לבנטו-עוגן מושלם לטיול בצ'ינקווה טרה
לא יכולתי לחשוב על נקודת מוצא טובה יותר לטיול בריביירה האיטלקית – הצ'ינקווה טרה-הכתבה פה מאשר העיר לבנטו (Levanto), השוכנת במערב חבל ליגוריה
מדובר בסך הכל בכעשר דקות נסיעה ברכבת עד אזור "חמשת הכפרים", שבעיני מיליונים הם ממש פלא תבל, ולבנטו הייתה בעבורי בסיס נהדר לצאת ממנה לטיולי יום בחבל הארץ הנהדר הזה כמו גם בצפון טוסקנה
לבנטו-צלמה גילי מצא
זיתים, לימונים והרבה ים. כאשר מטיילים ומתפעלים מ"חמשת הכפרים", שבעונה זו צפוף בהם מאוד מרוב מטיילים, מבינים שחסר בהם מרכיב מרכזי לחופשת קיץ מושלמת: חוף ים ראוי
לבנטו דווקא מצוידת באחד כזה, רצועת חוף ארוכה ויפה, הטובלת בעמק של עצי אורן, מטעי זיתים, פרדסי לימונים, כרמי גפנים ובמעגל סביבה עוד כ-16 כפרים ימי-ביניימים טיפוסיים
האזור הימי של לבנטו. הוא חלק משמורת טבע מוגנת, שנקרא "הפארק הלאומי של הצ'ינקווה טרה". לבנטו מוכרת לכל מי שעוסק בספורט ימי, בעיקר גולשים, צוללנים ומשנרקלים, אבל הרבגוניות הנופית שלה, עם צוקים ואינספור מסלולי הליכה, הופכים אותה ליעד לחופשה אקטיבית מצטיינת, לכל מי שחובב הליכה, דיווש, טיפוס, דאייה וכדומה
הופתעתי לגלות, שבעיירה חיים רק כ-5,000 תושבים, כי במהלך קיץ רגיל, פוקדים אותה "בימים טובים" עד כ-28,000 תיירים. מבחינה היסטורית, העיר היפה הזו, מתועדת מהתקופה הרומית
המדריך לורנצו פרונה בלבנטו-צלמה גילי מצא
סביב המרכז העתיק שלה "בורגו אנטיקו", יש כיכר עם אכסדרה – "לוג'יה" באיטלקית, וגם כנסייה מהמאה ה-13, שהסגנון האדריכלי הייחודי שלה טיפוסי לצפון טוסקנה, עם פסי שיש בשחור-לבן. די מובן, למה היא אתר מורשת ברשימה הנחשבת של אונסק"ו
סמטאות, דגים, מלח. כדי לטייל בעיירה הזאת, לא צריך מדריך, אבל נחמד שמקומי יוביל בסמטאות הנפתלות, שחלק מהן לא הייתי מגלה לבדי. לשמחתי ליווה אותי לורנצו פרונה-Lorenzo perrone, יועץ לנושאי תיירות וחוף מטעם העירייה המקומית. הוא סיפר לי למשל, שהשיש האדום המקומי, שנקרא "רוסו לבנטו", מרצף בין היתר את בניין ה"אמפייר סטייט" בניו-יורק
לבנטו-צלמה גילי מצא
אחר-כך לקח אותי לטעום דג מקומי, באחת מהמסעדות הרבות והמעולות שיש פה, והסביר לי על האוכל הליגורי: הוא מלוח, עתיר אנשובי, רוטב אגוזי מלך, ושמן זית שנבזק בנדיבות רבה. לדבריו, הדבר שהכי מעליב "ריסטורנטה" (מסעדה איטלקית עם תפריט, מלצר ושרות) או "אוסטריה" (מסעדה עממית), זה תייר שנכנס ושואל אם יש בתפריט פיצה. שתדעו. כאשר אתם יושבים במסעדה באיטליה, מומלץ לשאול מה הפיאטי טיפיצ'י Piatti Tipici, כלומר המנה הטיפוסית, או מנת הדגל של המסעדה
לולא לורנצו הפנה את תשומת ליבי, לא הייתי מבחינה בברזי מים עתיקים ומגולפים ובמזרקות, שניתן לשתות מהם. ודאי שלא הייתי מבינה מהם שורת תאי הכביסה, עם המחיצות ביניהן. התברר, שבימי הביניים נהגו לכבס בהם בעזרת אפר, שמסתבר שיש בתוכו חומר מלבין
לבנטו-צלמה גילי מצא
טיילת, סירות, שקיעות. הטיילת הארוכה היא האטרקציה המרכזית של לבנטו, לצד החופים הקסומים שלה. הצד שנושק למעגן הסירות שלה, ממש זוהר בשקיעה עם וילות יפות וצבעוניות, שחלקן שימשו משפחות אצולה
תשאלו למשל, על "ארמון הסירנות", שהוא מהמאה ה-16. לורנצו הראה לי גם אחוזה בקצה הטיילת, ששייכת למשפחת אניילי, הבעלים של "פיאט". לידה יש וילה עם גן אנגלי מטופח, אבל היא בבעלות פרטית ולא ניתן היה לבקר בה
חופים, חול וכלבים. כאמור, בניגוד ל"חמשת הכפרים" שב"צ'ינקווה טרה", לבנטו בורכה ברצועת חוף גדולה ונעימה. כשטיילתי פה בחודש אפריל, הרצועה החולית המרכזית- שנקראת Spiaggia נראתה לי כמקשה אחת. מתברר, שמתחילת חודש יוני ועד סוף ספטמבר, יש פה שלושה חופים, ציבוריים ופרטיים, שבהם יש מלתחות, אפשרות לשכור תא פרטי, שמשייה וכיסא
ועוד דבר חמוד: תשאלו עד כמה אוהבים האיטלקים את הכלבים שלהם? משיחות עם רבים מהם, התשובה שנאמרה בחיוך היא, שחלקם מעדיפים גורים נובחים מאשר תינוקות של ממש. לא מפתיע לכן, לגלות חוף שבו הכניסה היא לבעלי כלבים בלבד
לבנטו-צלמה גילי מצא
זהו חוף מיניאטורי, שממוקם אחרי שחוצים את המנהרה לכיוון הכפר "בונה סולה", מנהרה שבעבר שימשה את הרכבת האזורית וכיום היא חלק ממסלול הליכה ודיווש פופולריים. יש בחוף הזה שלט, באיטלקית כמובן, שהדבר היחיד שהבנתי בו הוא ציור של כלב. אז אם הגעתם עם חיית המחמד שלכם – זה המקום
לילה במלון "גרדן"-Garden. אם לבנטו היא הבחירה האידילית לטעמי מבחינת השהייה באזור, הרי שמלון "גרדן", הוא הדובדבן בקצפת
המלון הזה, בניהולן של משפחות Cassola ו- Daneri מצטיין בכל הדירוגים האפשריים של אתרים, למרות שרשמית יש לו "רק" שלושה כוכבים. חוויית ההגעה שלי אליו כללה ליווי צמוד של פרנצ'סקה, שהיא הרבה יותר מפקידת הקבלה: היא ריפדה אותי בחיוך מרגיע, שעבר גם בווטסאפ וגם בשיחות הטלפון מרגע הנחיתה שלי במילאנו בשעות אחר הצהריים, וכללה עזרה אחרי החמצה של קונקשיין ברכבת במרחק כארבע שעות מהיעד, כי רכבת המוצא איחרה להגיע. לא רק בישראל זה קורה, גם באיטליה
לא אפרט פה, את תלאות ההגעה כמי משטיילת לבד, רק אציין שפרנצ'סקה דאגה להיות איתי בקשר, כמו גם עם נהג המונית שחיכה לי בתחנת הרכבת הנטושה מאוחר בלילה. כשפגשה אותי לקראת חצות, יחד עם מטלטליי הכבדים, קיבלה אותי בחמימות ובעוגת הלימון הטעימה בחיי, שמייד גרמה לי להרגיש בבית
מלון "גרדן" נמצא במרכז העיר, ורצועת החוף ממש מולו. למרות מיקומו המרכזי, הוא שקט. יש לו כ-20 חדרים בקטגוריות שונות, מסינגל ועד טריפל, מדלקס ועד סופרייר, עם מרפסות גדולות ומפנקות שפונות לים
לרוב חדרי המלון, שמעוצבים בפשטות אבל כוללים כל מה שצריך (למשל, מזגן לקיץ!) יש מרפסת, מה שהופך את השהייה במקום לנעימה במיוחד, בעיקר אחרי שרוצים לנוח מטיולי יום עמוסים, או סתם לתצפת על מאסת העוברים והשבים בלבוש ססגוני, שמגיעים לטיילת הצמודה
בארוחת הבוקר- שמחתי לראות שבין שלל הברכות שכתובות על הדלת, נרשם "בוקר טוב" בעברית. הארוחה היא בופה שמושקעת בו מחשבה גם על נמנעים מגלוטן, ואפשר להזמין מהמלצרית איוונה המקסימה פנקייק, חביתה, ובריוש משגע, שהיא אופה בעצמה
הכל פה בטעם ביתי, כולל הריבות, ובמטבח עושים הכל כדי שתהיה לכם את ארוחת הבוקר שהיא הכי לטעמכם. יש גם מחשבה על איכות הסביבה: אין בקבוקי פלסטיק, אלא רק זכוכית, ואפשר למלא חופשי בקבוקי שתייה אישיים, במתקן המים במיני בר. ובחדרי המקלחת, יש מיכלים מקובעים לקיר עם שמפו, מרכך וג'ל-סבון, לא אישיים, שנזרקים לפח מדי יום
אם במלונות גדולים, יש "פרונט דסק" או קונסיירג', שעוזר להתמצא בעיר, להזמין מופעים, לתת רעיונות וכיוונים שלא חשבתי עליהם, הרי שבמלון "גרדן", הצוות, שתמיד עונה גם בווטסאפ של המלון, היה מדהים מהבחינה הזו
אני חייבת לציין במיוחד את דווידה, שממש עזר לי לתפור את המשך הטיול שלי, כי כל לוח הזמנים היה גמיש ופתוח, אבל "נפלתי" על שני חגים מקומיים שלא שמתי לב אליהם מראש, כך שנדרש חייט עילית לתפור ולמצוא את הפתרונות הכי שווים, במחירים הכי שפויים. Grazie mille hotel Levanto
ממליצה לכם להיכנס לאתר של המלון ולהזמין בו, שהות חווייתית-כאן
כתבות נוספות על הריביירה האיטלקית:
