Tasty Taiwan-ממלכת גורמה בטאיוואן
זכויות יוצרים לצילומים-גילי מצא. photorights belongs to Gili Mazza
עשרה קבין של אנינות ירדו על העולם, מתוכם תשעה לקחה טיאוואן. האי הקסום הזה, שכן של
סין והפיליפינים, משלב את מיטב המטבחים של אסיה. טעמים יפניים, וויאטנמים, קוריאנים וכמובן מקומיים, בשילוב אנינות צרפתית, גרמו לי לאכול ארוחות נאות מאוד. גם מבחינת היותן, איך נגיד בעדינות?, לא מבושלות למהדרין.
טייפה לא בכדי, מוגדרת כבירת הגורמה של אסיה, אבל כמעט בכל מחוז באי, ניתן להנעים את החיך במאכלים טיפוסיים כמו: "טופו מסריח", שאכן ריחו הדומיננטי, יכול להבריח כל אף שנחיריו רגישים, את "ביצת 1000 השנים", מטילות ברווזות ואחרי שהן מושרות חודשיים במים, מלח ובוץ, הן נראות כמו ג'לי רוטט בצבע שחור מאיים. "קרח מגולח", ככה נקרא משקה מרווה בחום המהביל, שבבי קרח שעלהם שופכים מיצי פירות או סירופים.
להדיוטה שכמותי, שהיא לא נסיינית אוכל מצטיינת, טעימות שוקולד בטעם שרימפס, קינואה,או שעועית אדומה היו חוויה מעניינת. גם גלידה שמצופה בבלילת בצק ובתוכה עלי כוסברה ובוטנים כתושים. מצטערת אבל לא היו לי "ביציות" לנסות, גלידה משולבת בטלפי חזיר, או קארי.
אוכל זו סוגייה טאיוואנית חזקה מאוד. אנשים יכולים לפגוש אותך ברחוב ובמקום לשאול את "המה שלומך" המנומס, ישאלו "מה אכלת". ואכן המקומיים מתייחסים בכבוד הראוי לתכולת קיבתם, בדגש בריאות באמצעות פטריות מיוחדות, ג'ינסנג, ג'ינגר ועוד מרכיבים, שנחשבים מאריכי תוחלת חיים.
לאכול ברחוב, זה מנהג מקובל, כי האוכל טעים וזול, בצורה משמעותית לעומת ישראל ההזויה במחיריה. היו ארוחות נחשבות במסעדות, שטוב שנודע לי רק בדעבד, מה נכנס לבטני. האוכל הפך למרבה פליאתי, מרכיב חשוב במסע שלי וספרתי פה בשבחו, רק על קצה המזלג. המשך יבוא.
