סובב ירושלים- שלושה גנים לאומיים
לפני כחודש וחצי, הוזמנתי לאירוע פתיחה של "חאן שער הגיא", הידוע גם בשמו בערבית "באב אל ואד". מדובר באתר לאומי, שעושה כבוד למורשת מבקיעי הדרך ומלווי השיירות לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות. על קירות האבן שלו חרותה השורה האלמותית של חיים גורי "לנצח זכור נא את שמותינו. שיירות פרצו בדרך אל העיר".
האמת שאבן הפינה הונחה פה לטעמם של רבים, באיחור של כמה עשורים. לאורך השנים ניתן היה לראות בו רק מצבות בדמות משוריינים, אבל הוא לא היה מונגש לציבור
מיליוני שקלים הושקעו במקום ושרביט הניהול, ניתן לרשות הטבע והגנים, שהקימה מרכז מורשת מרשים. כזה שיושב בנקודה שהייתה צוואר בקבוק טופוגרפי, שמלכד לתופת חיה את השיירות שהיו נתונות לחסדיהם של הערבים ששלטו באזור, והוא ממחיש בצורה מרגשת את הדרמה
חאן שער הגיא-צלמה גילי מצא
קטעי ארכיון וראיונות שנעשו עם לוחמות ולוחמי הפלמ"ח, מלווי שיירות האספקה, חלקם נערים, שפרצו את הדרך לירושלים הנצורה, הם בעיני פרק שכל ישראלי חייב לצפות בו ולזכור
אחרי מיצג פתיחה וסרטון עדויות לוחמים, עוברים בין תחנות אינטראקטיביות ואחת מהן ממש מדמה נסיעה ברכב משוריין
חאן שער הגיא-צלמה גילי מצא
לא ארחיב על מה עוד רואים ושומעים כאן, רק אומר שיש במתחם גם חאן מסוף המאה ה-19, ששימש כפונדק דרכים לצליינים בדרך מירושלים ליפו והוא עדיין בתהליכי שיקום
לוחמי הפלמ"ח שעודם בחיים, שאיבדו עשרות מחבריהם, זכו להגיע לטקס מיוחד שנערך לכבודם בכ"ט (29) בנובמבר השנה. בחודשים הקרובים יפתח האתר לציבור הרחב ולפי כמות התגובות שקבלתי, בקבוצות מטיילים שונות, רבים מחכים לכך בקוצר רוח
כתבו בוויז-אתר חאן שער הגיא
חודש לפני חנוכת החאן, יצא לי לבקר בשכן שלו. אתר הקסטל גם הוא בניהול רשות שמורות הטבע והגנים, מציג חלק הרואי אחר, בסיפור המורשת של ירושלים מאז ועד הלום
למי שקצת שכח, או עוד לא נולד ד'אז, הרי שבנובמבר 1947, התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם התכנית לחלוקתה של ארץ ישראל, שהייתה בפועל יריית הפתיחה למלחמת העצמאות
ממש כאן, במרומי גבעה שמתנשאת מעל כביש , נערכו קרבות עקובים מדם, על פריצת הדרך לירושלים. תעלות הקשר והבונקרים השתמרו עד מלחמת ששת הימים, כקו הגנה על הדרך לירושלים מפני התקפה ירדנית אפשרית
אתר הקסטל-צלמה גילי מצא
שווה כאמור לבקר פה אחרי שביקרתם בחאן שער הגיא, כי הקסטל מסמל שינוי אסטרטגי, במאבק של היישוב העברי. לא עוד ניסיונות לפרוץ את המצור הערבי בשיירות, אלא ביוזמה התקפית
אם היום ערכים כמו: רעות, נחישות ומנהיגות, נשמעים כמו מטבעות לשון נבובות, פעם היו אלו הקודים המוסריים של מי שהקימו את המדינה הזו בדם, יזע ודמעות
אתר הקסטל-צלמה גילי מצא
בבור המים העתיק מוקרן מיצג המתאר את קרב הקסטל. בבית המוכתר, חרוטים על סלע שמותיהם של הנופלים בקרבות
אני ממליצה לכם לא להחמיץ את הירידה בשביל במדרון, שבו גיליתי סתווניות בשפע. יש פה גם אזור מוצל ויפה ברחבת הכניסה
אתר הקסטל-צלמה גילי מצא
כתבו בוויז: אתר לאומי הקסטל
הגרנד-פינאלה שלי באזור- גם הוא פועל תחת המטרייה של רשות הטבע והגנים, היה בגן הלאומי עין חמד. זוהי בלא ספק, פנינת טבע מקסימה שירושלמים וותיקים, שומרים לה חסד נעורים
באתי עד הלום במיוחד מת"א, בגלל האטרקציה השמורה לסתו; שלכת מרהיבה, בגווני אדום-כתום-צהוב, שהעירה בי געגועים למחוזות שמעבר לים. ליופי הציורי הזה, תוסיפו צלילים של פלגי מים מפכים, תעלות וברכות בינות שבילי הטיול המוצלים ותקבלו-קפסולה של שפיות זמנית
גן לאומי עין חמד-צלמה גילי מצא
בתקופה הצלבנית, ששריד ממנה מצוי בגן, המקום נקרא בשם "אקווה בלה" דהיינו, המים היפים. המים הזורמים היו האבן השואבת, שהביאה לכאן את הצלבנים. בעבר, מעיינות רבים נבעו לאורך נחל כיסלון, חלקם עדיין שופעים
האתר הזה נחשב להיט מבוקש חודשים קדימה, במיוחד בתקופת הקורונה, ולו בזכות העובדה שיש בו שפע מקומות מוצלים לפיקניק ולנופש בחיק הטבע; גם בחסותם של עצי דולב ואלון עתיקים ובוסתן
האמת היא, שרוב המבקרים מסתפקים בחלק התחתון של האתר ולא חוצים את ערוץ הנחל ומטפסים בינות לטרסות החקלאיות, בינהן גיליתי פטריות יער מהפנטות
גן לאומי עין חמד-צלמה גילי מצא
מסתבר שיש גם שביל למערת קבורה מימי בית ראשון, מדרום לנחל. מבטיחה לבדוק אותו בביקור הבא כאן
כתבו בוויז: גן לאומי עין חמד
