גילי בגליל– מה חדש בטבע?


על גדות הירדן - צלמה גילי מצא

כמי שהיא לא "חולת" הגה, שמחתי לגלות שהדרך מתל-אביב לגליל העליון, הפכה לחוייה. במקום קולות הפיצוצים המפחידים, חופרי הסוללות והמשאיות שהתיזו רסיסי עפר ואבק, בצומת גולני ואחיותיו, אפשר לנסוע רצוף ולהנות מהנוף שמוריק כעת, בפאתי חורף 2017.

עשיתי עצירת קפה והתבוננות בקהל של כביש האגרה המוביל, מספר 6. נזירות מצחקקות ואוכלות קרטיב, היו שינוי מרענן במיקס הרגיל של אנשי עמל ומטיילים חסרי מנוח. משם לכבישי 65 ו-85 שהם אוטוסטרדה סטייל חו"ל. מתפצלת באלגנטיות לטבריה, צפת, כרמיאל, וקריית שמונה, שהיא עדיין פריפרייה מרוחקת, שקפאה בזמן, ואין מי שיוציא אותה מהקרח.

אגמון החולה-צלמה גילי מצא

כחצי מיליארד תיירים

רבע שעה דרומית ממנה, פגשתי את המקבץ הכי גדול של תיירים בישראל. כאלו שאין להם בעיית גבולות ופוליטיקה. כל שנה הם חוזרים בדיוק מפתיע מארצות הקור הארופאי, ומשתכנים בבית המלון הכי זרוע כוכבים שיש. כחצי מיליארד ציפורים חונות באגמון החולה במהלך השנה. מניין העגורים, מגיע לכ-50000 הם מלכי הביצה שיובשה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אבל רק בשנות התשעים, אחרי פרוייקט שיקום סביבתי, נולד אגמון החולה והפעילויות הייחודיות שלו.

חודש נובמבר, נחגג בפסטיבל צפרות שכולל מיני אירועים, ויודעי עניין יזהו בשטח כותבי מגדירים וצלמי טבע מכל רחבי העולם. אבל אנחנו הגענו ביום סגרירי רגיל, לסיור שקיעה בעגלת מסתור. סיור מרתק, שבמהלכו, מי שהגיע מצוייד במשקפת, ראה מקרוב איך גדודי עגורים ממלאים את הבטן, מנהלים סמול-טוק, ונוחתים על המים במסדר מופתי לקראת שנת לילה.

כמי שלא מבחינה בין דרור ליונה ובין בולבול לחסידה, התפלאתי לשמוע חדי עין מגלים מיני צפורים, שהמדריך אישר את נוכחותם. "הנה שם", הם הצביעו על איזה צחור כנף, שגם עם משקפי לא איתרתי ואז נעלם היטב בסבך. מאחורי ישבו קשישות, שלא הפסיקו להגיד את המילה מדהים, והדהימו אותי בעושר לשונן.

עגלת הצפייה הזו, הוכיחה לי שוב עד כמה רובנו ילדים בתוך גוף מגודל. בשיר הסיום של הגבעתון "העגורים", כולם זייפו במלוא גרון, והתפזרו באופטימיות, שרק צפורים נועזות ומיטיבות מעוף, יכולות להשרות. בימים שאחרי, ראינו איך הן עושות צ'ק-אאוט קבוצתי. שבעות מ"בד אנד ברקפסט" באגמון, דבוקות של צפורים, במבנה אווירונאוטי מרהיב קישטו לנו את השמיים, בדרכן לחרוף באפריקה. מומלץ בחום סתווי להצטרף לסיורי ספארי לילה, טיבוע,שבו מסמנים עופות עם טבעות, סיור באי הצפורים ועוד.

עוד פעילויות מאגמון החולה ועד צוק מנרה? - לחצו פה

לתאומים: 04-6817137

http://www.kkl.org.il/forestsearch/hula_lake.aspx

ארץ פלגי מים-צלמה גילי מצא

שלגיה ביער קורן

עכשיו זו גם שעתם היפה של הנחלים באזור, שנקרא "ארץ פלגי מים", וספרנו לפחות שישה, שמשתלבים בחלקם בנהר הירדן. מטעי פרי ועצים נשירים, משנים גוונים וצובעים את השקיעות, במכחול ציורי. מומלץ לטייל ביערות, חלקם חורש טבעי. נשמע קצת כיפה אדומה ושלגיה, אבל אף זאב לא יטרוף אתכם, למרות שעכשיו צריך להזהר מתנים, שמסתובבים באזור ונגועים בכלבת. לא חסרים מסלולים בדגש מים, או סינגלים לרוכבי אופניים, מאותגרי שטח.

גילינו פרויקט שמשלב אג'נדה סביבתית לקידום תיירות אקולוגית ושיתופי פעולה קהילתיים. מה שמכונה "יערות מאכל" הם טרנד עולמי, במקביל להבנה שכדור הארץ מאבד את היכולת שלו, להזין את פיצוץ האוכלוסין שיש בו. בשתי מילים: מדובר על יער טבעי, שלא צריך השקייה, דישון, ריסוס והתערבות אנושית אגרסיבית, אבל מניב חקלאות אורגנית, שמשקמת את הטבע.

חורש טבעי בגליל העליון-צלמה גילי מצא

עמותת יערות מאכל בגליל, החלה לפני כשנה וחצי בהקמת יער כזה, בסמוך לנחל קורן שמול קיבוץ הגושרים. כרגע יש בו בוסתן טבעי (עצי תות, תאנה, רימון) וצמחי בר אכילים לפי העונה (חוביזה, חוטמיות). ייקח זמן עד שיניב תוצרת. בשני אחר הצהריים, ראינו מתנדבים במקום, שמקימים ערוגות ושותים תה צמחים. הייתה גם משפחה שגילתה התעניינות איך לתכנן כזה יער, והיו סיורים מודרכים לבני נוער, עם פיתה על הטאבון.

תרצו להתנדב או לעשות סיור חוייתי ביער מאכל?

https://www.facebook.com/galilfoodforests/

ניתן להגיע בתיאום מראש לימי עבודה ביער קורן. עדי -050869143

דחלילים ומשפכים תלויים-קיבוץ הגושרים

קיבוץ הגושרים סקרן אותי להציץ למרחביו. נחל דן עובר בו, וצלילי הנחל המפכפך, היו עבורי מדיטציה בהליכה. שבה פגשתי גם גן קסום, שכולל מפלים ופסלים, חורש ודשא מטופח, באזור בית ההארחה. בלב הקיבוץ, הופתעתי לראות מפעל לגלידה בשם ilo . יזמות של זוג טבעוניים, גלידה ללא חומרים משמרים או צבעי מאכל. לצערי הדלת היתה סגורה, אז לא יכולתי לטעום את חלב הקוקוס וסירופ האגבה, שהם הבסיס לכל גביע.

מאחורי הסיבוב של מפעל אילו, הגעתי לשעת השקיה. מפגש הצוות שאחראי על הגינה הקהילתית. המעונינים מקבלים ערוגה, וחלקם מקשטים אותה בדחליל ומשפך תלוי. הגן הזה, בן שנתיים בערך, הוא אחד מ-14 גינות קהילתיות שפועלות בקיבוצים, בגליל העליון.

הרעיון הוא העצמה אישית-חברתית, דרך טיפוח סבלני של ערכים ומעורבות בקהילה, מטף ועד קשיש. פעמיים בשנה נפגשים הגננים להחלפת זרעים ולקניית שתילים. הגננות הזו, היא עוד דרך לקרב בין אנשים, בעולם המנוכר של ימינו.

לדעת יותר על גינות קהילתיות?

http://galil.b-smart.co.il/page_48501

http://www.galil-elion.org.il

מפלים בקיבוץ הגושרים-צלמה גילי מצא

חומר למחשבה

חלק מהעקרונות האוטופיים של יערות מאכל וגינות קהילתיות, הם לחנך תושבים לאחריות על סביבתם, ליצור מקום שנעים ובריא יותר לחיות בו, לייפות את הנוף ולהוות מוקד משיכה תיירותי. נשמע די טריוויאלי שזה קורה בקיבוצים וסביבתם, אבל מה עם ערים, שאורבניות חסרת משאבים, מכלה בהן כל חלקה טובה?.

יהיה נחמד לשמוע למשל, שלתושבי קריית שמונה, שחלקם מחכים לגיל 18 כדי לברוח למרכז, יהיה יער כזה. ועוד הרבה פרוייקטים שגופים ממשלתיים, שמדלגים עליהם ובכך מנציחים את היותה עיר בשוליים.

ומתברר, שיש גם ביקוש הפוך. אנשים שנמאס להם לרוץ אחרי הזנב ולמשכן קרובי משפחה, ורוצים להיות קיבוצניקים או גליליים. בעבורם הוקם מרכז תעסוקה שנקרא "מעברים אצבע הגליל", כדי להכין את הקרקע מבעוד מועד. מי שחלמו להיות חברי קיבוץ, בלינק שלפניכם תמצאו רשימת קיבוצים, שיקלטו אתכם בששון ורינה. תוכלו לנעול מגפי רפתן, לקחת מגשית בחדר האוכל ולגדל דגן בגן. תחשבו על זה....

מה עוד מצאתי בגליל העליון?-לחצו כאן

האופציות לתעסוקה ורשימת קיבוצים:

http://www.haimbagalil.org.il/תעסוקה-ויזמות

http://www.galil-elion.org.il/page_45345

רעיונות לטיולים באזור:

http://www.gogalil.org/upper_galilee.asp?p=746

#גלילעליון

אולי יעניין אותך:

 כל הזכויות שמורות לגילי מצא ©

© Made by Gili Mazza