המחזמר קאט'ס בוינה-אל תחמיצו
כאשר רוצים לברוח ממציאות קרונה, או סתם מציאות, אין כמו ללכת לתיאטרון ולראות משהו, שלא קשור בבני אדם. שלא קשור לחיים ומה שבינהם, אלא לעולמות אחרים, למשל של היצור הכי מפונק-אלגנטי, תלוי באיזה צד של המתרס אתם: אוהדי חתולים או כלבים
אני מדברת כמובן על המחזמר קאט'ס, שובר הקופות הבינלאומי, שזכה בכל פרס נחשב מטוני ועד גראמי, שופץ לגרסאות וידאו, עיבודים קולנועיים וגרסה הוליוודית. מעל כ-73 מליון איש ראו את קאט'ס בכ-30 מדינות
יצא לי לראות אותו לאחרונה בוינה וגיליתי, שמתוך 16 שפות בהן שרו אותו, כולל בעברית (בהפקה משותפת של בית צבי ותיאטרון הספרייה) גרסתו הראשונה שהיא לא באנגלית, נולדה בשפה הגרמנית, ונחנכה בבירת אוסטריה
המאורע החגיגי הזה התרחש בשנת 1988 ובמשך כשבע שנים, קאט'ס לא ירד מבמת תאטרון רונשאר-Ronacher אליה הוא חזר כעת, בגרסתו השלישית, ובקאמבק מרשים של אפרה-קורונה אפוק. המחזמר הכה אנגלי הזה, שוקע עד צוואר בעולמם של החתולים הבריטיים ומאניש אותם בצורה יוצאת דופן
שלד עלילת המחזמר זהה וכנראה לא משנה איפה תראו אותו, תפגשו שבט חתולים שנקרא Jellicles, על במה שמעוצבת כמגרש גרוטאות, והם מספרים-שרים על מהות השבט הג'ליקלי ומה מטרתם
דמות המספר, בכל גרסאות המחזמר היא מאנקוסטראפ, שאמור להכריע בסוגייה מי הוא החתול, אשר יזכה לעלות לשמים ולהיוולד לחיים חדשים. העלילה מפנה את הזרקור למגוון חתולים, שמציגים את עצמם או את חבריהם, ומסבירים מאיפה הגיעו עד הלום ולמה מגיע להם להיות החתול הנבחר
לא רבים יודעים שהמחזמר הזה, העשיר בסגנונות מוסיקליים ממוזיקה קלאסית, דרך פופ, ג'אז, רוק ומוזיקה אלקטרו-אקוסטית ומוזיקה כנסייתית, מבוסס על ספר שירים לילדים. אנדרו לויד ובר שהתפרסם כיד הכותבת של המחזה, עשה זאת על סמך ספר הילדים "ספרו של פוסום הזקן על חתולים שימושיים", מאת טי אס אליוט
ובר הלחין את מילות השירים של אליוט ועיבד את הסיפור למופע, שהוא כולו רצף של שירים, כמעט ללא דיאלוגים, כך שאין עלילה ברורה לעקוב אחריה, עניין מאתגר לשחקנים וגם לקהל. הבמה עשירה בתפאורה מיוחדת, שמרפדת באסתטיקה את הכוריאוגרפיה המדהימה, ומשמשת את החתולים בין אם בריקודי סולו, או בנשף חתולי
התלבושות החתוליות-פרוותיות הן יצירת מופת, שמצטרפות לאיפור מיוחד שממש גורם לקשת דמויות חתוליות, לחשוף את אופיין החתלתולי-אישי, כמו מיסטופליס, חתול שחור וקטן, שיכול לבצע מעשי קסם שאף חתול אחר לא יכול לעשות. מר מיסטופליס רוקד את הריקוד שלו שנחשב לאחד מריקודי הסולו המורכבים והמאתגרים ביותר במחזמר
למרות שלא יצא לי לראות את הגרסה הלונדונית או ניו-יורקית שלו, נשביתי בהיררכיה של החתולים השונים שזמרו בגרמנית, בינהם חתול קשיש וחולה, שמבכה את ימי הזוהר שלו. הלוא הוא אספרגוס, המוכר בקיצור בשם גאס
האמת-שקצת מוזר לשמוע מחזמר קלאסי בגרמנית, אבל יש תרגום שרץ על גבי כיתוביות, באנגלית שלעיתים נשמעה לי שייקספירית, לירית, או אולי נהפוך הוא, שפת רחוב שלא פיענחתי. המיקום של הכיתוביות הקטנות, אי שם בצידי האולם, לא תרם למלאכת הקריאה, אבל כל זה מתגמד כאשר שומעים את הלהיט "ממורי", שאת הגרסאות האלמותיות המפורסמות שלו, שרו ברברה סטרייסנד וסלין דיון, כל אחת בזמנה
קאטס בוינה-צלמה גילי מצא
התאורה, הסאונד, כל פרט במחזמר הקליט הזה, שהוא בקטגוריית "לכל המשפחה", מצליח להחזיק את הצופים מרותקים במשך כשעתיים וחצי. בהפסקה, מלבד זמן לנשנושים לא להיטים, אפשר להתרשם מתעשיית המזכרות שפורחת לה סביב קאט'ס
קאטס בוינה-צלמה גילי מצא
בדוכנים בקומות השונות של התאטרון מוכרים מגנטים, חולצות, כובעים, מאגים, עטים, פוסטרים, חולצות ואין צורך להמשיך לתאר את יתר החפצים, שאפשר לקחת הביתה כפרסומת חתולית. אם אתם בוינה, שווה לכם לשריין כרטיס ולבדוק גם לגבי מבצעי אוןליין. בסיום הספקטקל, יצאתי לרחובות וינה הקרירים ומצאתי את עצמי שרה בקול רם, את הלהיט "ממורי"
קאטס בוינה-צילומים באדיבות ההפקה
שטופה בממורי נפלא מההפקה, פיזמתי את שיר הנושא בשקט, גם כשעליתי על חשמליות וירדתי בתחתיות דחוסות לעייפה, באנשים שחזרו מיום עבודה או סיימו בילוי. מכוון שרובם היו מחוברים לאוזניות, הזיוף העקבי שלי לא נשמע והוא נדם רק כשעליתי על יצועי עם כרית מצופה פרווה, הדבר הכי קרוב לחתול לטיף.
קאטס בוינה-צילומים באדיבות ההפקה+ צלמה גילי מצא
מה עוד לראות בוינה?
