זקינתוס-האי הטוב
איי יוון הם ניקוי הראש הלאומי בקיץ. מתוך תפריט עשיר שכולל כאלפיים איים, המועדף עליי בעיניים עצומות הוא זקינתוס - "זנטה", בשם החיבה הרשמי שלו. ביקרתי בו לראשונה לפני כ-15 שנה, ואני זוכרת עדיין היטב את הדרך הארוכה שנלעסה כמו מסטיק פג תוקף. 12 שעות מאתונה באוטובוס שוקק, גדוש באלמנות לובשות שחורים שצחקקו ביוונית ובמעט בריטים כמהי שמש, ובמעבורת דחוהשקיעות שחיכו לנו, החופים הבתוליים, חיי הלילה הסוערים ויתר נפלאות האי השכיחו את תלאות הדרך, אבל היה נחמד לגלות שיש לאחרונה טיסה ישירה מהארץ ("קשרי תעופה"), שמביאה אותך בשעתיים בלבד כל הדרך מתל אביב לזקינתוס.
זקינתוס הוא הגדול והדרומי מבין שבעת האיים האיוניים (Ionian Islands). יש בו 46 כפרים וכ-41 אלף תושבים, כעשירית ממספר התיירים שפוקדים אותו בשנה. הרומאים ששלטו באי בתחילת תולדותיו הוחלפו במאה ה-16 ברפובליקה ונציאנית, שהנחילה שלטון פיאודלי, עם מעמד אצילים אליטיסטי. מאותה תקופה השתמרו כנסיות ונציאניות, אקוודוקט וכיכר שמכונה סן מרקו, כמו זו שבוונציה. עד היום שרים כאן קנטדס (Kantades), סרנדות שמלוות בנגינת מנדולינה איטלקית, ולא בבוזוקי יווני.
האיטלקים הובסו על-ידי צבא עות'מאני-רוסי, אחר כך האי סופח לפרובינציות צרפתיות, ולבסוף השתלטה עליו האימפריה הבריטית, שבסופו של דבר העניקה אותו לממלכת יוון.סה אל חופי זקינתוס היפהפיים.
עוד לשבחו של זקינתוס ייאמר שזהו אחד המקומות הלא-רבים, לצערנו, שהשם ישראל מתקבל בו באסוציאציות חיוביות. זאת בשל מאורע שהתרחש ב-1953, אז פקדה את האי רעידת אדמה חזקה, שהחריבה אותו ואת האי השכן קפלוניה. רצה המקרה, ושייטת של חיל הים שלנו שטה לא רחוק והייתה בין הראשונים שהגיעו לסייע. אנשי חיל הים הגישו עזרה ראשונה, פינו פצועים וחילקו מזון. עוד נרשם לזכותה, שהקדימה את כוחות הסיוע מהיבשת בשלושה ימים תמימים.
כאות ההערכה ותודה, העניק מלך יוון דאז תואר אבירות ואות כבוד למפקד השייטת, אל"מ שלמה אראל. באי השכן, שגם הוא נהנה מהסיוע הישראלי, קראו לרחוב ראשי "ישראל", ומאז, בשני האיים, שמורה לנו פינה חמה בלב.
לאמיתו של דבר, ראשיתו של הקשר היהודי עם זקינתוס נעוצה בעבר רחוק בהרבה. זה היה אחד המקומות שאליהם היגרו היהודים לאחר גירוש ספרד. במשך 500 שנותיהם באי לא היו מאורעות חריגים, למעט עלילת דם אחת. ב-1712 נמצא ילד מת במהלך השבוע הקדוש של הפסחא. המקומיים, שגם ככה טענו שאת המצות לפסח מכינים מדם ילדים, מצאו בכך עילה לתקוף את יהודי האי בתקריות אלימות. המושל הוונציאני באי הורה ליהודים לגור באזור מסוגר בשערים, וכך בא לעולם הגטו היהודי באי.
כ-150 שנה לאחר מכן, ב-1860, שוב במהלך הפסחא, חזרו מהומות נגד יהודים. ב-1864, כאשר האי אוחד עם יוון, היהודים קיבלו זכויות אזרח מלאות, וכמובן גם חובות. הם השתתפו כחיילים במלחמת הבלקן, במלחמת אסיה הקטנה ונגד האיטלקים והגרמנים. כל אלה כתובים בחוברת ששלח לי סמואל מורדוס, ראש מטה הקהילות היהודיות של יוון, שחקר את תולדות יהודי האי.
