לטייל בסגר-בדרך מקורית
יש משפט חכם שאומר, שלכל דבר יש את העיתוי שלו. אז נכון שהקורונה היא לא בדיוק הפתעה משמחת, אבל יש אנשים שהצליחו לעשות ממנה לימונדה. למשל דורון יושע, מדריך טיולים, שהיה לו עסק תיירותי עם הפקות תוכן חוויתי שנגדעו בגלל הווירוס
סיורים לקבוצות היו חלק מהסיפור, אבל השוק הפך לרווי ולא משתלם. דורון התחיל לפתח את המיזם "גוביטרוול"- GoBeeTravel, אפליקציה עם סרטונים מובנים ומושקעים, שבה מדריכים מוסמכים מייצרים חווית משתמש של טיול
דורון בנה את הפיילוט עם כ-30 מדריכים, שמציעים מגוון סיורים שהם פיתחו בעיקר בת"א, ירושלים, אבל גם בצפת, נצרת ועכו. כאשר היזם רצה להרחיב את היריעה לעוד אזורים בארץ, נחתה הקורונה והסתבר שיש לו ביצת זהב
אנשים התחילו לרכוש את הסיורים ולטייל מהספה בסלון. היו אפילו לא מעט רכישות מחו"ל של ישראליים שהתגעגעו "ובאו" לטייל בשוק לוינסקי עם גיל חובב, בחומוסיות בירושלים, בסיור מומחז ביפו "לא תכננתי לעשות סיורים וירטואליים, אבל המציאות עלתה על כל דמיון. הקורונה נתנה פוש אדיר", מסביר דורון
למה סיור נשים
מבין שפע הסיורים בתפריט של האפליקציה, קרץ לי הסיור בעקבות נשים בת"א. הקטע של סיסטרווד, מדבר אלי בהקשר של להאיר זרקור, על פועלן של נשים שהיו עמודי תווך ולא קבלו יחסי ציבור מסיביים, כמו הקולגות שלהן ממין זכר
מובילה אותו שירלי קייזר-סוטון, שחקנית לשעבר ומורת דרך בהווה. לסיורים בכותרת הזו יש לפעמים אופי רכילותי, או במילה מכובסת: "פיקנטריה" וזה לא כוס התה שלי. שמחתי לגלות שהכותרת מטעה ושירלי עשתה תחקיר מעמיק על כל דמות והיא מציגה אותה, גם בהתייחסות הסטורית, חברתית, פוליטית
להרים את הראש
הסיור הנשי הוא הזדמנות נהדרת לראות את תל-אביב מזווית אחרת. לא כשאתם בלחץ למצוא חנייה, להגיע לסידור, פגישה, או בילוי לילי. העיר עברה שיפוץ גורף ונדמה שכל בית שני, הולבש בחייטות עירונית של תמ"א 38. זה הזמן להרים את הראש ולגלות איך החדש משתלב עם הישן, או פוצע את הרקיע במגדלים, שהם זרים למהות המקורית של העיר העברית הראשונה
סגנונות אדריכליים שונים-צלמה גילי מצא
כשמסתובבים עם מצלמה, יותר קל לשים לב לפרטים כי עושים עליהם זום. וככה בעקבות ההסבר של שירלי, התרשמתי מהכמות המסיבית של בתים בארכיטקטורה בסגנון הבינלאומי (כ-4000), שהכניסו את ת"א לרשימת אתרי מורשת של אונסק"ו
חוץ ממגדלים חורגים, ראיתי לא מעט הומאז' אדריכלי, שבהחלט מתכתב ומכבד את "העיר הלבנה" מפעם, בין אם במבנה המודרניסטי של "בית לסין", שבו התחלנו את הסיור, ברחובות שהובילו לגינת רות , לכיכר דיזינגוף וגם במתנ"ס של מרכז העיר-ע"ש אריק איינשטיין
סגנונות אדריכליים שונים-צלמה גילי מצא
אדריכלית וכוריאוגרפית
נחמד היה לגלות בסרטון, שכיכר צינה דיזנגוף, שקרויה ע”ש אשתו של ראש העיר הראשון של ת”א, תוכננה ע”י האדריכלית ג’ניה אוורבוך. כמה מכם שמעו עליה? וידעו שלאורך כל הקריירה שלה, הייתה פורצת דרך בתחום גברי במהותו. הקולגות לא פרגנו לה על היותה דעתנית וחדשנית והיא חתומה על מגוון מבנים ציבוריים ברחבי הארץ
האמת היא שנדלקתי על הסיור הזה, בגלל שאחת התחנות בו הוא הבית של הרקדנית-כוריאוגרפית גרטרוד קראוס. ריקוד הוא שמי השני, בגיל שש כבר הופעתי בבלט ומשם התנסיתי במגוון רחב של סגנונות. בילדותי המחול המודרני היה בחיתוליו, אבל קראוס הנועזת כבר הובילה את הזרם האקספרסיוניסטי, מה שהיום נקרא "ריקוד חופשי"
כאן היא גרה וגם הקימה סטודיו ואני מצטערת שלא זכיתי לפגוש את האישה הסוערת הזו, שלפי שירלי חיה בסגנון בוהמייני, שיחקה שחמט והייתה פרופסור למחול. מהבית שלה, אפשר לראות את המרכז הקהילתי המסוגנן של מרכז ת"א, שנקרא ע"ש אריק איינשטיין ובעברו נודע כ“בית צעירות מזרחי” – בית ספר ופנימייה לבנות דתיות. גם כאן הבתים נבנו על פי הסגנון הבינלאומי – פונקציונאליים ופשוטים
גינה לי חביבה
בסיור הזה יש שתי גינות; גינת רות נמצאת במלבן של רחובות הקרויים על שם נשים, גינת ערן היא הפינאלה
גינת רות וגינת ערן-צלמה גילי מצא
בדרך בינהם פגשתי בתים שנבנו כשיכוני עובדים מסביב לגינה פנימית, שסימלה את חיי החברה המשותפים ואת הקשר לאדמה. אני חייבת להודות שגינות בת"א הן בעיני חלקת אלוהים קטנה, בעידן שבו נדל"ן השתלט על כל מטר פנוי
גינה בבניין בסיור נשים-צלמה גילי מצא
כייף לשמוע! תודה רבה Nuria Amir
מדהים, מפתה מקורי . גילי פשוט פגז
תודה רבה לך, כן אני בהחלט כמעט תמיד בהיכון לצאת לשטח....לבחון גבולות, ולהביא דברים מקוריים שעוד לא נטחנו עד דק על-ידי קולגות gura berger
איזה כייף שיש עיתונאית שמוכנה לבחון את גבולות הגיזרה! הכתבה מתארת בצורה נפלאה את יתרונותיו של הממשק וממחישה בצילומיך האמנותיים את החוויה שעשית, בקצב שלך, לבד ובהתאם למגבלות הסגר. ממש עושה חשק לצאת לטייל ומיד!