יום האישה כל השנה
מטיילת לבד-נהנית לבד
"כמה תהיו?", "את לא מפחדת?", "איך זה שאחת כמוך לבד"? אני שומעת את המנטרות הללו משנות נעורי העליזות, בהם נסעתי לפריז, במשלחת של תלמידים אלעק מצטיינים מתיכון עירוני "אליאנס", כדי ללמוד צרפתית בבירת האלגנטיות העולמית. מדי בוקר נסענו במטרו למכון אודיו משמים, בבניין אפרורי ברובע נחשב ואני ניצלתי את ההזדמנות, כדי לגלות את השאנז אליזה ו"הלובר"
מאז ועד הלום, בכל פעם שבה נכנסתי בגפי למסעדה, עשיתי צ'ק אין במלון, לקחתי מונית בפרברי עיר, או נסעתי באוטובוס ליעד רחוק, נדרשתי להסבר ונעתי באי נוחות מטרידה. בדרך כלל סדרת השאלות הגיעה מגבר זר, שהתמחמד כשחיוך על שפתיו, אבל נימת הפטרונות והביקורת נחה על לשונו. לצערי לא רק גברים נפלו למלכודת אלא גם נשים, שהאמינו לפחדים שהקולקטיב שאוהב למסגר אנשים, זרע בהן
בא נדבר רגע על סטיגמות:
לבד זה בדידות
לבד זה פגם במוצר - את
לבד זה הכי לא סוציאלי, לא סימפטי, לא קולגיאלי
את מאמינה לזה? תחליטי שלא
איך הולכים לבד למסעדות
זו בהחלט סוגיה שרצוי לדון בה. בעידן הדינוזאורי, טרום סמראט-פון היה יותר מורכב ללכת לבד למסעדות, כאשר מסביבך זוגות מחזיקים ידיים, במבטים מזוגגים מעל נרות, שמאירים אותם באור מקרב לבבות. אבל-מאז שאני יכולה ללכת עם חבר מכוכב אחר שנכנס לכיס, בסגנון הסרט הנפלא she, החיים השתנו
הסרט מגולל את סיפורו של גבר גרוש, המפתח מערכת יחסים עם מערכת בעלת בינה מלאכותית (שהוא קורא לה סמנתה) המתוכנתת להתפתח ולהתאים את עצמה למשתמש. זכורה לטוב הסצנה במסעדה, בה תיאודור (השחקן חואקין פיניקס) נפגש עם קתרין (השחקנית קוני מארה) כדי לחתום על מסמכי הגירושים, ומספר לה על סמנתה (קולה של סקרלט ג'ונסון), שמזועזעת מכך שיש לו "קשר רומנטי עם מחשב", כדבריה
המחשב כף יד הזה, הוא נשק עוצמתי למטיילת לבד, ולכן כדאי להגיע איתו למסעדה כשהוא כבר טעון. את לא חייבת להשתמש בו, אבל עצם היותו בסביבה מייצר מחד שקט תעשייתי ומאידך התעסקות, למקרה שנדרשת המתנה ממושכת בין המנות שהזמנת
את התחביב שלי להמציא סיפורים לאנשים שנקרו בשולחנות הסמוכים, גנזתי מאז שהטלפון מאפשר לי לנצל את זמן הישיבה במסעדה, כדי להשלים פערים. לעבור על כל התמונות שצלמתי בו במשך היום, למחוק את הגרועות במיוחד ולעלות סטורי לפייסבוק. במקרה ששכחתי לקחת פנקסון ועט, אני יכולה לרשום ממו, למרות שלכתוב בעברית על דף מוסיף לי נקודות של "אקזוטית" וטריגר לשיחה, אם אני רוצה למשוך תשומת לב
כללי אצבע למסעדה:
1. אל תסכימי שיושיבו אותך בשולחן פינתי דחוק, לא מואר, ליד השירותים.
2. לפעמים הכי טוב זה לשבת על הבר, כי זו נקודה אסטרטגית מבחינת גובה, יש תחלופה של אנשים שאפשר לדבר איתם וגם ניתן לפצוח בסמול טוק, עם מי שמכין את המשקאות או האוכל.
3. תקחי אתך בתיק ערב יפה מחברת קומפקטית, עט, טלפון חכם ומטען. זה הזמן לעלות תמונות באינסטה ולכתוב לעצמך, סיכום יום טיול.
4. קחי כמה נשימות לבטן ושבי הכי נח שאפשר. לא רגל בסיקול על רגל, לא באלכסון, לא עם מעיל או תאכלי לאט. תהני מכל ביס. אף אחד לא דוחק בך "לסיים עם זה כבר" חוץ מהראש שלך, שאת צריכה להחליף בו את המנגינה
5. אם המסעדה מעוצבת יפה, תרשי לעצמך להסתובב בה עם הטלפון וליהנות מצילומי תקריב על פריטים מעוצבים, או אזורים בהם אין אנשים. כמובן אחרי שבקשת את הסכמת האחראי במקום ווידאת שהמצלמה שלך היא במוד: "שקט". אף אחד לא אוהב לשמוע קליקים ואת לא רוצה להיחשב כפאפארצ'י פולשני.
6. לפני שאת מצלמת פרופיל של משהו, בכל זווית בה הוא קלט אותך, קודם תבקשי ממנו רשות. אין מצב שתקלעי לסיטואציה, שאת נלחצת לשלם את החשבון כדי להסתלק מהבילוי הזה.
7. להימנע משעות "משפחתיות", תלוי בהרגלי האכילה במדינות השונות. עדיף להגיע או ממש מוקדם או מאוחר, כדי לא להיות מוקפת בילדים בוכים, מנוזלים, רועשים (זה רק בישראל)
8. אם את לא יודעת לשתות אלכוהול, זה לא רעיון טוב לרוקן שוט, במיוחד אם מזג האוויר סגרירי ואת לא בקרבת המלון.
9. ארנק ערב הוא קטן ולכן צריך ללכת אתך לשירותים, כולל הטלפון שלך, כי את סומכת רק על עצמך.
10. תבקשי שהמסעדה תזמין לך מונית ממקום מוכר, אם אין בשטח את אחת הרשתות הבינלאומיות של טקסי, בהם כל פרטי ההזמנה יתקבלו בטלפון החכם שלך
בתמונות: על רקע ההרמטיאז' בסנט פטרסבורג, רוסיה
בזכות הלבד הצלחתי:
לחדד את החושים- לראות דרך הגב ואשכרה "להריח" סכנות
לתרגל את הערך: ספונטניות. יש לי מזוודה בהיכון בסלון
לסמוך על עצמי-אחרי שהתנסיתי בכל משבש טיול אפשרי
למצוא יופי בכל פינה-ככה שאני לא צריכה "רשימת אטרקציות ומאסט"
לגלות שכשאני בטוב, הכל טוב - זה ממגנט ומגן עלי
בשבילי זה מספיק, מה אתך?
מה הם שני היעדים שהבלוג "לטייל עם גילי" ממליץ עליהם באסיה?
באתר "למטייל", המלצתי על 6 יעדים למטיילת סולו באירופה:
קובנה-בליטא, האי לפקדה-ביוון, בורדו-בצרפת
ריגה-בלטביה, קופנהגן-בדנמרק, דברצן-הונגריה
