להפליג בדורו, להתאהב באמרנטה-פורטו,פורטוגל
מה זה פורט?
שם שניתן ליינות המחוזקים המיוצרים באזור העיר פורטו, ורק לכאלה שיוצרו בטכנולוגיה המסורתית. רק יין שעומד בקריטריונים הללו רשאי וזכאי להיקרא כך, בדומה לשמפניה ממחוז שמפיין ולקוניאק ממחוז קוניאק
חלקות טובות נמצאו בעמק הדוארו, ובשנת 1730 הוא קיבל מעמד של "אפלסיון" (אזור מוגדר ומוגבל), אחד האזורים הראשונים בעולם שהוגדרו כחבל יין ספציפי. יותר מכול מזוהה יין הפורט עם ג'נטלמנים אנגלים, וזה לא במקרה. הסיבות לכך נעוצות במאות ה-17 וה-18
באותם ימים נהגו האנגלים לייבא את היין שלהם מצרפת, אבל המצב הפוליטי גרם לכך שיבוא היין מצרפת נאסר, בעוד פורטוגל הייתה בת-ברית נאמנה. ב-1703 העניקה האימפריה הבריטית לפורטוגל תנאי מסחר מועדפים והקלות במסים, ויצרני היין הפורטוגלים שמחו לנצל את ההזדמנות (המיתוס גורס שזה מקור המילה "אופורטוניסט", ככינוי למי שיודע לנצל הזדמנויות)
הבעיה הייתה שהדרך מפורטוגל לבריטניה הייתה ארוכה יותר מאשר הדרך מצרפת השכנה, והיין לא תמיד החזיק מעמד במסע הארוך, והגיע מקולקל. לפי אחת הגרסאות, ממציא הפורט היה יצרן פורטוגלי שחיזק את היין בברנדי, כדי שיעמוד בתלאות הדרך עד לאנגליה. התוספת עוצרת את התסיסה, וכתוצאה מכך גם מתיקות הענבים נשמרת ומקנה לפורט את טעמו המיוחד
לשוט בדורו
אחת הדרכים הנעימות לחוות את האזור היא בשיט על נהר הדורו, כשמכל צד מזדקרים מבני רוחב עצומים של יצרני היין, חלקם אימפריות של ממש, ואת זה למדים לפי גודל השלט בחזית היקב. יש גם חברות שמציעות הפלגה בסירת Rabelo, ספינת עץ מסורתית ששימשה במשך מאות שנים אמצעי תעבורה לאנשים ולסחורות על הנהר
עד הגעת הרכבת זו הייתה הדרך המהירה והיעילה ביותר לשנע את חביות הפורט מהיקבים שבעמק לעיר פורטו, משם ייצאו את היין. ההפלגה כוללת טעימות פורט, הליכה בשבילי כרמים וגם לינה וארוחות באזור
אחד היתרונות של עמק הדוארו, ליינות ולתיירים, הוא ששורר בו מיקרו-אקלים, המחייך בשמש או בהצללה קלה, כאשר באותה שעה ממש נשפכים בעיר פורטו ממטרים. יתרון נוסף בטיול בעמק הוא שאפשר להתמקם בבירה פורטו, וממנה לצאת לטיול כוכב. חצי שעה עד שעתיים נהיגה, ואפשר להגיע למקומות קסומים, שחלקם שווים לילה אחד לפחות
להתאהב באמרנטה
העיירה הרומנטית אמרנטה (Amarante), 68 קילומטרים מפורטו, נראית כמו ונציה למתחילים, עם רחובות צרים, תעלה וגשר אחד על הנהר
יש באמרנטה אטרקציה חביבה הקשורה בנזיר-קדוש בשם Sao Goncalo, שהוכרז כפטרון מקומי של הנישואין והאהבה זה הפך את אמרנטה לפופולרית במיוחד בקרב הפנויים-פנויות של אותם ימים, והרווקות החסודות עלו לרגל לפסלו שבכנסיית העיר. המצווה הייתה למשוך בחבל שהיה קשור לפאלוס המרשים שלו; מסורת שנוח לייחס אותה לטקסי פוריות פגאניים יותר מאשר לנוצרים יראי השילוש הקדוש
לטעום עוגייה פאלית
אלא שלפני כמה שנים קרתה לקדוש תאונה מצערת. מישהי משכה חזק מדי, ושברה אותו. מאז תלוי שלט "נא לא לגעת", ובמקום ניצב שומר כדי לאכוף את האיסור. למאוכזבים מציעים בתי הקפה וחנויות הממתקים בעיר נחמה: עוגיית העיר הממוזלת, בצורת פאלוס קטן. ניכר שהעוגייה מהווה מקור גאווה לגברי העיר, שהמליצו לי בחום לטעום ממנה
דורו עליון Alto Douro
מאז עברו הרבה מים בנהר הדוארו, שהאזור העילי שלו , ממקם את פורטוגל בין תריסר יצרניות היין המובילות בתבל, אף שלא נחלצה עדיין מפקק המשבר הכלכלי
כך או כך, הבריטים גילו את הפורט, והתאהבו. עד למחצית השנייה של המאה ה-18 נשלח לבריטניה כל מלאי יינות הפורט משנת בציר רשומה. סוחרים אנגלים מיסדו מטות בעיר אופורטו ורכשו כרמים ויקבים, ולכן לרבים מהיקבים הפורטוגליים יש שמות בריטיים.
