איורוודה קרלה הודו-חלק 2

"החבילה" שלי

הבוקר שלי בריזורט "סומטירם" בואכה קרלה (הודו), התחיל עם שטיפת עיניים בשבעה גוונים של ירוק. עשרות דונמים של עצים, שיחים, פרחים, שליד כל אחד מהם נכתב שמו וייחודו הרפואי. לא התעכבתי לקרוא את המגדיר צמחים הזה, כי כאמור בפרק הקודם מיהרתי לקבל אנליזה מדופלמת

שקיעה בחוף צ'יאורה-צלמה גילי מצא

לא כזו שנשכבים בה על ספה ושופכים את הקרביים בפני פסיכולוג שמהנהן בפנים חתומות, אלא עוברים תשאול מקיף, שממנו והלאה יש רק ת'אכלס בגוף הנשאל. במבואת ספא רפואי, שטובל בגן פראי מכושף, חיכיתי בסבלנות ובהתרגשות לפגוש את ד"ר צ'נדריקה, הרופאה הכי בכירה בשטח, שהוא לעניות דעתי הסוביקטיווית "בסט מדיקל סנטר" הודי, להלן- סומטירם Somatheeram

לא היה אכפת לי לחכות לדוקטורית במבואה הזו לנצח. עם יד על הדופק ותכף תבינו כמה לדופק יש משקל בסיפור, זהו אחד המקומות הכי מהפנטים שפגשתי בתולדותי. הרגשתי שגם אלו שישבו לידי על כסאות נצרים ולגמו ממשקה הבית-אגוז קוקוס נטורל; בלי תוספות ואפילו לא קרח היו בשנטי מוחלט, בגלל השלווה העוצמתית הזו

אחרי שהשארתי את כפכפי בצמוד לעשרות זוגות של יתומים מכפות רגליים, התבקשתי להיכנס לחדר קטן, עם שולחן כתיבה וכיסאות. חיכה לי שאלון, באורך הגלות בדומה לטופס המתיש לעייפה, לקבלת ויזה להודו. התחלתי למלא אותו בקפדנות של מועמדת ללימודי רפואה. כשהתבקשתי לפרט על איכות השינה שלי, סוגי החלומות ומידת פעילותי בין הסדינים-"ספורט לבן", קמטי דאגה התפשטו על מצחי ואגלי זיעה, גרמו למישהי אמפטית בחלוק לבן להרגיע אותי, שאני לא חייבת לענות על הכל. נשמתי לרווחה

אחרי כארבעים דקות, הייתי עמוק בתוך שסן שבחן אותי מקצה השערה ועד קצה הצפורן, על-ידי שלוש נשים בגילאים וסטטוס רפואי שונה. הן מיששו את הבטן המקרקרת שלי, ביקשו שאוציא להן לשון למרות שזה לא מנומס, הקשיבו לדופק, מדדו את לחץ הדם ועוד אי אילו פעולות. הרגשתי סוסה במכירה פומבית (לא לטעות, החיה האהובה עלי), כאשר נערך בפני דיון בשפה שאיו לי בה שמץ קל, שכלל בחינה של סוג השיער שלי, כמות הסתימות והכתרים בשיניים ואפילו עובי העצמות היבשות. כל המידע הזה שוקלל כדי לקבוע אחת ולתמיד, מה הדושה שלי (Dosha), שלפיה יוחלט מה יהיו הטיפולים שאקבל: עיסויים, שיקויים, תזונה

שייק מנגו או צ'אי כדי לכתוב יומן מסע?-צלמה גילי מצא

למה אני לא פיתה

שלושת טיפוסי האיוורדה העיקריים, שנשלטים על-ידי יסודות טבע שונים הם: פיתה (Pitha), וואטה (Vatha) וכאפה (kapha). ד"ר צ'נדריקה המכובדת שמעיניה נשקף נסיון חיים רב, נתנה מכה קלה לשולחן כשהיא פסקה בסיפוק, שאני טיפוס מסוג ואטה-קאפה. יד ימינה, ד"ר טושהרה שיכלה להיות כלתה שהתהלכה באצילות גאה, הנהנה בניד ראש של כן-לא מסורתי, שמחרה-מחזיק אחרי הדוקטורית הוותיקה. וכל זאת נאמר, בניגוד גמור לדעתו של איוורדי ישראלי שבדק אותי בארץ, אי שם בשלהי שנות התשעים וקבע שאני חד משמעית-פיתה

מנות צמחוניות ולמה אסור לי לאכול פיתה

הפיתות, הן לחמים אפויים היטב מבחינת טמפרמנט, נטיית עור לאדמומיות, מטבוליזם ערני, משיכה עזה למתוקים, אינטיליגנציה יפה, שיסוד האש הוא השולט בהם. הכאפות נשלטים על-ידי מרכיב של ליחה, שמיד גרם לי לכחכח בגרוני ולשמוע שיש לי מהירות קול נעימה, אני מפיקה צליל ברור (אבל לא תמיד מובן), שאני אוהבת אוכל מתובל (ממש לא), מתנועעת לאט (רק כשאני ישנה), אני אקטיבית בכל המובנים (לא אקטיביסטית) וכדומה.

הכי מוזר לדידי הוא להיות שילוב של כאפה עם ואטה, כי באחרונה שולט יסוד הרוח. ההודים העתיקים לא התכוונו לנטייה לרוחניות, אלא מאפיינים כמו רזון ותת משקל (אפילו בלידה לא הייתי פגה), שפתיים צרות (לא), קול חלושס, רגועה ( בעצם למה לא?), לכן קבלתי המלצה לעשות פעמיים ביום מדיטציה ולשבת בתנוחת כלב משתין לאחור, או פרח לוטוס יוצא מהביצה בכל הזדמנות, שאני פוגשת מזרן יוגה

נמטסה ריזורט מנלטירם

נס פח השמן

בראייה היסטורית, הרי שאם המצרים הקדמונים חנטו את הגופה של סלבים בני דורם ובכך הבטיחו למומיה היפה חיי נצח, ההודים פיתחו שיטה מנצחת לחידוש, שימור והחייאת הגוף-נפש, שהם מיקשה אחת לדידם. האיוורדה עשתה קאמבק רציני בהודו רק בעשורים האחרונים, אבל בגלל האיכויות שלה כרפואה חלופית לקונבנציונלית שלעתים אין לה מזור יעיל, היא התפשטה במערב אירופה והפכה לפופולרית במיוחד בגרמניה.

הקטע שהכי תפס חזק בעסקת החבילה שהתורה ההודית מציעה, זו הפאנצ'ה-קארמה (Panchakarma), שלא קשורה למעשים הטובים שתעשו בעולם הזה ויצברו לכם כנקודות זכות לעולם הבא, אלא כנטו תרפיה בעבודת יד: עיסויים; שהם דרך מוכחת לפי הרופאים הוודים שמצליחים לזקק/למגר רעלים ששקעו בדפנות המכונה שקבלנו בהשאלה לחיים האלה. מסתבר שהפאנצ'ה הזו היא גם מטאטא מנטלי, מהמיינד שרוחש פרעושים מציקים, שכל הזמן מוטרדים במה שהיה ומה שיהיה

צעידת מרפא-צלמה גילי מצא

מי אתם סומטירם

כמו שספרתי לכם בהקדמה, טסתי ללא נודע והתכוונתי לא רק למדינה, אלא גם שהיה לי צל קלוש לגבי המותג; "סוטמטירם" Somatheeram, שהתברר כהבטחה לשפיות בחמישה לוקשנים סוף ברחבי קרלה, שכוללים גם שמורת ציפורים נדירות ובית מלון צף שמפליג בנהר. סומטירם הפך לריזורט הראשון לאיורדה, שנכנס לנישה הכה פופולארית בימנו: תיירות מרפא. בשנת 1985 כאשר באבי מתיו (Baby Mathew) הגיע לחוף הים של צ'וארה |(Chowara) וחש את האנרגיות המיוחדות מהסלעים הממגנטים שבו, הוא עוד לא ידע שהוא מתחיל קונספט חדשני; בית חולים לאיוורדה באווירת חופשה ובטבע וואו

גם הפרחים הם לשימוש איוורדי-צלמה גילי מצא

זאת אומרת, לא משנה מה המיחוש שהבאת מהבית, בין אם מיגרנה, אינסומיה, בעיות נשימה, חלודת מפרקים, עודף כולסטרול, פסוריאזיס, חרדה ועוד כהנה וכהנה מרעין בישין, תאכל'ס אין כמעט מחלה שתגיד את שמה והאיוורדה לא תגיד לך:"ננסה לעזור".

כמה זה יועיל? זו כבר שאלה למכון המחקר של הריזורט. התייר הממוצע, שדרך אגב הוא כולל גם תרמילאים וצעירים ולא רק מבוגרים ואמידים, מגיע קודם כל כדי לנפוש בסטייל דלקס ואחר-כך להיות מטופל, אם יחפוץ בכך. מכוון שהאיוורדה מתגאה יותר בהיותה רפואה מונעת ותחזוקה שתומכת באורח חיים בריא, אפשר להתמקד בסדרת טיפולי הרזיה. האמת שלא פגשתי אישה שתתנגד להוריד כמה קילוגרמים, וכאן זה יחסית קל בעזרת תזונה נהדרת, עיסויים מיוחדים ואמבטיות ששוחות בחומרים, שמשפרים את פיזור הצלוליטיס.

השיטה עובדת כך שבשני הריזורטים המובילים: "סומטירם" ובזה הצמוד אליו "מנלטירם" (Manaltheeram), ישנו צוות כולל של 20 רופאים, חלקם פנסיונרים שניהלו בתי חולים או מרכזי בריאות לאיוורדה ועוד צוות כולל של כ-90 איש, ביניהם מעסים מיומנים, שתחת ידיהם המאלחשות וגישתם הסימפטית, גם הגוף הכי רדום (מנסיון), קם לתחייה .

במשך שבוע-חודש, את (אני כותבת בלשון נקבה, כי רוב האורחות הן נשים) מפרגנת לעצמך קייטנת בריאות. עטופה ביונים חיוביים מהים, כשאת צועדת להנאתך, נהנית מסצנת דייגים בשעות הבוקר המוקדמות; קוראת על שפת ברכת טורקיז שמתחברת בקו האופק לים ספר עב-כרס; טועמת מכ-250 מנות צמחוניות בשלוש ארוחות יומיות. וכן, נשאר קצת זמן למנוחה ואז חייבים שעת כושר של יוגה והתעמלות למח שקוראים לה: מדיטציה. פעמיים ביום חלה עלייך חובה נוספת: לקחת את השיקוי שהותאם לך אישית בהתאם למטרד שהבאת, מיקס מכ-600 צמחים מהגינה המטופחת, שנכנסו למעבדת הריזורט שבה מרשמים עתיקי יומין, הופכים לתרופות איוורדיות עדכניות

מי לא רוצה מלפפון כדי לישון?

"סומטירם" מתגאה בכך שקטפה 32 פרסים בינלאומיים ובכל ברושור רענן שלה מודגש, שממשלת הודו והארגון הלאומי לבתי חולים ומרכזי בריאות -NABH, הכיר בה כקבוצת הריזורטים מספר אחת בתת יבשת. אז אתם אמנם לא מקבלים תעודת אחריות על הטיפול פחחות הזה, אבל פגשתי במו עיני, אנשים שמקפידים באדיקות לחזור בממוצע של פעם בשנה, כי רק פה לדבריהם הם מצאו מזור, תקווה ו"פיס אוף מיינד"

ספויילר לפרק הבא:

לא פחות ולא יותר: במשך שעתיים וחצי כל יום, התמסרתי לאחד מ-15 טיפולי גוף, שעשו שימוש בכ-150 מעורב ירושלמי של שמנים ואבקות, שריחם הנעים סימם את נחירי. בגרנד פינאלה: חיכה לי אמבט פרחים מלבב. עשרות ראשי וורדים, שנבחרו בקפידה כדי להצעיר ולבשם את גופי, שריחף ועף למחוזות אחרים.

כאמור יש למה לחכות.....

בינתיים תוכלו לקרוא על כל החבילות, טיפולי היופי, הרזיה, בריאות, ניקוי רעלים: באתר הבית של סומטירם-https://somatheeram.in/

ההקדמה לכל השפע הזה?-כאן

פרק שלישי ומפורט-פה






אולי יעניין אותך:

 כל הזכויות שמורות לגילי מצא ©

© Made by Gili Mazza