קובנה 2-אמנות רחוב, ליטא
גרפיטי בקובנה
קובנה הפנטה אותי, בדיאלוג מונומנטלי שמתקיים בין מבנים שמספרים סיפור עתיק, לרוח הזמן העדכנית שנושבת בה באלגנטיות מרעננת. העיר העתיקה, שהיא הליבה הקומפקטית של קובנה נראית כמו מוזאון פתוח, שמקיים תערוכה קבועה ומתחלפת של ציורים יפיפים, שצובעים את העיר שעד לא מזמן, הייתה אפרורית ומעיקה בהקשרים מיליטנטיים ואפופה בזיכרונות בלתי מחיקים
ספריי אנטי סובייטי
כשאומרים קובנה, מדברים על עיר שהייתה בחלק משמעותי מחייה תחת כיבוש סובייטי שלא אפשר לתושבים לקרוא, לכתוב ולומר מילים, בטח לא לצייר אותם על קירות. אחרי שהחומות נפלו וליטא זכתה בעצמאות, ספריי צבעוני החל להימכר בכמויות ולא המשטרה או הממשל, יכלו לעצור את שטף הביטוי האמנותי ,שדוכא עד עפר בשנות מכבש קומוניסטי. שאריות מאותם ביטויי חירות כלואה שהתפרצה לחופשי, ניתן כיום למצוא בטאגים (חותמות על קירות) של "כנופיות" כמו:KWTM, 041 , אבל כשאמנות הרחוב הפכה לסמן ויזואלי ממוסד בחלקו, הגרפיטי של קאונס-Kaunas# (שמה של העיר באנגלית), איבד את אופיו החתרני משכבר הימים
הפסטיבל שהעלה אותה על המפה
בשנת 2014 עיריית קובנה "ילדה" פסטיבל אמנות רחוב בשם ניקוקה-Nykoka שמשמעות שמו בליטאית הוא "קצת קודר", במטרה לעורר מודעות לשטחים ציבוריים, למקומות נטושים ולעזור להגדיר את תפקידם בתהליך תנופת הפיתוח המואצת של העיר. בשנתו הראשונה, הפסטיבל שקיים תחרות בין אמנים שהציעו סקיצות לגרפיטי, יצק תכנים של הרצאות ומופעים יזומים, אבל מאז הוא הפך לישות חופשית, שמוסיפה לעיר כמעט מדי חודש פסל, ציור, או חפץ שמעשירים את הסצנה
רציונל לוועדת קישוט קירות
"סביר להניח שבמהלך 20 שנות מגורים בבית, תסיידו את קירותיו, תשנו את הריהוט ותתלו ציורים חדשים", נכתב במניפסט של פסטיבל ניקוקה "זהו תהליך טבעי שמתרחש במקביל ; בזמן שאנחנו חווים שינוי, נרצה לשנות גם את הסביבה שלנו. השאיפה שלנו היא להיות מוקפים ביופי ובנינוחות בחלל שבו אנחנו עובדים ונחים, כי יש לכך אפקט עצום על חיינו".
אהבה עצמית לעיר
הציטוט הבא מתוך האני מאמין של פסטיבל ניקוקה, ריגש אותי במימד החברתי-אישי-נשי שלו:
"יש לנו מחויבות סביבתית לרחובות ולשכונות בהם אנחנו חולפים מדי יום, שלא מסתיימת בסף הבית הפרטי שלנו. לאמנות רחוב, יש את הכח לקדם מודעות ולהשפיע על חיי היום-יום של כל אחד מאתנו ואנחנו מאמינים שבזכותה, קובנה תגלה את הפוטנציאל שלה ותצליח ללמוד לאהוב את עצמה, כפי שהיא בהחלט ראויה".
עיר עיצוב ובירת תרבות
לפני שאני מפתחת את הדיון בסוגיה הארטיסטית, כדאי לדעת שקובנה היא הראשונה מבין ערים במזרח ובמערב אירופה, שקיבלה ב-2015 את הסטטוס של עיר עיצוב, כחלק מרשת ערים יצירתיות בעולם-UCCN, שהם במטריית אונסק"ו. על הרקע הזה, לא מפתיע לגלות שבשנת 2022 קובנה תענוד כתר מפואר נוסף-כבירת התרבות של אירופה
פיל וורוד
היצירה הכי שובת לב, שאפילו הפכה לסיכת בגד שניתן לרכוש בחנות המידע לתיירים היא-הפיל הוורוד. פיל שקשה לא להתאהב בו בגלל ממדיו , התנוחה העוברית שלו והוורדת שבה הוא נגוע. כך לפי האמן הנפלא וויטניס ז'אקס-Vytenis Jakas שיצא לי לראיין "בגלריית חצר", פרויקט מרתק של ציורי קיר ואמנות רחוב שמצדיק כתבה נפרדת.
את הפיל הוא יצר בגלל שרבוט על קיר, שבו נכתב:"דיימה+ארונס", '"החלטתי ליצור משהו בגודל של האהבה הנצחית הזו בין שני בני זוג צעירים ובצבע שהכי מייצג בעיני אהבה. המילים והציור הם חלק אינטגרלי אחד, כאשר הלוקשן הזמין את תוכן העבודה שלי", הסביר.
ל"גלריית החצר", שצמודה לדירתו הביא ז'אקאס לפני כחודש וחצי פיל וורוד במשקל 200 ק"ג, שהוא העמיד על הגג הכי נמוך בחצר, כך שקשה לפספס אותו בביקור במקום "הוא נוצר בהזמנה ליום הולדת של מנהל במרכז מסחרי בוילנא. הצבע הוורוד שלו משמח אותי ומשדר חיוביות", אמר לי ז'קאס שהוא האמן הכי נחשב בסצנה הליטאית של אמנות רחוב
הזקן החכם
בחזית של מבנה נטוש, מופיעה יום בהיר אחד דמות של קשיש עם מקטרת קוסמית שמקושטת בכוכבים, שניהם סמלי חוכמה. העבודה הזו שהוגדרה בזמנו כהכי גדולה בליטא, מהווה רקע לשוק איכרים שמתקיים למרגלותיה מדי יום ראשון בבוקר, והיא מושכת תשומת לב בגלל מימדיה והצבע האדום, שבולט למרחוק.
החכם הוא יחף, כמוטיב שמתייחס לאחד מתפקודיו של המבנה, ששימש כבית חרושת, מפעל ייצור לנעליים.
האמן, זיגמנטס אמליאנס-Zygimantas Amelynas קיבל בעקבותיה תגובות אוהדות מתושבי העיר, שהמריצו אותו לייסד את פסטיבל הרחוב-ניקוקה-שסמלו הוא הגרפיטי הבא-אפרודיטה
אפרודיטה
הגברת הזו נבחרה להיות שער הקטלוג של פסטיבל ניקוקה, שייסד זיגמנסס אמליאנס שצייר את הגרפיטי "הזקן החכם". הציירת רמון בארקאוסקיטה, בחרה לצייר את אפרודיטה גוררת את שמלתה מרובת השכבות מתוך מכונת כביסה. אלת היופי והאהבה, מייצגת פה את העת העתיקה גם באמצעות מלבושיה, שהם לפי תאוריה מסויימת בכלל ווילונות. מכונת הכביסה יוצרת פרדוקס לסמליות הקלאסית של בדים נשפכים ולא פלא שהעבודה מוצגת ליד הפקולטה לגרפיקה יישומית, בה ישן וחדש "מכובסים" לבגד עדכני, והיוצרת Ramune Barkauskaite היא בוגרת של אותו מוסד יוקרתי
נסיכה על סוס
היא עבודה מתוקה לא רק בגלל הסוכרייה על מקל, שקל להתחבר אליה אם אתה ילד נצחי. ילד בן שבע בשם גביזה, צייר אותה עם עפרונות כסמל לילדות מאושרת. הציור הוזמן על-ידי המכון ליחסי משפחה במסגרת פרויקט חברתי. האמן טדס סימקוס הגדיל את הציור הנאיבי למרחב הציבורי במטרה: "להציג פרספקטיבה של ילד ולתת תשומת לב לזכויות של ילדים בחברה שלנו", כך לפי Tadas Simkus
הזמנה להתבטא
יש מקומות שהעיר התירה לאמנים לשרבט בהם ככל העולם על רוחם. הבולט בינהם נמצא ליד נהר נמונס ,שגדותיו הירוקים מזמינים את המשוטט העייף מהעיר לקחת פסק זמן ולרענן את הנפש, לצד מים זורמים ( קצת פחות זורמים בקיץ הנוכחי שנחשב שחון). במיקום ליד גשר קיורליוניס, ניתן לראות את העבודות האחרונות של ציירי גרפיטי נחשבים ומתחילים, שלא היו צריכים לבקש שום אישור או ניירת, כדי ליצור לעיתים בשיתוף פעולה עם קולגות מערים אחרות
חלונות
הרעיון לעבודה הזו נוצר מחזית של בית מעברו השני של נהר נמונס, מול העיר העתיקה. הבית שהוא "חלון הצצה" שבו משתקפים דימויים מסביבתו מורכב מהרבה חלונות, עמד מוזנח שנים רבות עד שהאמן לינאס קזוליאוניס החליט להוסיף לו מלבנים, אליפסות ועוד צורות, שיוצרים אשליה של פסיפס חלונות מרהיב
האשליה האופטית ש-Linas Kaziulionis יצר גורמת לצופה לחשוב שמדובר בבית מידות גדול. הבית הזה שיש עליו שלט קטן שמסגיר את גילו מ-1938 הוא העבודה הראשונה בעיר של אמנות רחוב, ונשאר מקסים ומקורי בעיני גם כשהצבעוניות שלו דהתה עם השנים
Special thanks to Mr. Ramunas Janulaitis, deputy director of Sugihara house, who is dedicated to a Japanese diplomat that saved the life of thousands of Jews in the second world war. Mr. Janulaitis was kind enough, to take me around KAUNAS to "catch" many of the Graffiti murals and also gave me the best gift for my reseach, on the above matter: 'Kaunas street art Guide" -that was published for the NYKOKA festival in 2017 in limited edition, and highly represents the spirit and passion of the local artists. labai aciu Ramunas
