יום האישה 2021-בית לחם הגלילית
יש מקומות שאתה אומר לעצמך, בטח שאני אחזור לטייל פה בקרוב ואיכשהו זה לא קורה. מאז שכביש מספר שש, קיבל את הסתעפות שלו בקטע הצפון-מערבי והוא עוקף את בית לחם הגלילית ואלוני אבא, הרצון שלי נדחק לשוליים
לבקר במושבים הקסומים הללו, שנראים פרובנס בישראל והם בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. בתוך יער אלוני התבור, בתבנית נוף חקלאית מתחילת המאה העשרים, נטועים בתי אבן רחבי מידות בסגנון אדריכלי אירופאי
בתים טמפלרים בבית לחם הגלילית-צלמה גילי מצא
כל מי שביקר פעם בבית לחם הגלילית, שמע על הטמפלרים, שערכי הכת שלהם התבססו על הנצרות ואמונה שהמשיח, יחזור לארץ ישראל ועל כן יש לחכות לבואו בארצו. הם גורשו כאשר התברר, שחלקם שיתפו פעולה עם השלטון הנאצי
הפעם לא באתי, כדי ללמוד על הפרק ההיסטורי המרתק הזה, ועל גלגולו של המקום מבעל אופי חקלאי מובהק, לתיירותי. אמנם התפעלתי וצלמתי את הבתים ששומרו בקפידה, מוקפים בשדות, עצי זית וביער אשר משמש למרעה עדר הכבשים, אבל ראיתי בעיקר שלטים שמכריזים על צימרים, מסעדות, גלריות, ספא, רפת תיירותית, בתי בד וחנות התבלינים הגדולה בארץ
עצרתי ליד בית העם המרשים, שבו ימית כספי, אמנית ויזמית שמתגוררת ממש בסמוך, קבעה עם קבוצת נשים, שבאו לחוויית יום שכולו אומנות, בביתן של אמניות מקומיות
הסיפור של סדנאות גרעיניות, הוא טרנד שתופס חזק, בשלהי הקורונה, כשאנשים משוועים לגלות מקומות בארץ, בדרך לא שגרתית. כספי, שיצרה סיורים בוטיקיים ברוח מקומית, ארגנה לנו יום שכולו הפתעות, שמתאים במיוחד לנשים
היינו שש "בנות", באמצע החיים, שלמרות הגשם כל אחת יצאה מביתה מוכנה להרפתקה קטנה. בטיול קצר עם מטריות, שבו חלפנו על פני רפת נטושה ושדות עם פרחי בר, אפשר היה לנשום עמוק את הוייב המיוחד של המקום, שהערפיליות תרמה לו נופך מיסטי כהלכתו
פריחה בבית לחם הגלילית-צלמה גילי מצא
הסטודיו המקסים של ימית, הוא גלריה של עבודות האסמבלז' שלה, יצירות שהן מחומרים בטבע, הרבה מהן משלבות חול, שהוא מוטיב עיקרי בחייה
בסדנה של ימית כספי בבית לחם הגלילית-צלמה גילי מצא
חומר רך, מתמסר, שהיא לשה ומכיירת לשבלונות ודברים מפתיעים. התחלנו תהליך. מילה שאני שונאת, כשהיא מגיעה מפיהן של פסיכולוגיות, אבל כשמדובר ביצירה, עפתי
במשך שלוש השעות, בהן בילינו בסטודיו, מלקטות חומרים, מתכננות ומדביקות אותן בדבק קסמים, הפסל -תכשיט שעשיתי, בנה את עצמו בטבעיות מפעימה. למרות שכריות האצבעות שלי, הפכו לדביקות וחסרות מגע, יצרתי מעין מפה בהשראת עשרות הטיולים בשנה הקרונה הזו, שכללו חופים, יערות, גבעות, שמורות טבע, מגוון בוטני של פרחים ועצים, בהן שטפתי את עיני וריפאתי את ליבי, שלעיתים עלה על גדותיו
פריחה בבית לחם הגלילית-צלמה גילי מצא
הקובייה שימית חילקה לכל אחת מאתנו, הפכה תחת ידי לתצריף, בעל ארבע פנים. שילבתי כמעט כל חומר שפגשתי בסטודיו שלה :צדפים, חוטים, קרשים, חרוזים, בדים, דוגמיות פריכות מחול. חלק מהדוגמיות נשברו לי, אבל השלמתי אותן בצדדים שונים של העבודה, שסחפה אותי כמו גל ענק, שעליו גלשתי, במיומנות של מי ששכחה, כמה היא אוהבת ליצור בחומר
העבודה עם דבק שדורש זמן להתייבש, לימדה אותי להרפות ולעבור הלאה. לא להתעקש, על מה שלא נדבק בטבעיות. לתת לזמן לעשות את שלו, כמה קל לומר את המנטרה, קשה ליישם. רציתי לראות את התוצאה המידית, אבל רק אחרי כמה שעות, ימית הביאה לי את הבייבי, עטוף בשקית
היצירה שעשיתי בסדנה של ימית כספי, שצלמה:
כספי תופרת את "ימי סיור וסדנאות ברוח מקומית" לקהל מגוון, במגבלה עכשווית של עד עשרה אנשים. יום חוויתי שכזה, יכול להיות בדגש טעימות ומפגש עם חקלאות, הטבע והצומח, או שילוב של אמנות, רוח וטעמים.
ניתן לתאם איתה בנייד-0547477474
כתבת המשך בקרוב-סדנאות אמנים בבית לחם הגלילית וארוחה מיוחדת
המלצת קריאה:
