי, מטבחי שף בסגנון תאילנדי, איטלקי, טורקי, יפני, כשר לסוגיו, יצירתי ולא אציין שמות של מסעדות בענף, שסובל מקוצר נשימה ותוחלת חיים לא משהו.
בתי קפה -הרשימה שלי:
קפה וטבע כרכור
נעצרתי בגלל הקולב שמלות מדליקות שראיתי מחוץ לבית קפה -סופרמרקט – בוטיק עם השלט: "קפה וטבע כרכור". בית הקפה הקומפקטי היה סגור לצערי, אבל על הלוח נכתבו שמות של שיקיים עם מילים שאני לא מכירה-ספירולינה, ארוניה, מאקה, שנשמעו לי המון בריאות, אז מה עוד צריך?
בעיני זה טויסט מדליק, למכור פירות וירקות אורגניים לצד שמלות של מעצבת המותג "ממליקה", שקונה את הבדים בהודו ויוצרת את הדגמים בביתה ממש ממול השפע האורגני. מדדתי את השמלה שחמדתי בשירותים של המקום ונשארתי אתה כל הדרך לקופה, בלי צורך להתייעץ עם הנטורופטיים הסימפטיים, חלקם חובשי כיפה.
אחד מהם הסביר לי, שאני יכולה למצוא גידולים הידרופוניים כשרים, בין עשרות המוצרים על המדפים, כי הבעל-בית הוא בעל תשובה. סורי אבל לא חיפשתי, גם לא שתיתי קפה אתיופי ולא טעמתי פיצה מקמח אלטרנטיבי, אבל אני מבטיחה לחזור מתישהו.
כתובת: המייסדים 54 פרדס חנה
גיא ויעל
נחמד לגלות בית קפה שבו כולם שותקים ועובדים. זאת אומרת באים עם הלפטופ מהבית וכותבים את עצמם לדעת. יעל וגיא יצרו מקום עם אג'נדה חברתית, שבו מועמדים לראשות המועצה מקיימים חוגי בית והורים לילדים עם צרכים מיוחדים, יודעים ש"גיא ויעל" זו כתובת עבורם.
גיא היה גנן נוי הפך לקונדיטור, כך שכל מה שמוגש על-ידי יעל אשתו, זה תוצרת בית והלקוחות הקבועים, שחלקם מרשים לעצמם לשורר את הגיגיהם על לוח מחיק, גם נהנים מהרצאות והופעות חיות. במרפסת - חצר יש גינה קטנה, עם בריכת דגים וצעצועים לפעוטות.
בדף פייסבוק:https://www.facebook.com/guyandyael/
כתובת:נעורים 27 פרדס חנה כרכור
גבריאלה ורות
גבריאלה ורות, הוא בית קפה הכי שכונה שיש. חברים, שכנים, הנחשבים והיפים של היישוב, יושבים בחצר על ספות מרבץ סטייל סיקסטיז; ביננו לא ממש נח, אבל לא נראה שזה מפריע למישהו. יש מנות צמחוניות וטבעוניות והמקום מתגאה ב"סמודים עם סופרפודס" לדברי אחת המנהלות שלא פירשה מה זה אומר למי שלא שהוא חוצן כמוני. למיטב הבנתי זה גם בריא וגם מהונדס עדכני.
בדף פייסבוק:. https://www.facebook.com/gabrielaverut
כתובת: חרובים 10, פרדס חנה כרכור
תביאו רק יד שניה
עוד מאפיין בולט לאזור?- אובססיה למחזור בגדים. חנויות יד שניה שעושות עסקים יד ראשונה ועל הדרך מייצרות מקום מפגש ובונות קהילת לקוחות ירוקה, שתורמת לקיימות האזורית. כדי ש"יד שניה" לא יישמע כמו מחסן שמאטעס ביידיש מצויה, אז עדיף לקרוא לזה וינטאג'. ככה יוצקים ארומה לתג מחיר, שיכול להיות כפול מזה של פריט חדש, כמו למשל; מפת שולחן רקומה בסגנון סבתא רומניה, או איזו למפה-מנורה נוצצת שלא מביישת בית צועני תוסס.
Good Witch - גוד וויטץ׳
בהשראה הצוענית שספגתי מביקורי כעת בטרנסילבניה, גלגלי המזדה שלי נסעו להם לפגוש מכשפה. כזו שרק התמקמה בבית החדש שלה-ב"מתחם הידית", שהוא גם חלק מהסצנה המקומית הבועטת, עם שבעה אמנים, כל אחד והחנות שלו.
עיני האזמרגד של מיכל הבהירו לי שמולי ניצבת מכשפל'ה טובה. לא כזאת שתעשה טקס שחור, תמסמר בובה, או תקלל אותך בעין רעה, טפו טפו, חמסה, חמסה. על הדלת הסגלגלה שלה, מצוירת דמות עם סילואט יפה. אלה עתיקה, שהעצימה נשים בטקסים סודיים במקדשים תת – קרקעיים באי מלטה.
את האלה הזו אפשר לענוד בשרשרת, שהיא מוצר פופולרי בחנות. מסתבר שבאזור צמחה לה קהילה ערה של מכשפות, שלשמחתן אף אחד לא רוצה להעלות אותן על המוקד והן יכולות בליל ירח מלא לתופף, לרקוד, לקטר - מלשון קטורת יחדיו במעגל ולעשות בונדינג מחבק. מה עוד בחנות? בגדי נשים יד שנייה במבחר גדול, מתחם לסדנאות שמעוצב בשנטי מרגיע וקסום, ערכות להרכבה עצמית עם קריסטלים, מקל מרווה, אבן הודיה, ספרים להתפתחות אישית ועוד גודיז.
כתובת: חרושת 1 פרדס חנה-מתחם הידית
נוני ופורטונה
מי יכול לסרב למאפים הונגריים, במיוחד כשהם קטנים וכאילו לא נספרים בסך הקלוריות היומי. ובעידן האינטרנט האנטי אינטלקטואלי, לראות ילדים קוראים ספרים במרפסת ישנה של "נוני ופורטונה", זה חזון נדיר. את הספרים עם איורים בוטניים וזואולוגיים למשל, הם לא הביאו מהבית אלא בחרו מהמדף; בין מכונת תפירה למכונת כתיבה ופריטים שנאספו על-ידי מורן, רות ואוהד, בשווקי פשפשים.
"טיולי ליקוטים", הם מכנים את האיסוף שנעשה בעיקר באמסטרדם, שבה יש תרבות יד שניה מפותחת, אבל מדי פעם הם גם קונים מציאות בשוק שבת בעיר התחתית בחיפה; פאזלים, גובלנים, צלחות וכוסות חרסינה. צעצועים של חברת "ג'קו" הצרפתית עם הסמל של הלטאה, לאספנים.
לילדות יש מתלה עם שמלות של נסיכות, כמובן יד שניה והאמת, גם לאימהות לא חסר מבחר. ואיך קונים פה?, חוץ מלקוחות מזדמנים נכנסות נשים שקבלו זיכוי בשווי מה שהביאו למסירה, אותו הן ממירות בקפה ובייגל טעים ולוקחות בהפרש פריט אחר. אין ספק שזו דרך לעודד את מי שהוא אגרן מצוי, לנבור בארונות לעיתים קרובות.
כתובת: דרך הנדיב 16, פרדס חנה כרכור
אורוות האמנים
עד לפני שנתיים המקום היה פיל לבן, אבל יוזמה של איש אחד: יאיר אסולין, הפריחה חיים בתאים לשעבר של כ-20 סוסים שועטים. המקום שזכה להיקרא: "אורוות האמנים", היה ביה"ס החקלאי של פרדס חנה, שיועד להכשיר חקלאים והוא הצמיח מפורסמים שהפכו לאושיות המדינה.
בכל תא שהיה מלא בקש ותבן, יושב כיום אמן ובין כל הבוקסות הללו יש שדרה, שמתאימה לתצוגות אופנה. מה מצאתי?: מספרת גברים עם שיק ניו-יורקי שמוכרת כובעי גברים איכותיים, ערסלים אורתופדיים מכותנה ששקעתי לתוך אחד מהם ולא הצלחתי להתרומם, מנדלות וצורות גאומטריות רקועות בעץ שהן פיס אוף ארט, גננית אקולוגית, יצרן כלי נגינה ועוד עולמות, שנבראו על-ידי יוצריהם.
במתחם הגדול יש מקום מעוצב: "אימהות" שמתעסק בנושאי הריון, לידה והורות ,"מועדון יוניקורן"; שמארח סדנאות והופעות, בית קפה חדש בשם: "הצבי", שמשתלב בתחושה ההיפית, קצת וודסטוקית, שאופפת את הכניסה לאורוות. בימי שישי מתקיים שוק איכרים והמקום, שיש לו אג'נדה חברתית של קהילת פרדס חנה-כרכור המלוכדת, מציע אקשן ויוזמות מקוריות שמצעירות את הפנים של היישוב, שגדל דרמטית אוטוטו לממדים של עיר.
