סובב שדרות-חלילי רוח, תצפיות, עגלת קפה
"סנוב בשדרות היית?", נראה לי כמו סיסמא הכרחית להרבה ישראלים, שמטיילים בכל מקום בארץ ובעולם. פסטיבל "דרום אדום", שצובע את הנגב בקמפיין שמתעצם בכל שנה, לא מתעכב מספיק לטעמי, על העיר המיוחדת הזו, שיש לה יופי של היצע בדגש משפחתי, עם שני פארקי משחקים סופר מושקעים
בתודעה הלאומית לעיתים שדרות, שגרים בה כשלושים אלף איש, עדיין נתפסת כעיירת פיתוח. שכונות המקור שלה מאוכלסות ביוצאי צפון אפריקה והקווקז, אבל בשנים האחרונות מגיעים אליה רבים מרחבי הארץ, בין היתר בזכות הנחה של 45% בארנונה והטבות מס של כ-20% והיא בתנופת בנייה מרשימה. במהלך השנה הקרובה אמורה להיפתח בה מלונית, פתרון ראשון לטובת התיירות, שמציפה את העיר במהלך הפסטיבלים
שדרות ששמה נקשר כסמל לפריפריה, היא הרבה יותר מזה; מוצב קדמי אל מול הטרור האסלאמי ומצד שני ליברפול של ישראל, ממנה יצאו להקות נפלאות כמו "כנסיית השכל", "שפתיים", "טיפקס", עם אמנות רחוב משגעת, שראיתי ברחובותיה ואספר בשבחה בפרק נפרד. הפעם באתי לדגום מקומות בטבע ועשיתי "סובב שדרות", שהניב את הרשומה שלפניכם
עגלת קפה וחץ שחור
אני אוהבת להתחיל סיור עם קפה ומאפה. על הז'אנר של עגלות קפה, שהפך למעצמה בקורונה, כתבתי הרבה כאן. "קפה בסיבוב", היא עגלת קפה השוכנת ליד אנדרטת החץ השחור, בכביש 232 והיא כמעט היחידה שנמצאת בשטח כל יום, בלי קשר לפסטיבל
המיקום שלה, הוא במגרש החנייה המונגש של "החץ השחור", אתר מורשת של הצנחנים. "החץ השחור" היה מבצע תגובה לפעולות חבלה ופיגועים של מסתננים מרצועת עזה בשנות החמישים, במהלכו נהרגו שמונה לוחמים. מייד הסתבר לי, שאני לא יכולה לטייל באזור ולחמוק מהשטח שמולי, שמשמעו "גבול לפניך"
כמה שניסיתי לעקוף את המשוכה, בכל שלב בסיור, שעשה לי אילן אבקסיס, מדריך מטעם "תיירות שדרות", הוא הדגיש את נוכחות האופק הקרוב והשפעתו על האזור וכמובן על תושבי שדרות, עירו. העגלה נושקת למבנה היסטורי "בית שביתת הנשק'", שבו נפגשו משלחות לשיחות שביתת הנשק שהתקיימו לאחר מלחמת העצמאות
מה שיפה בעגלה הזו , שהיא כולה מתוצרת מקומית, אז הטעמים ממש ביתיים. הלהיט המיוחד הוא עוגייה בשם "בגסו קייק", שקיימת במגוון טעמים. הלכתי על הקרמל, חתיכת מתיקות שנותנת אנרגיה. יש פה מדי יום ג'חנון חם, פרצעאל, כריכים, מיצים ועוד. אפשר לשבת ברחבה עם כסאות ושולחנות ויש שני ערסלים, שיכולים להתאים לנמנום קל, כדי להתרענן ולצאת לדרך.
שעות פתיחה- א-ה 7.30 -17.00 שישי עד 14.00, שבת עד 17.00
חלילי רוח ומצפור
פעמון חלילי הרוח הענק באמצע הטבע, רצה שאקשיב לו, אבל כמוטיב חוזר בסיפור של סובב שדרות, יריות עם הדי בלימה, נשמעו ברקע. לרגע חששתי שזו ארטילריה, אבל הסתבר לי שבמקום פועל מטווח "משלנו", אז נרגעתי
כדי להתמקם, בנוף שנדמה כפסטורלי לרגע, עם עיריות ופה ושם כלניות, אילן הסביר לי מה בעצם אני רואה. גדר רחוקה, היא הקו הירוק ואילו הגדר הקרובה יותר, מסמנת חומת בטון למניעת חדירת מחבלים באמצעות מנהרות
נעים מאוד, מולי רצועת עזה עם עיירות ומחנה הפליטים, ששמן נקשר בתודעה של מבזקי חדשות במאות פיגועים, ירי על תושבי האזור הרוגים ולכן, כל תצפית היא גם אתר של שכול וזיכרון
חלילי הרוח שכאן, מנציחים את זכרו של אסף סיבוני ז"ל, חייל שנהרג באסון המסוקים. החליל שהוא חלק ממצפור אסף סיבוני, מורכב מעשרים חלילים, כמניין שנותיו של אסף שנגדעו, והוא מאלתר מוסיקה חד-פעמית, בזכות הרוח
מאגר ניר עם
ממש בצמוד לפעמון הרוח לזכר אסף סיבוני, נמצא המאגר השלישי בגודלו בנגב. מאגר ניר עם של הקיבוץ הסמוך, הוא ממש לא אגם לשחייה, אלא אם אתם עופות מים, כי מוזרמים בו מי קולחין שמקורם במפעל טיהור שפכי גוש דן (שיפד"ן)
עצים מדברים
כאשר נוסעים ממצפור סיבוני בשביל לכיוון מזרח, מגיעים לחורשה שבה ניתן לראות, שחור על גבי חום, איך הטבע נלחם בטרור
השכנים מחכים לשעת כושר, כאשר הקיץ בשיאו והכל מתלקח בקלות ואז הם משגרים בלוני תבערה ומקבץ של עפיפוני הליום, שנופלים במקרה הטוב בשדות
כעת המראה כל-כך פסטורלי וירוק, אבל את הנזק רואים ברגע שמתקרבים ומגלים עצים מפוחמים, גדמים ובורות. מדובר בנזק אקולוגי כבד שייקח שנים עד שיצמחו שוב, אבל הטבע אופטימי וראיתי עלים ולבלוב
עצים שרופים מירי מרצועת עזה-צלמה גילי מצא
מעצמת חוחובה
האמת שמעולם לא נפגשנו קודם, או שפשוט לא ידעתי איך הוא נראה. אני מדברת על הזהב הנוזלי של הנגב, צמח החוחובה. מסתבר שישראל היא מעצמה עולמית בנושא, שהעולם מיישר קו לפי מחירי הבורסה שלה והיא מספקת כ-40% מהתצרוכת העולמית
עצרנו ביער איבים, שיש בו גם מקום מוסדר עם שולחנות פיקניק. התעכבתי ליד עשרות שורות של שיחי חוחובה, שמתנשאים לגובה של מטר עד שני מטרים, עם פרחים ירקרקים-צהבהבים ופירות קטנטנים. על הרצפה היו פזורים מאות בולבוסים, הפירות שנשרו שנראו כמו זיתים שחורים והם בהקו, כאשר קרני שקיעה נגעו בהם
שמחתי לשמוע שבנגב פותחו זנים ייחודיים של הידוע בציבור הזה ומצאו טכנולוגיה ייחודית של שיטות גידול, קטיף ומיצוי השמן, שהפכו את הצמח המדברי הזה למניב מטבע זר בהיקף חסר תקדים
אנדרטת הארבעה-גבעת קובי
コメント