21-23 ביוני - חגיגת הקיץ
קרה לכם שננעלתם על תאריך שהוא מבחינתכם סיבה למסיבה?. בחודש הגאווה, יש לי אחד כזה מוצהר, שהוא באג'נדה שלי כבר כמה שנים. המיוחד שלי נע בין ה-21-23 ביוני, הימים הכי ארוכים בשנה, שמסמלים את הפתיחה הסימבולית של חגיגות הקיץ. מבחינתי הם סיבה להמראה, בכל שנה נורמלית, דהיינו לא ספונה בשמיים סגורים עקב קורונה ושאר וירוסים משביתי הרחבת אופקים
באירופה סביב היומיים הללו התפתחו טקסים מיסטיים, מדורות ונדרים שמרחיבים לי את חדרי הלב והיצירתיות, כי הם מקדשים ערך אחד- את הטבע במלוא הדרו. למרות שאני יהודייה כשרה, אבל בעלת דמיון עודף, אין לי בעיה לאמץ כאורחת לרגע את האמונה העממית, שבלילות הללו כוחו של העל-טבעי גדול במיוחד
לכן, ביום הכי מוצלח בשנה לדייט עם ענקים, דרקונים ומכשפות שיוצאים ממאורותיהם, כך סופר לי טסתי אשתקד במיוחד לליטא ושנה קודם לשכנתה לטביה, כדי לחגוג את מה שנקרא : summer solstice לכבודו של הקדוש סנט ג'ון ב-21 ליוני
ה-23 ביוני-התאריך הנוסף הרשמי
במדינות מסויימות, למשל בלטביה שיאה של חגיגת הקיץ הוא ב-23 ביוני, "באשמת" הדת. עם החלת הנצרות המיסיונרית, הבינו הכמרים, שהם לא יוכלו לחסל את החג הפופולרי ועל כן הם שינו את שמו לחג של סנט הנס (יוחנן הקדוש) והתאריך של החגיגה הפגאנית הוזז ל-23 ביוני, שהוא לכאורה תאריך הולדתו
רק כדי לסבר את האוזן-ליטא ולטביה הן הצמד במשולש של המדינות הבלטיות, שאליהן מתווספת אסטוניה האסטונישית, שכולן השתחררו מחיבוק הדב הרוסי בשנות ה-90 בלי אף ירייה, בזכות מהפיכת השירה שזה פרק היסטורי מאלף בפני עצמו, ומאז הזהות הלאומית שלהן פורחת
קובנה, ליטא
ב-21 ביוני בשנה שעברה, נחתתי מלאת עזוז בעיר הציורית קובנה שבליטא; שנמצאת בצפון-מזרח אירופה וגובלת בלטביה, בלרוס, פולין ורוסיה. כבר משעות אחה"צ נהרו אלפי אנשים לטירת העיר, שהפכה למוקד החגיגה לשמה הגעתי עד הלום
הרגשתי בבית, כשראיתי גברים שלראשיהם זרים. לא בדיוק מראה ישראלי שכיח, על פדחת קרחת או בוגר יחידת עילית כלשהיא. אבל כאן אין לגברים בעיה לקלוע לראשיהם זר מעלים של עץ אלון. נהפוך הוא, זה נחשב סימן גבריות מובהק והגברים נושאים אותו, כשחיוך ממזרי נתלה להם בקצוות הפה
הנשים הפגינו יצירתיות של זרים שנאספו באחו מבעוד מועד, או קישוטי שיער מתחרה ונגזרותיה. הפרח הצהוב שקרוי יונס: פרח השרך כיכב ברוב הזרים, כי הוא חלק מהדי.אן.איי של החג הזה ששמו במדינות הלטביות-יאני
אין לי מושג מי מהבאים השתייך לכת הליטאית שנקראת "נאו פאגניזם", שחברים בה כמה אלפים והיא תופעה מדוברת, אבל שמתי לב לכמה להקות של גברים ונשים שנשאו כלים, כלי נגינה ולבשו תלבושת עממית, בהתאם למחוז ממנו הם באו, צועדים חדורי מטרה, אז החלטתי לעקוב אחרי כמה מהן
בקטע מסוים ביער הם עמדו ושרו זה מול זה שירים, ברכו כל אורח בהתזת מים ונתנו לו לטעום חתיכת גבינה עם קימל שזה מאכל שמאפיין את החג
בסמוך לנהר "הלהקה הנודדת" פצחה במעגל ריקוד שהצטרפו אליו מאות אנשים, כשהם אוחזים ידיים, מפזמים שירים שנלחשו כמו תפילות, או מתפצלים למבנים מהונדסים מרתקים. השתכנעתי שמדובר פה במורשת מפוארת, כי גם ילדים קטנים ידעו את כלל הצעדים והמילים
ריקודים פאגניים-בחגיגת סנט ג'ון בקובנה-צלמה גילי מצא
החגיגה המשיכה ולקראת שקיעה, המקצב התגבר והשירים והריקודים נעשו ביתר מרץ. במקום מסוים שנראה כמו מזבח, הדליקו אש בטקסיות ונישאו כל מיני ברכות, שכל מי שנכח במקום מלמל. הבנתי שאני התיירת היחידה, אבל מצויידת בידע שהל"ג בעומר הקטן הזה קשור לכך, שהפגאנים האמינו שהדלקת אש על פני האדמה, תוביל לחידוש כוחה של השמש, שהם חששו מהאפשרות שהטעינה הסולרית שלה נגמרת
מכוון שכבר יצא לי להשתתף בחגיגה דומה בלטביה, הרגשתי ד'זה וו והמשכתי לבמה המרכזית, בה הופיעו להקות "בנות זמננו" והייתה שדרה של מאכלי חג שכללה דוכני צליית בשר, נקניקים, קציצות, גבינות, שיכר ועוד קולינריה בטעם חגיגת "יאני"
סיגולדה, לטביה
בעיר הקטנה סיגולדה- Sigulda במרחק שעת נסיעה מריגה, בירת לטביה, שרתי "ליגו, ליגו", בקול ניחר. לא האמנתי על עצמי, כשפיזמתי את ההמנון של לאטבים מבוסמים וגאים במורשת פגאנית, ביום השלישי הכי ארוך בשנה-23 ביוני. הייתי באמצע אחו מגונדר בפרחי שדה קסומים, בפאתי העיר הפצפונת סיגולדה
מסביבי פיות קטפו פרחים בדילוגים קלילים וקלעו זרים לראשיהן בפיזוזים עליזים. קצת לפני שקיעת השמש הודלקה שמש חלופית, בדמותה של מדורה בצורת קונוס איתן. מנחה הטקס, בלבוש מסורתי וזר של עלים מעץ אלון לראשו, התחיל לפזם מילים עתיקות
גדודי נשים, גברים וילדים הסתדרו בזוגות ופצחו בריקודי שורות, שהפכו לבבושקה של מעגלים, מעגל בתוך מעגל, שבהם כולם המשיכו לאחוז ידיים, למרות ההסתעפויות המבלבלות
מהופנטת צפיתי בגיצים שעפו מהמדורה, שתוגברה בבולי עץ, ואליה נזרקו זרים מיובשים. כאלו שנתלו על דלת הבית מהטקס ד'אשתקד ואגרו בתוכם לפי האמונה את כל הנאחס והמיותר של השנה החולפת
השירים הפוליפוניים, דברו בשבחי המתקהלים, העלו על נס את המדורות, נשאו ברכות לשמש העולה והפנטו אותי למצב ריחוף טרנסצנדנטלי מעל האחו המרהיב. כמעט השתכנעתי באמונות הרווחות בערב הזה: מים הופכים ליין, שרכים לפרחים והצמחים עושים הילינג אלטרנטיבי
בפארק של טירת העיר, החוויה כללה "סדנת" שזירת זרים מופתיים בצבעים עזים של כחול, סגול, כתום שלא ראיתי כמותם. האמת שהתקשיתי לעקוב אחרי זריזות הידיים והמיומנות של המקומיות
מכינים זרים מיוחדים בסיגולדה לטביה-צלמה גילי מצא
העדפתי לטייל בין "תחנות", שבהן הוצגו מלאכות ומאכלים מסורתיים לחג ושתיתי קצת שיכר, כי הייתי שיכורה בטבעיות מכל היופי שסביבי, לחיי יאני!, ליגו ומה שבדרך
מכינים גבינה וכל מיני מרקחות לחג-צלמה גילי מצא
מילון בסיסי להבנת חגיגת הקיץ:
1.אש-מעודדים זוגות לקפוץ יחדיו מעל הלהבות המיסטיות, בעודם אוחזים ידיים ובכך לחזק את נדר האהבה בינהם. באסטוניה - יש "אישור" לקפוץ במקום מעל מדורה, מעל נדנדה בכפר שבו מתקיימת החגיגה. אצל האסטונים דרך אגב, יש שמאמינים שמי שמבריז לחגיגת יאני עלול להתרושש, ביתו יישרף, או שבריאותו תתרופף. עשן המדורה-נחשב באסטוניה כמקל על פציעות ועל כאבי גב, לכן שכיח לראות קשישים יושבים, שגבם מופנה למדורה
2.זרי פרחים- אלו של הנשים, עשויים מפרחי שדה בהתאם ליצירתיות. לגברים- מותר רק מזרדים או עלי עץ אלון שמסמלים גבריות
3.במה ואת מי מקשטים- מקובל לתלות זרי סרפד וקוצים על גדרות הבית ומשקופים. גם בע"ח מקבלים נזר עם ענפי לבנה, אלון או חוזרר, כדי להרחיק מהם עין רעה. ואם מדובר בפרות במרעה- שמים להן זר כדי שיניבו חלב. אין מה להתווכח עם אמונה
4.להתאייד בסאונה- זוהי ללא ספק הכנסייה של המקומיים במדינות הבלטיות. יש טקס הכנת צרור זרדים איתם לכבוד היום הזה, איתם חובטים להמרצת הגוף
5.לרוץ ערומים -עם שחר, מנהג לגברים בלבד. לפי הדיווחים היו שראו גברים רצים בכסות עור טבעי ודיווחו או פרסמו ברבים, שפגשו שד
6.לאכול גבינה עם קימל - הררי גבינה עם קימל נצרכים בחג הזה וגם קציצות בשר
7.לא ללכת לישון- לחכות בסבלנות לזריחה. עם עלות השחר, צריך לצעוד בין אגלי הטל. סגולה לעושר
8.לטבול את הפנים בטל בוקר-סגולה ליופי
9.להשתכר- משמעות המילה "ליגו" בלטבית- היא להתנדנד. מומלץ לשתות הרבה, כי זה מבטיח יבול פורה, גם מבחינה גינטית
10.להרדם- עם 7 או 9 פרחי החג באסטוניה-מניחים אותם מתחת לכרית, כדי שבחלום יופיע האביר המיועד וייתן לעלמה הבתולה סימני זיהוי
