חיפוש=

מברונן-לריגי ואגם לוצרן


ברונן.אגם לוצרן-צלמה גילי מצא

אני חייבת להודות שלא הכרתי אותה, עד שירדתי בתחנת הרכבת שלה. וזה היה בהחלט נעים מאוד להתוודע, אלייך ברונן (Brunnen). ריזורט שוויצרי, או בשם היותר ישראלי - עיירת נופש

ברונן.אגם לוצרן-צלמה גילי מצא

היא שוכנת על גדת אגם לוצרן ומרוחקת מהעיר המפורסמת בהרבה, 45 דקות נסיעה. זה אכן קצת מבלבל, שהאגם שלצידו ממוקמת ברונן קרוי על שם עיירה אחרת, אבל ככה זה כשיש מדינה שמחולקת לקנטונים-מחוזות ולתת חלוקות, שזר לא יבין

ברונן.-צלמה גילי מצא

מה שחשוב לנו כאוהבי יופי, זה לגלות עיירה רומנטית ברמות על. לא מפתיע למצוא, שלא אחר מאשר וינסטון צ'רצ'יל, בילה כאן את ירח הדבש שלו. והוא לא היה לבד: סופרים והוגים וביניהם גתה וציירים, כמו ויליאם טרנר האנגלי, שאבו בה השראה

ברונן-צלמה גילי מצא/אגם לוצרן

הרבה לפני שנפתחה בה אטרקציה עכשווית: חנות הדגל של המותג השוויצרי Victronix ,הלוא היא יצרנית האולרים וניגזרותיהם המפורסמים בעולם. במיני-מוזיאון הזה, המילה אולר מקבלת וריאנטים מרתקים, בסדרת צעצועים מרהיבים ורב-תכליתיים. לא התאפקתי ורכשתי אולר ורדרד בגודל ציפורן, שממנו שלפתי מספריים, שמיד סידרו לי פינה שבדיוק התפצלה.

חנות ויטרוניקס-צלמה גילי מצא

ברונן היא נקודת מוצא טובה לטיולים במרכז שוויץ. אם תשאלו שווייצרי מה הוא יודע על ברונן, סיכוי רב שהוא יספר לכם על חתיכת סלע ועל מיתוס שקשור בו. "סלע שילר" (Schillerstein), צוק בגובה 25 מטר מתנשא מעל האגם וניתן לראותו מהחוף

ברונן-צלמה גילי מצא/אגם לוצרן

לא התקרבתי מספיק, אבל מובטח שחקוקות עליו אותיות זהב לזכרו של פרידריך שילר, מחבר המחזה וילהלם טל, שסביבו נרקמו אגדות לוקאליות. ברונן עצמה זכתה לכינוי "ארצו של וילהלם טל". מכיוון שסופרים רבים היו גם חובבי מסעות, כאלה שצעדו למרחקים ארוכים וחלקם גם טיפסו על צוקים, אולי הם אפילו הטביעו את הסוליות שלהם באזור, במה שנקרא "השביל השווייצי" (Swiss Path). חלק קטן מהמסלול הארוך שלו, לא פחות מ-488 ק"מ, עובר בברונן

ברונן-צלמה גילי מצא

לצערי לא הגעתי לרובע העתיק של העיירה, שיש בו בתים מהמאה ה-17, אבל חציתי תעלת מים יפה, ממנה המשכתי לטיילת המקסימה על גדות האגם שנראה כמו פיורד נורבגי. הפעילות פה כוללת דייג, דיווש, הליכה, או בהייה בשמיים שמשנים גוונים באופן דרמטי לקראת השקיעה, כאשר רכס האלפים שנקרא אורי מבצבץ פה ושם

ברונן-צלמה גילי מצא

המלון שלי בברונן

Seehotel Waldstätterhof Swiss Quality- הוטל ואלדשטאטרהוף סוויס קווליטי הוא מלון בן 150 שנה ומהווה נדבך מכובד במסורת המלונאות השווייצרית. המלון, חלק מרשת "סוויס קווליטי" הנהדרת, שוכן -ממש על הטיילת של האגם, במבנה היסטורי, בעיצוב שמשמר את העבר אבל עם טאץ' אלגנטי-מודרני

מלון ואלדשטאטרהוף-צלמה גילי מצא

ב"ואלדשטאטרהוף" יש 106 חדרים בקטגוריות שונות. ישנתי ב"סינגל רום", שהוא קומקפטי אבל עם מרפסת לאגם, שזה שדרוג מכל בחינה

הנוף מהחדר שלי מלון ואלדשטאטרהוף-צלמה גילי מצא

יש במלון גם מגוון מסעדות, ואת ארוחת הערב בחרתי לאכול במסעדת הטיילת, שנמצאת ממש מעל האגם. המפות פה מתבדרות ברוח ובתוספת נרות, האווירה יוצאת מהכלל. מה אכלתי? דג מקומי כמנה עיקרית, ממש טעימה על קצה המזלג, מההיצע המגוון של השף מרקוס

מלון ואלדשטאטרהוף מסעדת מרפסת-צלמה גילי מצא

למלון יש גם מגרש גולף ועוד להיט - כשמזג האוויר מאפשר - זו בריכה פרטית שממש צמודה לאגם, ממנה אפשר לקפוץ אליו לשחייה, למי שמיומן

הספא במלון ואלדשטאטרהוף-צלמה גילי מצא

הספא הוא אטרקציה מפנקת: עם חלון ענק לנוף האגם והרי האלפים, ועם מגוון טיפולים המשלבים אבנים חמות, חול, קערות מנגנות ועוד. הכי כיף: לרבוץ בג'קוזי המבעבע הממוקם בחוץ, בכל מזג אוויר, גם כשהטמפרטורה מקפיאה. יש במלון גם חדר כושר מצויד היטב, אבל מומלץ, בנוף המשגע, לשרוף קלוריות בלצעוד או לרוץ בחוץ

להתרשמות מהמלון, הספא ומבצעים-כאן

מלון ואלדשטאטרהוף-צלמה גילי מצא

מסע רכבות ורכבלים לפסגת ריגי

תיירים לא מגיעים לברונן, מבלי להקדיש לפחות חצי יום לרכס ריגי (Mt. Rigi), שזכה לכינוי "מלכת ההרים". אולי, בגלל שהמלכה האם ויקטוריה ערכה בו טיול רכיבה על סוס באוגוסט 1868, שבסופו תועדה אומרת "היה זה יום מוצלח", ועד ימינו לא ידוע, אם היא הרחיבה בסוגיה

בדרך להר ריגי-צלמה גילי מצא

הצייר שהכי תרם למוניטין של ההר היה גם הוא אנגלי, ויליאם טרנר, שביקר באזור בראשית המאה ה-19 וכמה מציוריו החשובים ביותר הוקדשו למלכה ריגי. למרות שגובהו של ריגי הוא רק 1,800 מטר ובמונחים אלפיניים זו גבעה, עדיין הוא מושא הגעה. הדרך אליו מקושרת היטב ברכבות, סירות, אוטובוסים ורכבלים, בכולם ניתן לשלם בכרטיס הפלא "סוויס טרוול פאס -הכל כלול"

בדרך להר ריגי-צלמה גילי מצא

אז יצאתי למסע לריגי: מברונן לקחתי אוטובוס, שנסע בדרך הררית מפותלת, שפה ושם הזדקרו בצדדיה מבנים מעניינים מבחינה ארכיטקטונית. ירדתי ממנו כעבור כארבעים דקות בתחנה, במרחק צעידה קצר לנקודת מוצא לנסיעה קצרה ברכבל הנקרא ווגיס (Weggis) כדאי לשים לב בתחנה הזו לחנות מזכרות נחמדה, עם מחירים פחות ידידותיים, אבל עם אופציה לכוס קפה ושוקולד שווייצרי, שבהחלט עוזרים לתדלוק

בדרך להר ריגי-צלמה גילי מצא

נהג הרכבל הלבוש במדים, חיכה לשעת היעד המדויקת והקרון התחיל לעלות במעלה ההר, עד לתחנת ריגי קלטבד-פירסט (Rigi Kaltbad-First). ירדתי בה כמו כולם, ולא ממש הבנתי למה. הקור היה מקפיא והאובך היה מושלם

בדרך להר ריגי-צלמה גילי מצא

הספקתי להשתמש בתא השירותים בדיוק בזמן, כדי לעבור לכלי התחבורה הבא בשינוע המגוון הזה, שלמדתי אותו תוך כדי תנועה: רכבת הרים עם גלגלי שיניים, שנקראת Cogwheel. הרכבת העתיקה הזו, שפועלת משנת 1871 נחשבת לראשונה מסוגה. נהג הקטר הוא גם הדוור, שמביא לתושבים מכתבים ועיתונים והם מחכים לו בחיוך, וכנראה מכירים זה את זה גם בשמות

הנהג קטר גם דוור בהר ריגי-צלמה גילי מצא

היא מטפסת בכבדות של קשישה מתנשמת, עוצרת במיני תחנות מבודדות שאין טעם לרדת בהן, אלא אם יש לכם מטרה ברורה: טרק. כל הטרקיסטים ירדו ממנה עם מקלות הליכה מתכווננים, תרמיל גב, נעלי הליכה משוננות וגוף ספורטיבי, חנוט בבגדים מקצועיים. בתחילה קצת קינאתי בהם, אבל עבר לי מהר כשראיתי אותם נעלמים בסבך הצמחייה

בדרך להר ריגי-צלמה גילי מצא

האטרקציה הבאה במסע היא נסיעה ברכבל לפסגת הריגי (Rigi Kulm). אמורים לראות משם נוף מטריף של הרי האלפים, בין 10-13 אגמים, ואומרים שגם גבולות גרמניה וצרפת נראים באופק, אבל שוכחים תנאי קטן: בואו ביום של ראות טובה

בדרך להר ריגי-צלמה גילי מצא

ביום מעונן או סגרירי, כמו זה שטיילתי בו, ירדתי עם הרכבל מהפסגה עד לתחנה Kaltbad Rigi, למרות שמדובר במסלול רגלי בקטנה, של ארבעה ק"מ בין שתי התחנות, אבל הגשם ועייפות החומר, הקלו עליי לוותר על התענוג, כי חיכה לי משהו הרבה יותר מפנק. למי שאוהב ציוני דרך: כאמור, הריגי חוגג השנה 150, וסביב הנושא נערכים מגוון אירועים

שווה לעקוב אחרי התאריכים באתר ריגי

בדרך להר ריגי-צלמה גילי מצא

ספא mineralbad & spa kaltbad

"ריגי מינרל באד וספא", הוא בהחלט משהו שונה מ"סתם" ספא עירוני. המיקום שלו פסטורלי: באמצע הר, מוקף בשבילי הליכה שקטים, עם אוויר צונן ונוף מרהיב. הספא, שקיים מעל עשור שנים, תוכנן על-ידי האדריכל השווייצרי הידוע מריו בוטה, שחלק מהינדוסיו אכן בוטים בעיצוב

ריגי מינרל באד וספא-צלמה גילי מצא

בהתאם, קצת התקשיתי להבין מהיכן הכניסה למקום, כי מבחוץ המבנה המעוגל מבטון, מזכיר יותר מאוזולאום, או מצפה כוכבים, ולא ממש משתלב בנוף ההררי.בהמשך התברר, שמדובר באזור בעל תרבות ספא עתיקה, שנמשכת כבר 600 שנה, עוד התברר, שהמקום התגלה במקרה על-ידי שלוש נזירות, שלכבודן ניצבת כנסייה בסמוך לספא