קרוז בים הבלטי
גילוי נאות
בשלהי הקיץ המערסל בחמימותו, נשלחתי למשימה שבה חלה עלי חובת הנאה. אף אחד לא כפה עלי, שידל, הסביר או הכביר מילים - למה הפלגה על גלי הים הבלטי היא המקום הכי טוב עבורי להיות בו, כשאני מחליפה קידומת. לא קידומת עגולה, לא קידומת זוהרת, דווקא כזו שהיא בין לבין וזקוקה לפחחות כדי להרגיש צעירה, פראית ושוצפת כל טוב.
בחושיי הערים הבנתי, שיש מקום אחד שחורט על דגלו את ההבטחה שכל חבריו (כ-1,600 אנשי צוות), יעשו כל שביכולתם כדי שאתה ואת, הוא והם, ירגישו הכי קרוב לדבר החמקמק הזה שנקרא אושר. וכמובן שנצליח לנגוס ממנו במשך כל שעה מהרגע שעלינו על גלגל ענק בצורת עוגת חתונה (16 קומות), שבו הזמן מתאייד בממד צף.
איך לזהות ישראלית סמויה
עשרה ימים של הפלגה בים הבלטי באוניית Getaway, של חברת NCL-Norwegian cruise line היא חלומם הרטוב של הרבה ישראליים, שהיוו מנדט משמעותי במפלגת הקרוז שכללה כ-3500 מצביעים פעילים. ככה גיליתי, כאשר שמעתי עברית מכל מעלית, מסדרון, צוהר, שולחן אוכל, סיפון, מיטת שיזוף, בריכה ובשדרת הדיוטי פרי ומשחקי המזל.
למרות שהצנעתי בבגדים הולמים את עובדת היותי שייכת לעם הספר האינטלקטואלי ושידרתי שאני נורווגית אסלית, עשיתי טעות טקטית נוראה. החלטתי להיות לבבית לזוג שישב לידי בארוחת צהרים בשרית ונדמה היה לי שהם מדברים בעברית, למרות שלא היה לי צל של נוסטלגיה לשום או בצל שמריח ישראל. בסך הכל אמרתי להם "שלום" ואז שמעתי את הבעל אומר לאשתו: "את רואה, צדקתי, יש לי חושים".
למראה הגבה שלי שהתרוממה, הוא הסביר לי ברצינות אנתרופולוגית תהומית שלפי החולצה שלי (א-סימטרית), צבעים בשיער (שני פסים ירוקים ואחד בצבע חציל) ומה שביקשתי מהמלצר (קטשופ להמבורגר, לימונים לכוס המים), הוא "תפס אותי על חם". רציתי לענות לו משהו עסיסי, אבל עקב היותי בתפקיד (משגיחת כשרות נורבגית באו"ם), שתקתי שלא כהרגלי.
למה ישראליים אוהבים אמריקאית במסווה נורווגית ששטה בים הבלטי
חברת "נורוויג'ן" היא בכלל אמריקאית ואם אתם ממש רוצים להבין את ההיסטוריה שלה תעשו ויקי. לא בשביל זה התכנסנו שעה אחרי ההפלגה, עם חגורת הצלה זוהרת ומשרוקית, בסיפון האמצעי. מטרת התדריך - שתבינו איך הגעתם עד הלום, דהיינו המראתם לקופנהגן, שלמתם בחיסכון הפנסיה או קופת הגמל ובאתם בהרכב משפחתי מלא: ארבעה דורות, עגלת תינוקות, מקל הליכה, אביזרי נוחות-נכות ואובר-ווייט של מזוודות, שכוללות בגדים חדשים, למידות שלא הכרתם.
1.הקרוז הבלטי הוא אחד היעדים האהובים על היהודי הנודד, בגלל שהוא יותר אקזוטי מ"אירופה הקלסית" שמתמקד בדרך כלל בספרד-צרפת-איטליה-יוון. אין דבר שיותר חביב על הישראלי, מאשר לספר זאת למוקיריו, עוקביו ושונאיו יעדים, שיגרמו להם להוריק מקנאה. או במקרה הזה – להכחיל, כי מדובר על ים שמשנה את גווניו, אבל שומר על עקביות של אותו מוטיב אינסופי, שיכול להפנט את מי שבוהה בו ממושכות.
2.ישראלים הם הקליינטים המצטיינים של השייט הזה, כי הוא טומן בחובו את צמד המילים "הכל כלול". שזה אומר לאכול עד-לא ידע, לשתות עד שצריך קטטר, להיות אדון לעצמך ולגברת שאתך (או להפך) בריזורט צף, שמחכה לך בכל רציף, כשאתה הולך לישון ביעד אחד וקם ביעד חדש. "אנחנו", עם ישראל חי, אוהבים שהמלון שט איתנו ולא צריך להחליף אותו.
3.נורוויג'ן קרוז ליין, יצרה את הקונספט החדשני של שחרר את העניבה, או את החזייה-
דהיינו חופשה בסגנון Feel Free. במקום להיות כפוף ללוח זמנים של ארוחות ולאילוץ של לנהל סמול טוק עם זרים מוחלטים בשולחן קבוע, או קוד לבוש מחוייט הכל בהפוכה: אין מגבלות, אין תנאים, רק תבחר מתוך לו"ז של עשרות פעילויות מדי יום, מסעדות מטעמים מרחבי העולם, אטרקציות, בידור ונראה אם תצליח לעכל את הכל
4. אין כמו סיורי החוף שמביאים את המשפחה הישראלית המורחבת והחמה, שמצטלמת בתמונה קבוצתית בעת עגינה ולעיתים הטקס חוזר על עצמו, כשהם חוזרים לקרוז עמוסי שקיות פוטוגניות. לשם הפרוטוקול: הנמלים החרוצות בהן עגנו היו: וורנמודה בגרמניה, גדיניה בפולין, טאלין באסטוניה, ושני ימים מלאים בסנט פטרסבורג ברוסיה.
המסלול הקבוע כולל לעיתים גם את הלסינקי בפינלנד ושטוקהולם בשבדיה, אבל בהפלגה המסוימת הזו הם הוחלפו בוורנמונדה שהתגלתה לי כקונכייה שבתוכה יושבת פנינת חן מרהיבה, שעליה עוד אפליג במילים וקבלנו אקסטרא של יום הפלגה בים (דהיינו שלושה בסך הכל) לשמחתם של אלו שחיפשו רילקס של בטן-גב-ספר-ספא או דגמו כל שעה פעילות אחרת, עד שהם כיבו מנועים והלכו לישון באמצע לילה לבן.
5. לדעת הרוב שהוא לפעמים קובע, סנט פטרסבורג היא האטרקציה העיקרית להפלגות הבלטיות ועם יד על גלגל ההגה הימי והמצפן, שני ימים מלאים (ולילה אחד) בגברת הפטרסבורגית, לא מספיקים על-מנת להגיד שהכרתם את הליידי. ונציה הרוסית היא אימפריה של אמנות, ארכיטקטורה, עושר ואלגנטיות שנבראה על-ידי אדונים, צארים ואצילים ספרותיים ואני דגמתי אותה מכיוונים אוונגרדיים, היפסטרימים, אנרכיסטיים, כאילו כבר יש ביננו רומן עב-כרס, שמאפשר להגיע למקומות בהם לא ראיתי אף קרוזאי נורבגי או ישראלי, וגם לא שום עובר אורח, שאינו דובר בולשביקית על בוריה.
סיבות כלליות למה כדאי להפליג:
1.יש אנשים שקונים מיטת מים, אבל אז נאלצים להיפרד ממנה כשהם בזוגיות. (למה?, הפואנטה בתשובה מספר 7). ויש שבוחרים לשהות על אחת כזו, שיש לה דיפון רב-שכבתי ובכל מנח, בכל שעה ביממה, הם נהנים מהוויברציות המערסלות את המח למצב נוזלי, זחוח.
2.באותו עניין-לידיעת המודאגים: הים הבלטי נחשב שקט וידידותי. משקלו הסגולי של הלווייתן הענק שאתם שבויים בבטן שלו (עד שתפלטו לחוף הקרוב), יוצר קונטרה פיזיקלית משמעותית דיה, כדי למנוע מחלת ים מצערת ונוגדת עצירות שהבאתם מהבית.
3.אין כמו הנוף שיש מהמרפסת, שצמודה לשני כסאות ושולחן. במיוחד כאשר מתזי ענק מנקים את החלונות שלכם, כדי שיסנוורו את האוניות של הקרוזים המתחרים.
4.אם במקרה שכחתם ללחוץ על המתג הכי חשוב בהפלגה: "נא לא להפריע", יש סיכוי שחדרנית במדים מעומלנים, תיישר לכם את הסדין, תחליף לכם מגבת ידיים ותסדר לכם את הנעליים בטור עורפי, שלוש פעמים ביום. אם במקרה המתג הזה יישאר דלוק ליותר מכמה שעות, היא תחדור למעוזכם בדרך מקורית.
הטלפון יהבהב בנורה אדומה מלחיצה ושם יחכו לכם רצף של הודעות, במבטא הודי, או פיליפיני, או לא קליט בעליל. בהתחלה בטון מנומס, אחר-כך מודאג ואז מאשים. תנסו לחמוק מהחדר, בלי להיתקל בה. בהצלחה.
5.נשבר לכם משהו?, התקלקל?, יצא מכלל שימוש?, אין כמו הפלגה כדי לבדוק את שרותי הנגרות, פחחיה, שרברבות של מלון הכל-כלול. אני לא מדברת על טריוויה כמו: למסור שמלה שמלצר שפך עליה יין אדום לניקוי יבש או על שרות חדרים, שהביא לי את הסוללה שהחייתה את השעון המעורר החבוט שלי מדגם אנלוגי, ששמור לדינוזאורים מסוגי.
אני מדברת על רום סרוויס ייחודי-שזו הפעם הראשונה שהתנסיתי בו. בזכות המזוודה החדשה שלי מפלסטיק קשיח, שיצאה להפלגת בכורה בים הבלטי ואופס חטפה סכין בגב ממתנקש אלמוני, כשעצרנו לחניית לילה במלון בקופנהגן.
החור המטריד שהתקבע בה, נראה כאילו הוא ישתה גשם בשמחה ועורר ספקות לגבי ביצועיו בהמשך. איש צוות אבהי לקח אותה ממני והחזיר לי אותה אחרי כמה ימים, כשהיא מדיפה ריח נגרים ועם טלאי של פס עבה ממסיליקון, שנראה עמיד לניסויים בחומרים דליקים.
6. לקפוא בקרח ולקבל שלושה דרינקים חינם. בר-קרח הוא מקום להעביר בו בערך רבע שעה בלו"ז ולתייג אותו באינסטוש כשנגמרו הלוקשנים.
7.בחזרה למיטת מים זוגית-מסתבר שהיא הופכת לטרמפולינה, שמקפיצה את בן הזוג שנרדם, עם כל תנועה של בן הזוג חסר המנוח וכך שנת הלילה הופכת להיות קפיץ מתוח. לכן-הפלגה היא הפתרון המושלם לזוגיות שלווה. כל אחד בצד שלו, מקבל את אותה מנה של מים עמוקים ורעידות תת קרקעיות קלות, בסגנון הכנה לצונאמי.
טיפים ממפליגים מנוסים בשייט הבלטי
1.שייט זו הזדמנות לקחת את עצמך לשיחת לאן פנינו? ולהחליט שאתה/וכמובן את רוצה לשוט, רק כדי להרגיש מה זה להיות מגלה ארצות ולכן תואילו לרדת בכל נמל ולחזור לקרוז בלי אוויר בריאות, ועם כריות אמביפיות בנעליים למשמע צפירת "יאללה זזנו".
סיבה אחרת עליה אפשר להתביית כמטרה -אנינות לשמה. ראיתי במו עיני איך בולס בעל יכולת אורלית מרשימה, תלה את שביעות רצונו באומצה אדמומית, או להבדיל אלפי הבדלות בדג ששוחה נגד הזרם ובכל מסעדה הוורדרדות שלו קיבלה פרשנות של השף התורן.
ויש גם את המחלקה הסגורה בסיפון העליון, של אלו שלבשו חלוק מלטף בצבע לבן ( לא אשפוז בכפייה), שבחרו מתפריט של עשרות טיפולי ספא, במה להאכיל את גופם מדי יום.
2.אם הגעת לגיל שהחיים שלך זהב, או זורמים על מי מנוחות מומלץ להזמין את השייט שנה מראש, כדי להבטיח את מקומך במחיר טוב. נכון שזה לא בדי.אן.איי שלנו להזמין חופשה אי שם באופק, כי: "מי יודע מה יקרה פה (במדינה, בחיים) עד אז", וגם כי "נהיה ספונטניים. הכי טוב בדקה התשעים". אז החדשות המבאסות הן, שהיא-הקרוז בתפוסה מלאה והוא יפליג בלעדיכם.
3.אם את אוהבת חמגשיות כמו בטיסות, כדאי שתזמיני את האוכל הכשר שלך, שלושה חודשים מראש. בנורוויג'ן מדגישים את המידע החשוב הזה, לנוסעים שהם חרדים לייט (בעזרת השם), לא חלילה במצב אנורקסיה.
4.כדי לרדת מההפלגה באותו מכנס שעלית עליה עם חגורה, דהיינו: שבה היה לך מרווח נשימה עד מסמור האבזם בחור האחרון, תאכל שש ארוחות ביום. בלי גלוטן, בלי שומן טראנס, בלי פחמימות, בלי ריפיל-מילוי חוזר בצלחת, בלי רטבים, רק כי חייבים קצת אנרגיה.
מומלץ להביא -רטייה נעימה למגע ואטב כביסה לאף, כדי לעמוד בכל הפיתויים: ביסטרו צרפתי, מסעדת פירות ים, סטיקייה גורמה, בר לשרצים שנאכלים בכפיסים הדוקים, גלידריה איטלקית, גבינות מסריחות, מאפים בניחוח שפותח סינוסים סתומים והבנתם את הפרינציפ.
5. לשרוף קלוריות?, אין צורך ללכת לחדר כושר שבו תלויים שלטי עידוד- בנוסח: "תכף הסיוט ייגמר", "הבלון חמצן נמצא באלכסון מימינך", "תשתמשי בדמיון מודרך להצרת היקפים". עדיף למסמר את הרצפה, ברחבה המרכזית או באחד הברים ולשחרר את האני-הפראי שלך, בריקוד מושחת שיגרום לברמן לחייך, כאילו הוא שתה את כל המשקאות שהוא מכין וגרוע מזה, שייגשו אלייך הרבה אנשים בארוחת הבוקר ויגידו לך, שעשית להם את הערב.
6.תודה שהפלגתם בנורוויג'ן. נשמח לראותכם שוב, בים הכי קרוב אליכם.
7. שימו לב. במערכת שלנו לא נרשם שהזמנתם את הקרוז הבא ולכן לא תוכלו לקבל את כרטיס הנוסע המתמיד, ששילמתם עליו בהטבה של בקבוק סודה עשירי חינם.
8.יש כעת מבצע חשאי- לזריזים בלבד: הנוסע השני, מקבל 50% הנחה בהפלגה. אל דאגה, אף אחד לא יבדוק לכם בציציות. מספר שתיים יכולה להיות כל וריאציה, שתסכימו לחלוק איתה מצעים, רעשים, בלאגן וריחות גוף. יש לכם זמן מעכשיו עד חודש מאי 2020, אז יתחדשו ההפלגות הבלטיות במלוא תפארתן.
מה עוד לא גיליתי לכם?ושומרת למסרים בפרטי או למצגת:
1. למה כדאי לעשות בספא-בתי שחי במחיר הסמלי של 70 דולר. המשחק המקדים היה-טיפול פנים במוצרים של חברה בריטית.
2. איך רקדתי סלסה בשיעור פרטי-איגור גוטן, עם כוכב לטיני לוהט ותפוס בשריר הלב.
3. .למה כדאי לשלם 25% יותר על תא בלי חלון, כדי להכיר אלמן, רווק או לא סגור על עצמו ואיך לקבל מפתח למתחם האקסקלוסיבי הזה-של נוסעי סולו חברותיים.
ובנימה אישית
מבחינתי יש רב חובל אחד לעשרת ימי שכרון מעמקים בים הבלטי ושמו ג'נמרק אופון Jenmark Opon, שהוא שועל ים וותיק מהפיליפינים. אופון הוא קוסם ידוע, שמגשים משאלות לילדים חולים בצרות ממאירות, שמגיעים להפלגה של פעם בחיים עם משפחותיהם, טיפל בי בכפפות של משי.
אופון מוגדר כאחראי על קבוצות וכנראה גם "משימות מיוחדות", כי אין בקשה שלי שהוא לא מילא, בעיקר לראיין ולהתנסות באטרקציות שענינו אותי, במקביל לריבוי משימותיו כמו לעזור לאנשים עם קשיי נגישות להשתלב בסיורי החוף. אז לפעמים צריך ג'נמרק אחד, כדי שהפלגה תזרום בסבבה.
