חולון ++
מוזאון אוטובוסים-
מפתיע לגלות בגב של בית העלמין, מוזאון אוטובוסים. שלדים, כולל כאלו שעברו פיגועים חבלניים, שוקמו עד מצב התנעה, ביוזמת "אגד". כ-40 כאלו ששרתו נוסעים נאמנה, עומדים בטור עורפי בחניון. חלקם כיכבו בסרטים כמו "אסקימו לימון".
נחמד להכנס ל"גי.אם.סי", ולראות הגה ענקי ולשמוע רעש מנוע שנשם וגנח בדרך לירושלים. טנדר "פרגו" מצוחצח, שהכניס את אגד ל"מועדון החמש", עמותת מחזיקי הענתיקות בארץ. מצמרר לראות שרידים מאוטובוס הדמים בכביש החוף, בשבת ארורה ב-1978.
מסמר התצוגה הוא "הפורד" משנות ה-30, שהיה ידוע בכינויו "טפלה". השלד שלו התגלה על-ידי נהג "אגד", שדיווח בזמן שעבד בקו ביהוד, שראה "ארגז" יפה המשמש קיוסק. שיחזור רציני הושקע בו, עם ניטים, כמו בבנייה המקורית. מקום שראוי שהציבור יבקר בו, ויראה הסטוריה על גלגלים.
חורבה לתפארת-
שכן של חולון היה, הכפר הערבי תל א-ריש. באזור שהיום נמצאת שכונת תל גיבורים, לזכר חללי ההגנה, היו בתים מאבן כורכר, מוקפים בפרדסים רחבי ידיים, מטעים ובוסתנים. לאחר המלחמה, הובאו לבתים הנטושים עולים שסבלו ממסתננים ערבים, שניסו לחזור לכפר.
מצאנו שריד ממנו, בבית טיפוסי ערבי, מוקף בחומת אבני כורכר, שבמרכזו שער יפה מסוגנן בקשת. בתוכו באר ובריכת אבן. על הגג, בעלת הבית ייבשה עלים למילוי כלשהוא והניחה גיגית עם ריח סבון כביסה של פעם.
מוזאון בובות-
בובות הן חלק תרבותי שמלווה אותנו מילדות, דרך טקסים דתיים וככלי טיפולי. המוזאון לאמנות תאטרון הבובות, נדיר מסוגו בעולם. חלון למאות בובות ומסיכות, שהם רטרוספקטיבה לסגנונות של בובנאות. מטכניקות מסורתיות ועד תערוכות של בובות עכשויות. לעבור בינהן בהדרכת בובונאי שמתפעל בובות, זו הצצה מרתקת מאחורי הקלעים.
בעיר מסורת של 13 שנה, עם פסטיבל בינלאומי לתאטרון וסרטי בובות. זכרו להגיע גם למתחם, שיש בו בית ספר לתאטרון בובות, מכון מחקר לתיעוד ושימור, חוגים ובובה של חוייה. ניתן לתאם סיורים בטלפון-03-6516848.
קפה מעוצב-
צמוד למוזאון העיצוב, גולת הכותרת של העיר, נפתח בית קפה מרשת "אידלסון" וחנות עם פריטי מעצבים ישראליים, מבית "טולמנס". בחנות נמכרים קטלוגים מתערוכות במוזאון ובקרוב רפליקות מתוך תערוכות במוזאון. בבית הקפה אפשר לקנות כסא שרון ארד עיצב ב-2200 ₪.מומלץ לאכול את עוגת הגבינה, שהיא סוף, וכל ביס רצוי לפרק לאט ולגרגר.
מגדל המים-
בריכת המים הזו הפכה לעמדת תצפית וסליק של ההגנה בשנת 1936. המים הגיעו מקו צינור משכונת נחלת יהודה, שהיתה אז סמוכה למושבה ראשון לציון. היום המגדל יושב בגב של "ימית 2000", והרבה מים ומצהלות ילדים זורמים במתקנים ומגלשות.
