לישון בבית-בוונציה של הדורדון
בבית אצל רותם בר
התכתבנו מעל שמונה חודשים. עשרות מיילים, מי יודע כמה וואטס-אפ וכשהאמצעים האלו לא הסבירו את כוונת המשורר, היו גם שיחות טלפון חביבות. לא ידעתי לאן אני נוסעת ובמיוחד למי, אבל מה כבר יכול להיות רע, ביעד חדש לצרפת הנחשקת, שהיא מעצמת תרבות ואסתטיקה בכל הבט אפשרי.
הידיעה שיש לי יחידת מגורים נפרדת, בבית של ישראלית עם חוש הומור נפלא, ספונטניות וגמישות, (כמי שסובלת מנוקשות של לו"ז בטיולים), אפשרה לי נחיתה רכה, באישון לילה בעיר הבירה של מחוז אקיטן, (דרום-מערב צרפת), הלו היא: בורדו- שנמצאת בחבל דורדון-לשם יועדו פעמי. נטשה, רותם ואורי בר חיכו לי. הזוג המלכותי וכלבת הפודל האינטליגנטית, עם שם של זמרת עם רוסיה, שלבשה גוזיה וורודה.
כשנפתחה האופציה של טיסה ישירה ת"א-בורדו, בחברת הלואו-קוסט "איזי ג'ט", רכשתי כרטיסים חצי שנה מראש, לטיסת הבכורה, ב-28 לאפריל. כארבע וחצי שעות טיסה, במקום פי שתיים או פי שלוש זמן בקונקשן מתיש, עם המתנה מורטת עצבים דרך פריז, ניס ועוד ערים מרוחקות מהיעד, שמחייבות נהיגה ארוכה יחסית.
בג'יפון החמוד, נסענו
כשעתיים מבורדו לכיוון הבית-צימר של רותם ואורי בר. קיבוצניקים שהפכו למושבניקים, שהפכו לפני כשלוש שנים למגשימי חלום ישראלי בגדול. אם יש משהו שחסר לנו - הכוונה לישראלי בעל שכר ממוצע במשק שגר "בגוש הגדול", במרכז הארץ זה: מרחב מחייה שפוי, ירוק ועם פינוקים שהם לא רק לעשירון-מאיון העליון, במקרה הטוב, לרבעון האחרון של החיים.
למרות החושך, ראיתי שאנחנו נכנסים לכביש גישה פרטי בתוך יער. שלט קטן-clos du prieur הסביר שזהו, הגענו. תחנה סופית: בחנייה על חצץ, מול וילה, שבה יש אגף נפרד לאורחים. רותם ערכה לי סיור התמצאות והבנתי שלרשותי: מטבחון מצויד היטב, סלון גדול, "מרפסת שמש" עם זכוכית שבה כייף לאכול באור יום, מקלחון גדול עם טוש מפנק, חדר שינה עם מיטה זוגית וחלון גדול לגינה.
נרדמתי מיד, בלי לספור כבשים שהופיעו למחרת בתמונת הנוף מולי. ובימים שאחרי, הגיע גם סוס, תרנגולות, סנאי קטן ועוד מחמדים מהיער. יום ראשון בשבוע, הראשון שלי במחוז, וזרזיפי גשם קבלו את פני ואת הדשא האינסופי, שהתחבר ליער הפרטי של משפחת בר. בימים היפים שהגיעו לאחר מכן, נהניתי לשבת במרפסת ולאכול פרות עם טעמים חדשים, שלא ידעתי על קיומם. לעבוד קצת בגן הירק, שמניב סלט מגוון, כי לרותם היו הרבה שתילים עונתיים שחיכו ליד שתעדור להם ערוגה.
לחובבי הליכות-ריצות מדובר בגן עדן. מסלולים שמתאימים לשעתיים ספורט ויותר, מרופדים בעלי שלכת, אדמה לחה ועקבות של סוסים. לא פגשתי אף נפש חיה, כי מסתבר שלכל אחד מהשכנים פה, ויש רק שניים, יש פיסת יער ושבילים משלו.
הניחוחות שעלו מהמטבח, גירו את בלוטות הרוק שלי במידה מדאיגה. מילא יום אחד לאכול שלוש ארוחות, שיש בהן את כל המרכיבים לסיפוח כולסטרול, לחץ דם גבוה, עניני לב, סוכרת ושאר טובין אבל להתמיד ככה ברצף, ולגלות שהקיבולת גדלה בהתאמה לתאבון, מי היה מאמין.
דורדון-מה יש לך להציע?
רק כדי לסבר את האוזן, הדורדון הוא חבל ארץ, שגודלו כמחצית מישראל. מכאן תבינו שאי אפשר "לעשות אותו" בכמה ימים, כי המרחקים גדולים, הדרכים מפותלות והאפשרויות לטיול לא נגמרות. הדורדון-שבשמו העתיק נקרא "פריגור", הוא אחד המרכזים הקולינריים הכפריים של צרפת, שכל מי שחובב פטה כבד אווז, ילקק את האצבעות מכל מיני וריאציות, גם של מעדני ברווז.
לי קצת קשה איתן, אבל הן נחשבות מעדן מלכים. פטריות כמהין שחורות, ולשמחתי העונה שלהן קצרה: מסוף דצמבר ועד פברואר, כך שהחמצתי את זמינותן במסעדות ושווקים. פטריה עם פחות ארומה והרבה יותר עידון, היא זן מקומי בשם סאפ (Cep).
הדורדון הוא גם המקום לשבור שיניים, במקרה שלי לא כמטפורה. בזכות אגוז עקשן, שנתקל בסתימה שפג תוקפה. לאגוזי המלך בצבע זהב, יש ארומה חריפה ואצל רותם-אורי הם יושבים בסלון כקישוט, עם מלקחיים של מפצח מקצועי. מחכים לשעת הכושר, להיכנס למטבח ולהשתלב בפאי של השפית, בעלת הבית.
ורגע מה עם יינות?. בעיר בורדו, יש מוזאון לוקאלי עם שלל אופציות מבלבל ומוזאון בינלאומי שלא סתם נקרא "עיר היין". אזור ברז'רק, הוא המקום בו תחלפו על פני מאות דונם של גפנים, טרסות שנראות כאילו יצאו מסרט צרפתי "על אהבה ויין", ויקבים, בגדלים ועיצובים שיגרמו לכם לפעור פיות. ואם זה עדיין לא "הכוס תה שלכם", מה תגידו על? כ-1000 טירות ומבצרים, מערות נטיפים, מערות אדם קדמון וממצאים פרהיסטוריים.
ולא הזכרתי את שלל הפסטיבלים בקיץ, ירידי אוכל ואמנות, שווקי עתיקות ויד שניה, מרכזי קניות לשופינג לכל כיס, והכי חשוב- ירוק בעיניים. בכמויות ששוטפות את המציאות הישראלית שהשארתם מאחור, באופטימיות עליזה.
לאן ליסוע בטווח הקרוב:
גן אנגלי להשראה-le jardin tranquille
"הגנים השקטים", הם אואזיס במרחק כרבע שעה הליכה מהצימר, אבל לא מומלץ לצעוד אליהם ולהסתכן ממכה "בכנף" מנהגים פזיזים, שטסים בצידי שפת כביש נטולת מדרכה. זוג אנגלים, מלודי ורוברט, הם פנסיונרים שגרים ומגננים את הפארק שרכשו, שמשלב יסודות גינון אנגליים, יפניים, צרפתים. המשמעות היא -שפע של עצים, פרחים, שיחים, גשרונים, קטע נחל מרשים וגם ספסלים לעשות בהם פיקניק, לקרוא ספר, או להתפייט בשירה. הכניסה היא רק בחמישי-שישי-שבת, בעלות 7 יורו, שכוללת תה או קפה וסיור פרחוני.
העיר הרומנטית ברנטום-Brantome
כ-2 ק"מ מלב הציר שבו לנתי, נמצאת העיירה ברנטום. היא זכתה לכינוי "ונציה של הדורדון". וזאת משום שהעיר בנויה כאי בתוך נהר הדרון, משופע בתעלות שמתאימות לשייט בסירה גדולה עם הדרכה, או חתירה בקיאק זוגי-יחיד. העיר רושמת לזכותה את בניית הכנסייה הראשונה בצרפת ומגדל הפעמונים שלה הוא העתיק במדינה. מה שיעניין אתכם, הוא תזמון נכון. כדאי שתהיו באזור, בשישי בבוקר: לסיור מודרך חינם ברובע העתיק, לשוק האיכרים המגוון ובשישי בערב: לתפוס מקום, כדי לצפות בתחרויות היתוליות בנהר, בין נבחרות חותרים בסירות מקושטות.
מערת הנטיפים ווילאר- Grotte de vilar
כ-10 ק"מ מברנטום, מומלץ לבקר במערת הנטיפים ווילאר, עם גלריות ענקיות של "פסלי" מים, שמתגאה באוריגינלים נדירים, שצייר האדם הקדמון על קירותיה. האמת שצריך פנס טוב ודמיון כדי לאתר אותם, אבל יש סיור מודרך ואיסור מוחלט לצלם, לגעת, להפריע לחיי הזקיקים-נטיפים הזולגים ומתהווים.
הכפר היפה בצרפת- Saint jean de Cole
סאן ז'אן דה קול, הוא אחד מתוך 25 הכפרים היפים של צרפת. מי קבע?, ובכן יש קטגוריה כזו ואפילו יש לה ספרון כיס, גאה במורשת. הכפר הפצפון הזה, שבמרכזו כנסייה עתיקה וטירה קטנה צמודה, נושא שלט רשמי של הקטגוריה והוא מטופח כמו בונבוניירה. רותם ממליצה על מסעדה מצוינת, ממש מול הטירה, שנקראת: "לה פרלה" ומחיריה סבירים.
עיירת קסם- Bourdeilles
"בורדייל", בסך הכל כ-7 ק"מ "מהבית", הוא מקום מומלץ בעיני, כדי לחוות את השילוש הקדוש האזורי: טירה מאובזרת כהלכתה, בית קפה עם שיק צרפתי למרגלותיה ונהר שופע מים- הדרון. בדומה לברנטום, שווה לעשות טיול היקפי בסמטאותיה, אחרי שהקדשתם זמן להתפעל מפריטי ריהוט נדירים, כלי נשק עתיקים ותצפית מגג הטירה, ששמורה במצב מצוין והיא נוחה לעיכול, מבחינת ממדיה.
איך להגיע, מתי, כמה עולה-
המראה-הטיסות הישירות של "איזי גט" מת"א לבורדו יימשכו עד לחודש אוקטובר. יש טיסה שבועית מדי שבת, הלוך וגם חזור. מומלץ להתעדכן באתר החברה, כי בכל רגע נתון המחירים משתנים. כשפתחו את הקו, היו כרטיסים הלוך-חזור ב-100 יורו, אבל הם היו מעטים ונחטפו. כנסו לקישור- http://www.easyjet.com/en/cheap-flights/israel
חובה-לשכור רכב, כי אין אפשרות להתנייד באזור בתחבורה ציבורית והמרחקים גדולים מדי, לטיולי אופניים. מומלץ להזמין מהארץ את הרכב, שיחכה לכם בשדה התעופה.
מתי-הזמינות של הצימר לקיץ-סתיו, היא מיולי עד ספטמבר. כדאי להזדרז, כי רותם מקבלת פניות גם מרחבי אירופה, בהתאם לחופשת הואקנס וחגים מקומיים.
עלות-המחיר הוא לדירה. יכולים להיכנס שני זוגות, או זוג הורים עם שני ילדים שישנו בסלון עם ספה נפתחת. ביולי-אוגוסט: 110 יורו ללילה. בספטמבר-המחיר יורד ל-90 יורו ללילה. ארוחת בוקר קונטיננטלית, היא בתוספת של 9 יורו. כוללת- קרואסון, בגט, ריבה ביתית, מבחר גבינות ושתייה. הבריכה פתוחה לרחצה, אבל באחריות הטובלים בה.
איפה אוכלים-
בעיר ברנטום שיש בה רק 2500 תושבים, יש שפע מדהים של 32 מסעדות. משהו ייחודי?, במסעדת ל'אוטנטיק" שהיא מאסט- תטעמו את ה-"ברנטומז", קרפ בסגנון מקומי עם בשר ברווז ופואה גרה- פטה כבד אווז.
זול- פיצריה חמודה ברחוב המרכזי- puyjoli. לא האמנתי שאחסל מגש שלם של פיצה עם שרימפסים ועוד פירות ים ותיבולים מופלאים. הבירה נהדרת ממבשלה מקומית.
יקר-מלון "שרבונל" והמסעדה שלו. כדאי להזמין מראש. מדובר בעלות של כ40-50 יורו לאדם, לא כולל יין.
גורמה-בבית של רותם. ארוחות ערב בסגנון צרפתי אזורי, דהיינו א-לה-דורדון. מרק בצל, פטה כבד אווז, חזה ברווז ברוטב פטריות, שמנת וגרטן (תפ"א), תפוחים מקורמלים, טארט-טאטן, מוס שוקולד ועוד הפתעות, כיד הדמיון של רותם היצירתית. המחיר-25 יורו, מצחיק לעומת התמורה.
מסלולים ואטרקציות נוספות- בכתבה מקיפה
קישור לפסטיבלים בקיץ-
אשת קשר-
רותם בר, לא רק מציעה לכם מקום לשים את הראש, אלא גם מתכננת מסלולי טיולים. לא הפסקתי להתפעל מהידע העצום שלה, כאילו חייתה פה מאז ומתמיד בכל הבט אפשרי: היסטוריה, תרבות, מנהגים מקומיים, טבע, גסטרונומיה. ובעיקר המון סבלנות ואליפות בתקשורת בין-אישית ואירוח. כמה פשוט להניח את המזוודה ולעבור לנעלי בית בתפירה אישית.
בפייסבוק-Rotem Bar
מייל-barotem62@gmail.com
טלפון מקומי, עבור וואטס אפ-0033788104054
