גילי בגליל-אגמון מרקט גליל עליון
דברו עליו כמה שנים טובות, לאחרונה הוא עשה פתיחה רשמית. אגמון מרקט - מתחם גליליון, כביש 90 (סמוך לאגמון החולה), נעים להכיר. מקום שעושה את הבאזז הנכון, כדי למצב את עצמו כאטרקציית אכילה-בילוי והמובילה בגליל העליון בואכה רמת-הגולן. ביום חול שקט, בשונה מההמולה של שבת ,אפשר להתרשם מתמהיל מעניין של עסקים שמבוססים על חומרי גלם מקומיים בין אם בדוכני שפים, במסעדות וחנויות המציעות תוצרת גלילית מקומית.
מה פה גלילי?
חנות גבינות של מחלבת "בת הרים" ממלכיה", ברוהאוס הגולן" - מסעדת בשרים ובירה ממבשלת בגולן, דוכן פירות וירקות של קיבוץ עין זיוון, "ביר בורגר" - המבורגרים מנתחי בשר איכותיים ונקניקיות מהאזור. "אדום ולבן" - חנות המציעה מגוון יינות איכותיים מיקבי הגליל והגולן, השוקולד של דימיטרי שולמן- שהמלצתי עליו פה בפרק מסעדות בגליל ומוצרים גליליים נוספים.
העוגן של המרקט הוא הריזורט-גליליון שהוא בית מלון וספא, שעובד יפה באירוח ובפינוק המטיילים בגליל, למרות שהמחיר ללילה לזוג הוא מעל אלפיה, יש ביקוש וסלבים מתארחים ועושים יחסי ציבור. ועדיין-יש הרבה סיבות טובות לעצור בשוק איכרים הגדול בצפון, שנתחיל? מי שעקב אחרי יומן המסע גילי בגליל- יכול לראות שעפתי בדמיון מודרך בכדור פורח Sky ride שנמצא בחזית המתחם גליליון וביום שהצטלמתי השמיים היו עכורים.
מכל עשרות בתי העסק שמניתי רק את מקצתם, בחרתי להתמקד בשניים. בחווית ריח וטעם ייחודיות, הראשונה-"פרפיוניק" ממוקמת בסוף המרקט שמאלה, השניה- "לה שקשוק" בתחילתו.
תווים של ריח
כשאני נכנסת למעלית ואנשים אומרים לי-"איזה ריח טוב, מה זה?", אני עונה בחיוך: "בושם גילי, אי אפשר להשיג". המרכיבים הסודיים של תמצית האישיות שלי מזוככת בבקבוק זכוכית אטום, שמורים "בכספת" של "פרפיוניק" -Perfuniq, חנות בשמים "באגמון מרקט", מצוחצחת כמו בית מרקחת.
המח מריח
התהליך לקח כשעה. מהרגע שגאיה שוורץ, לקחה ממני "מידות", כשהיא לבושה בחלוק לבן כמו רוקחת. היא קרבה לאף שלי דפי הרחה ספוגים בשמנים אתריים. חלקם היו עזים מדי וגרמו לי להירתע באי נוחות, אחרים גרמו לי לשאוף ולחייך. כ-20 שניות בממוצע, זה הזמן שלקח למח שלי לדעת אם הוא בעד או נגד. לבנדר, פירות הדר, צ'ילי, קינמון , סנדל ווד הוגשו לאפי ואחרי שבע "טעימות", קבלתי להריח קפה שמנטרל את הבלבול.
להשפריץ אישיות
29 שאלות על העדפות אישיות, היו גם חלק משיקולי ההתאמה. שקילה, ערבוב מבחנות במכונה מיוחדת, הזנת הפורמולה למחשב ענק ולהלן הבושם האישי שלי, שמלבדי אף אחד לא יכול לרכוש ולא ניתן להשיג בשום פרפומריה. האמת שלא הייתי שלמה עם התוצאה, אז שחר שהוא בתפקיד הבעל ו"האף" של העסק התעקש שאם הבושם לא "נח לי", הוא חייב לתקן וככה חלפה עוד חצי שעה, עד שהמעצב היה מרוצה "שדייק את הבגד", לדבריו.
אף זה חתיכת כשרון
כי אם מדברים על בושם בקלאסה אז כדאי לדעת שלא משפריצים אותו כאילו מדובר בתרסיס לשירותים או לחיסול מקקים, אלא לובשים או עונדים. שחר שוורץ, למד לרקוח מנגינות מתווי בשמים אישיים במחוז גראס בצרפת. מקצוע ששמו ארומה ומחייב התמדה של כמה שנים, לתעודה שהיא כמו תואר אקדמאי. מסתבר שלעצב בושם, זה להצליח לייצר עולם שלם של דימויים שמרכיבים סיפור, שמוביל את הבושם להיות ריח נחשק, סלב על המדף.
לכבוש את ניו-יורק
את החנות הראשונה הם פתחו ליד קניון ממילא בירושלים, שכיום מנהל הבן אביב. בחודשי החורף שחר מקנן בשדרה החמישית בניו-יורק. שם יש לו חנות פופ-אפ שכשמה כן היא. מתקפלת ונסגרת בתום עונת החגים הנוצריים. לצורך פתיחת החנות באגמון, שחר וגאיה עברו לגור בדירה שכורה בקריית שמונה. צעד דרסטי למדי כשמדובר בזוג באמצע החיים, שזכו לעזרה מפתיעה משכנים ואנשים זרים.
להתבשם בתכשיט
החנות שמשדרת נקיון עיצובי, כוללת מגשי תצוגה עם תכשיטים עדינים, אבל מסתבר שיש בהם יותר ממה שנראה לעין. תליון מכסף או ציפוי זהב, שבתוכו יש ספוגית-מיקרופייבר, שלא מתכלה זה רעיון מדליק למתנה מקורית. טובלים אותה בבושם המועדף, בערך פעם בשבוע. הערכה כוללת עוד שתי ספוגיות, לגיוון ריחות ולתכשיט שימושי.
המוטו שלנו
בושם הוא כמו בגד וצריך שתהיה מלתחה בארון-המוטו של השוורצים. אני יוצאת מתוך הנחת עבודה שיש נשים שנצמדות לאיזה פרחוני מתקתק, שובל קבוע שהולך איתן לכל מקום בחייהן הבוגרים, או מריחות כמו פרומן דומיננטי, ריח מושק שמופק מהקרניים של אייל הצפון.
מדף למצב רוח
האם גם לכם יש מדף או ארונית שהיא גלריה של בשמים? לשעות הבוקר, ערב, למצב רוח סתווי או אביבי, למזג אוויר שמח או מלנכולי , מוזמנים לצלם ולצרף פה בתגובה.
בדף הפייסבוק-https://www.facebook.com/perfuniq.galilee/
לשקשק ביצים
במקום טוב באמצע המרקט מצאנו את "לה שקשוק". ביצים הופכות אצל מורן ארנובסקי ליצירת מופת לוהטת על המחבת. האיש הזה יודע לעשות משתי ביצים עסק שוקק, שיושב על מאכל אחד: שקשוקה.
במקורה השקשוקה שבכלל נקראת בלובית ובתוניסאית "צ'קצ'וקה ובשפות צפון אפריקאיות אחרות "תוקתוקה", היא מאכל שאריות. הרוטב של אתמול, שבתוכו היה בשר, עוף ואפילו דגים, הופך לארוחה מזינה ומהירה, בהוספה של מספר ביצים שמוגשות בצורת עין שפוזלת עליך בסקרנות במחבת שבו בושלה. נהוג "לנגב" את הרוטב העסיסי עם הרבה לחם.
לפני שהקים את "לה שקשוק", מסעדת "פועלים" דהיינו אוכלים ויאללה זזנו, צבר מורן מאות שעות קרביות. שזה אומר - כל פעם שהחבר'ה במילואים היו רעבים הם אמרו את המנטרה :"מורן תכין משו". ומורן שתמיד יש לו בבגאז' ערכת קפה ומחבת, זרק ביצים לשמן מבעבע, הקפיץ עגבניות והוסיף מה שהיה לו בהישג יד.מעוז המאצ'ואיסטיות
שלושים/שישים יום מילואים, עם תעודה בביו-טכנולוגיה וכבוגר "תדמור" אבל משם התפתח כסו-שף במסעדת "דיקסי" בראשל"צ ובדיינר של חיים כהן, אבל הוא התגלגל לגליל העליון בזכות אהבה שהביא מהמרכז."חפש את האישה", פתגם צרפתי ידוע, גרם לו להכיר משהי דרך פייסבוק ומפה לשם להזמין רב ולהקים חופה. זה גם היה השלב שנפל לו האסימון, שנמאס לו לעבוד 18-7. דהיינו 18 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, יותר ממשמרת של רופא בבית חולים.
משהו נוסף גירד לו כנראה בתחושה שחייבים שינוי וככה הוא ואשתו מצאו את עצמם משוטטים ביריד בלב ת"א, ביוזמת קיבוצים ומושבים מהנגב והגליל שחיפשו לקלוט "עולי רגל" עירוניים. מאז עברו ארבע שנים והשניים מקננים בדירה שכורה בקיבוץ מנרה, אבל הפרנסה לא פשוטה, כידוע לכל מי שעושה רילוקשן לצפון. "אשתי שעבדה בחברת ייבוא אלקטרוני בתפקיד מנהלתי, עדיין לא מצאה את עצמה", אומר מורן ומספר שהשקשוקות שלו "הן הקש האחרון להיאחז פה מבחינה תעסוקתית".
ותאמינו לו שהוא ניסה למצוא את מטה לחמו בכל כיוון אפשרי. להיות קב"ט בקופת חולים כללית, אחראי על מנהל תקין במחוז הצפון, זה חתיכת תיק שדורש אקדח צמוד. לעשות סדר כשנרקומנים מתפרעים בבתי מרקחת, חולים בתור מאיימים על הרופאים והאחיות, שאסירים משוחררים צריכים להיפגש עם פסיכיאטר, היו פעמים שמורן היה שק החבטות, כמעט שקשוקה אלמלא המשטרה התערבה. הוא היה מוכן להיות טבח אפילו לא שף, אבל כשנתקל בסטנדרטים, איך נגיד?, לא בליגה שהיה רגיל אליה, לא יכל להתפשר. היום כשכל שף ידוע מחזיק במתכון שקשוקה משלו מורן יודע להקשיב לקיבה של הלקוחות. וכשהיה מי שביקש "כפרה אם תשים פול יהיה מגניב", הוא הלך לקראתו וגם לקראת חובב במיה, שהיא התגלית האחרונה שלו, בצורתה המדליקה כמו כפתור ובטעמה המתקתק.
הספיישל שלו
זה שקשוקה רטטוי, שזה "סטייל פרובנס", שמתכתב (מילה תל אביבית) עם השלט של שם המסעדה הפרנסואי. קוביות חצילים, זוקיני, גמבה בשלושה צבעים, שמן זית, טימין ושום אלה חלק מהרכיבים של החגיגה שמגיעה בגוון שחום, כמעט שרוף הכל מוגש בלחם פרנה מרוקאי."איזה טעים זה!", אומר משהו שהוא בתחום האוכל, שיושב לידי והביא גם את הילד שלו שליקק את הצלחת :"לא חריף, לא שמנוני, משביע, קל לעיכול וצ'יק-צ'אק, שלמנו, הלכנו", מתקתק סיכום. "בא חמוד יובל, עכשיו נחפש את אמא, היא בטח בחנות בשמים", אומר האב והנייד שלו רוטט כנראה מאשתו.
קישור לדף פייסבוק של "לה שקשוק".
עוד דברים שווים במרקט
וונדרלנד: פטיסרי , חנות עם מגוון סלי פיקניק חמים וקרים, בשריים וחלביים. בסטה ירושלמית – של השף אביב משה, מסעדת שף איטלקית- גליאנו. אישתלה- דוכן שווארמה , דוכן צ'ורוס, חנות קפה בוטיק ועוד.
אגמוניה-בימי שלישי הופעות חינם לתושבי הסביבה וגם לטיילים מזדמנים, מוזיקה טובה ובירה
פתוח- 7 ימים בשבוע, מהשעה 9:00 בבוקר ועד לשעה 21:00 בערב.
חלק מהעסקים סגור בשבת- כדאי להתעדכן באתר:
