אולי גם לכם זה קורה? זה תמיד אותו חלום שחוזר על עצמו. אני נמצאת בעיר זרה אבל מוכרת. כל הרחובות שלה ריקים, החנויות עם כל הדברים הטעימים והיפים סגורים עם מנעולים, אין תורים בכניסה למוזאונים בהם יש ציורים ופסלים חשובים ומאוד מאוד שקט. כאילו כל האנשים נעלמו. כאילו כל האנשים נסעו למקום רחוק והם לא יחזרו ממנו אף פעם. ופתאום משום מקום מגיע זמזום שמתגבר בהדרגה. נחיל של חיות עם שני ראשים, פה ענק וחמש רגליים, ממלא את הרחובות כמו שיטפון. כמו זרם חזק מאוד של מים שלוקח את כל מה שהוא פוגש בדרך. גם אותי, אני נרמסת תחת רגליהם של החיות האלו ולא מצליחה למצוא מסדרון אוויר כדי לנשום. אני מושיטה ידיים לעזרה, אבל אלפי יצורים עולים עלי. כל הגוף שלי מתמלא בחורים מהם יוצאים מים. לא נשאר לי אוויר בריאות. אני מתעוררת שטופה כולי בזיעה ולוקח לי זמן להבין שזה היה רק חלום
יום אחד כשהיה לי ממש עצוב ודיברתי עם הקירות בבית, אבל הם לא ידעו לענות לי נסעתי לטבע. הטבע הוא מקום שבו הכל מסביב ירוק כמו בציור, יש המון פרחים בכל הצבעים ופרפרים באים לנשק אותם; ציפורים מצייצות בכל מיני שפות; השמיים מחייכים והשמש מלטפת ועושה נעים בלב. הטבע הזה יכול להיות ביער, אחו, או שדה גדול, בעצם בהמון מקומות שבני אדם לא נגעו בהם. הכי אני אוהבת כשבטבע יש גם מים זורמים, שנשמעים כמו פעמונים שרוח מנדנדת מצד לצד. פכפוך, קוראים לצליל העדין הזה שבוקע ממעיין, או נחל