חיפוש=

מטיילת לבד-שעת הצוענים טרנסילבניה


מטיילת לבד-בכפר צוענים במחוז הרגיטה, טרנסילבניה

60 שניות על הצוענים ברומניה

באוגוסט האחרון, לא היה לי מושג שאני נוחתת בלב סצנה שממש עושה הומאז' לסרט האיקוני "שעת הצוענים", של אמיר קוסטוריצה הגאון הקולנועי-מלחין-רב אמן

מטיילת לבד במחוז הרגיטה טרנסילבניה-צלמה גילי מצא

במשך כחמש שעות, בכביש היחיד והמשובש מבוקרשט לכיוון מחוז הרגיטה בטרנסילבניה, יצא לי לצלם עשרות תמונות של כרכרות רתומות לסוסים ודמויות מרתקות משבט "רומה". אלו הם הציגאן, ככה מכונים פה הצוענים, עם שנוי במחלוקת שסובל קשות מקסנופוביה-שנאת זרים

בכפר קטן של צוענים בטרנסילבניה-צלמה גילי מצא

מעניין לגלות שהציגאן מהווים את המיעוט הגדול ביותר באירופה, כ-12 מיליון איש, מתוכם כ-2 מליון התמקמו ברומניה. יש להם שפה משלהם שנקראת רומאני ומקורה בתת היבשת ההודית, שהיא נקודת המוצא שממנה התגלגלו בדרך לא דרך לאירופה. חשוב לציין שאין קשר בין השפה "רומאני", לשפה הרשמית הרומנית. ואולי בגלל היותם נוודים שנרדפו מאז ומתמיד, משמעות המילה "רום" בשפת הצוענים היא: "בן אדם" או "בעל בית"

צוענים והחיות שלהם בטרנסילבניה-צלמה גילי מצא

הקשר הצועני שלי

גילוי נאות: אני אוהבת צוענים, כי הדם שלהם מעורבב בשתי האמנוית הכי נעלות בעיני: מוסיקה וריקוד. גם בהיררכיה המקצועית-חברתית שלהם מי שמצליח כנגן,זמר או רקדן, יושב טוב במרומי הסקאלה, אבל לצערי בחבל הרגיטה זה לא משלח ידם של אנשי רומה.

ציגאן חביבה במחוז הרגיטה-צלמה גילי מצא

נקודת היתוך משמעותית בחיי הייתה כשצפיתי בסרט האגדי "כרמן" ב-1983, בבימויו של קרלוס סאורה, לכוריאוגראפיה של אנטוניו גאדס, שרקד בו בתפקיד הראשי השוצף לצד כרסיטינה הויוס המכשפת

צועניה שהזכירה לי את כרמן-צלמה גילי מצא

בעקבות צפייה חוזרת בסרט, התחלתי ללמוד פלמנקו ובהמשך התקבלתי ללהקת הפלמנקו המיתולוגית של סילביה דוראן ולימים, כאשר אנטוניו גאדס וכריסטינה הויוס הופיעו עם הגרסה הבימתית של "כרמן" בישראל, הם באו לצפות בלהקה של דוראן. ערכנו לכבודם הופעה בסטודיו קטן במרתף בבן-יהודה בתל-אביב וזה היה אחד השיאים בקריירת הריקוד שלי, שהתחילה בהופעה על במה, כבר בגיל שש.

במהלך קורס קיץ שלקחתי במדריד בזמנו, ליקטתי קלטות של "קנטו חונדו", השירה הצוענית הצרודה והעמוקה המלווה בגיטרה ספרדית , קחון- תיבת עץ ומחיאות כפיים, בה ספק שרים ספק מייבבים על טרגדיות, אהבה עזה כמוות, בגידה צורבת ונפתולי החיים

הכל נשאר במשפחה צוענית, טרנסילבניה-צלמה גילי מצא

התאהבתי קשות- בעוצמות הרגשיות שלטעמי רק הבלוז השחור, מצליח לגעת בקרקעית המבעבעת שלהן. כשנוברים בתולדות המוסיקה, מסתבר שהמוסיקה הצוענית שהיא לא הפלמנקו, אלא זו המאופיינת בשימוש בכינור, בגיטרה קלאסית ובכלי נשיפה, השפיעה על התפתחות מוזיקת הג'אז

צוענים בכפר בטרנסילבניה, רומניה-צלמה גילי מצא

במה עוסקים צוענים שהם לא אמני פלמנקו

לא מעט צוענים עוסקים במסחר של נוצות פוך, בהמות, רוכלות, קדרות, נפחות, ייצור לבנים ובנייה

תינוק צועני מצונף במצעים מפוך וצמר-צלמה גילי מצא

אחרים עוסקים במלאכות עם קונוטציה פחות "נקייה" כמו :אילוף חיות בר, בידור בקרקסים, סחר בסוסים

ציגאן בטרנסילבניה-צלמה גילי מצא

בדרכים ובשווקים ניגשו אלי צוענים, עם דליים עמוסים בפרות יער, שזה עתה קטפו

בתמונות: מי רוצה אוכמניות, דומדמניות, פטל?-צלמה גילי מצא

את הריכוז הכי גדול של ציגאן ראיתי בעיר ג'אורגני. בשיחה עם שתי כפיות ועוגת פאפנש אחת עתירת אוכמניות ושמנת, סיפר לי ערפד (שם נפוץ פה, ממש לא בהקשר של טירת דרקולה), מקומי שהוא זקלר, דהיינו שייך למיעוט אתני הונגרי, את התובנה המעניינת הבאה: "ראש העיר "קנה" אותם, כדי שהם יצביעו עבורו בבחירות", אמר לי בכעס

אותם צוענים שנקרו בדרכי במקומות שונים בעיר-צלמה גילי מצא

"למה הכוונה?" שאלתי וערפד נימק: "כדי להיבחר הוא נתן להם תעודת זהות, או דרכון ובכך ביסס את מעמדם בעיר, כי הם נטולי אזרחות ולכן הם באו לפה בהמוניהם ואנחנו משלמים על כך מחיר כבד. הצוענים פורצים לבתים שלנו, גונבים לנו מכוניות, כורתים ומבריחים עצים מיערות, בוזזים חלקות חקלאיות. אנחנו לא מלשינים עליהם למשטרה, כי הם אלימים. כנקמה הם יתנכלו לאישה או לילדים שלנו וחוץ מזה אנחנו פה גם מיעוט, אז המעמד שלנו חלש"

בני "רומה" בטרנסילבניה-צלמה גילי מצא

המקצוע הרשמי של הציגאן בטרנסילבניה הוא: חרשי מתכת, את המיומנות הזו הם הביאו כמשרתים בצבא המונגולי שהגיע לאזור אי שם בהיסטוריה המקומית למודת הכיבושים. במאה הקודמת, הצוענים בטרנסילבניה עדיין נחשבו גזע נחות והיוו את השעיר לעזאזל של לאומנים רומנים וכתוצאה מכך עברו התעללויות: סוסיהם נורו, שמותיהם הוחלפו, כפריהם נשרפו והרשויות העלימו עין

צוענים בטרנסילבניה-צלמה גילי מצא

המקצוע הרשמי של הציגאן בטרנסילבניה הוא: חרשי מתכת, את המיומנות הזו הם הביאו כמשרתים בצבא המונגולי שהגיע לאזור אי שם בהיסטוריה המקומית למודת הכיבושים. במאה הקודמת, הצוענים בטרנסילבניה עדיין נחשבו גזע נחות והיוו את השעיר לעזאזל של לאומנים רומנים וכתוצאה מכך עברו התעללויות: סוסיהם נורו, שמותיהם הוחלפו, כפריהם נשרפו והרשויות העלימו עין

כשצועני פגש צוענייה, טרנסילבניה-צלמה גילי מצא

באוגוסט 2010 נטען כי גירוש צוענים השוהים בצרפת שלא כחוק אל מדינת המקור שלהם רומניה, נבע מגזענות. אשתקד הפליא לעשות ראש מפלגת "הליגה הצפונית" באיטליה, כאשר הודיע על עריכת מפקד של האוכלוסייה הצוענית וגירש את השוהים הבלתי חוקיים

צוענים בטרנסילבניה "מאחורי הסורגים"-צלמה גילי מצא

מלך הצוענים ויום הזכרון לשואה

המלך של הצוענים הוא דורין צ'ואבה, מהעיר סיביו שבחבל טרנסילבניה ברומניה, שעשה את הונו ממסחר בנחושת. את התואר "מלך" שכולל אשכרה כתר גדול מזהב, הוא ירש לפני שש שנים מאביו פלורין צ'ואבה. נתיניו מפוזרים במספר מדינות במזרח אירופה, רובם המכריע ברומניה

בימין ושמאל-לא מלך הצוענים אלא עוברי אורח-צלמה גילי מצא

את כתר הזהב דורין חובש באירועים חגיגיים, אליהם הוא מגיע במרצדס שחורה עם לוחית זיהוי מזהב, שהאותיות עליהן משמען: מלך. דורין ממשיך את דרכו של אביו, שנלחם בתופעות שונות בקהילה כמו קיבוץ נדבות ונישואי קטינים

צועני והמרצדס שלו:סוס אתלטי-צלמה גילי מצא

מעניין לגלות שדורין פקד את "יד ושם" בירושלים, בין היתר כי הוא מקדם הכרה בשואת הצוענים על ידי הנאצים ומנהל משא ומתן עם גרמניה כדי לזכות בפיצויים. מסתבר שגם לצוענים יש יום זיכרון שחל מדי שנה ב-2 באוגוסט, היום שבו בשנת 1944, חוסל מחנה הצוענים באושוויץ וכל יושביו הובלו לתאי הגזים

דופלקס צועני בטרנסילבניה-צלמה גילי מצא

איפה הם גרים

"הצועני הנודד", הוא מושג שקשור במהות האנטי ממסדית של העם הזה, שביתו היה תמיד על גלגלים, רתום לקרונות מצועצעים. מאז הצטרפות רומניה לאיחוד האירופאי, הצוענים גרים בשכונות של מבנים ארעיים, תמיד בשולי ערים כחלק מהיותם מיעוט מוקצה

צריף של צוענים במחוז הרגיטה-צלמה גילי מצא

המצליחים שבחבורה-בנו לעצמם מגדלי שן שנראים כמו פיל בחנות חרסינה; עם צריחים, קשתות, עמודים עגולים, תמיד שופוני שמעצבן את המקומיים ונראה כתופעה ארכיטקטונית תמוהה לתייר המזדמן