top of page

חיפוש=

מטיילת לבד-חולה בחו"ל


נהנית לבד" במסעדה באתונה

יש דברים שכאשר הם קורים בחו"ל, הם שיבוש רציני לטיול. למשל, מחלה. זה המקום שבו את נדרשת להפעיל אקסטרא פאור, כדי להוציא מתוק מהסיטואציה הלימונית. זה מה שקרה לי השבוע, בטיול-חופשה באתונה. נסעתי במיוחד כדי לשמוע הופעה חיה של הזמרת הכי אהובה עלי, הלני ויטאלי, האלילה המיתולוגית ובניתי לי לו"ז הופעות מדי ערב, בתיאטרון או מועדון אתונאי

הלני ויטאלי באתונה-צלמה גילי מצא

אני לא זוכרת מתי נסעתי לחופשה, נשבעת. תמיד אני עובדת, או עובדת-מטיילת, אבל לגוף חוקים משלו. אני זיהיתי את הקריסה מתחילה, כבר בהמראה. אוויר מקפיא יצא לי מעל הראש, ולחצתי על חיישן עם ציור של דיילת, שלא הופיעה אלא כעבור דקות ארוכות "אנחנו מטפלים בזה", הודיעה לי באגביות. בינתיים הרגשתי איך כל הגוף מתכווץ וכל הבאזז מסביבי, של טיסה ישראלית צפופה, עולה לי לראש. בנחיתה הרגשתי צפצופים נוראיים באוזניים, למרות ששמתי אטמים

אמנות רחוב באתונה-צלמה גילי מצא

בשדה התעופה של אתונה, חיכה טור ארוך של מוניות צהובות. קראתי מראש שמחיר הנסיעה הוא פיקס, בין 35-40 יורו. הנהג שנכנסתי למונית שלו, הודיע שהוא לוקח 45, אז ברור שהתמקחתי. שימו לב לכלל מספר אחת, זה שאת לבד, זה לא אומר שאת פרייארית

באתונה, יוון

הנהג שהתברר כאב טיפוס של נהגי המוניות באתונה, עצבני-אדיש, מיואש, טרוד, חסר מוטיבציה, בגלל המצב הכלכלי הנורא בשילוב שבר חברתי, שהתעצם מאז הקורונה, הזדחל בדרך האיטית שבחר לנסוע בה ולא בנתיב המהיר. לא אמרתי כלום, הרי הפעם אני לא ממהרת לפגישה-עבודה. הגענו למלון שיושב בכיכר מרכזית "אמוניה"

כיכר אמוניה באתונה-צלמה גילי מצא

עשיתי צ'ק אין לחדר קומפקטי, שיש לו מרפסת לכיכר הסואנת ומייד יצאתי לעשות שופינג הכרחי, מתוך הנחה שבסך הכל יש לי צינון טיסה

נזכרתי ששכחתי להביא סוללת פאור-בנק, שבטח אזדקק לה בהופעה של הלני ויטאלי, באותו ערב. לאחר מכן חיפשתי נעלי התעמלות טובות, כי תכננתי לחרוש את העיר ימים שלמים כהרגלי, וכאבי ברכיים וגב הם תופעת לוואי של נעליים לא איכותיות

ליטל קוק באתונה, יוון-צלמה גילי מצא

בבוטיק חביב עם בגדים לטעמי, כמעט קניתי שמלה, להופעות שיבואו, אבל התעצלתי למדוד. אכלתי במסעדת רחוב קבב טעים וסלט יווני עם ירקות בגודל אקסטרא לארג' וגבינת פטה והחלטתי שזה הזמן לנוח לפני הערב הגדול. תחושת תשישות גדולה נחתה עלי, אז שמתי שעון מעורר. התלבשתי במיטב מחלצותי והגעתי ל"יאלינו מוסיקו תאטרו". ראיתי תור ארוך בכניסה, להופעה של ויטאלי שהיתה סולד אאוט. שמחתי שקניתי כרטיס מראש וביקשתי לשבת קרוב לבמה

מסעדה באתונה-צלמה גילי מצא

סדרן מקומות ישיבה, כן יש תפקיד כזה, מחליט על דעת עצמו ומידת היכרותו עם הפונה אליו, איפה להושיב אותך. הוא שם אותי בשולחן קטן ומרוחק יחסית. ניסיתי למחות, אבל הוא לא התרשם. מנסיוני בעבר, היו פעמים שמיקמו אותי ליד השירותים, בגלל שהייתי בגפי. אתן חייבות להתקומם על ההשפלה.

התחלתי לשמוע בשולחנות ליד, עברית פה ושם, מה שביאס אותי, כי אני ממש לא אוהבת לפגוש את עמי בחו"ל. בטח לא בהופעות שבחרתי בפינצטה, שבהם בעבר פגשתי רק מביני עניין מקומיים, בסאגה המוסיקלית היוונית

אתונה-צלמה גילי מצא

הלני עלתה לבמה. החסרתי פעימה. היא התחילה לשיר דואט, עם כריסטוס ת'יבאוס, שגם הוא נכס צאן ברזל יווני. הם החליפו בינהם מילים חמות ביוונית, כך נראה לפי המחוות והחיבוקים שלהם, גם מצד הקהל שהכיר את כל מילות השירים. התחלתי להרגיש את האדרנלין זורם וגם את הנזלת ניגרת, שהתערבבה לי עם דמעות. הלני היא זמרת שפותחת לי בקלות את הברז האמוציונאלי

בהופעה של הלני ויטאלי-צלמה גילי מצא

אף פעם לא הבנתי למה, כי אני הרי לא מבינה אף מילה מהשירים, למרות שניסיתי למצוא תרגומים. לאחרונה קראתי שהיא צוענייה במקור, אז זה עשה לי בינגו. גבר נעמד לידי והתחיל לדבר איתי. ניסיתי לנפנף אותו, אבל הוא התעקש להישאר. ביקשתי ממשהו שיתווך והתברר, שהוא רוצה לצרף אותי ואת הכסאות הפנויים שלידי לשולחן שלהם. נעמדתי על רגלי האחוריות, לא יהיה!.

כלל נוסף למטיילת לבד-אל תסכימי שישתלטו על השולחן שלך, כי במילא את לבד. שיעול או אפטשי, מאוד עוזרים במשימה, בעידן פוסט קורונה

בהופעה של הלני ויטאלי-צלמה גילי מצא

הערב זרם בנינוחות, אוזו וראקי הוגשו בנדיבות לקהל, שהפך ליותר אינטימי ושותף פעיל. ואז הגיע הרגע לו חיכיתי שנים, בהן אני שומעת את הלהיט "נייס בלמו" בסלון שלי. כבר מהאקורדים הראשונים, עפתי והתיצבתי עם הטלפון צמוד לבמה. במשך כל השיר, רקדתי, צילמתי ובכיתי. וואו. אחרי שלוש שעות ההופעה הסתיימה ובסופה ניגשתי מאחורי הקלעים. ידעתי שהלני לא מדברת אנגלית, אבל הייתי חייבת תמונה משותפת. הגעתי למלון בהי

עם הלני ויטאלי

למחרת לא הפסקתי להתעטש ולהגיר נזלת. הבנתי שאני חייבת לראות אור יום, כדי לא להתמסכן ולהתבצר בחדר. שמתי את נעלי ההתעמלות החדשות והתחלתי לשוטט בלי מפה, רק עם כיוון כללי. אחת לשעה, עצרתי כדי לשתות קפה איפשהוא ולנוח. הבנתי שזה מה שאני יכולה ולא יועיל שאנזוף בעצמי. חיפשתי מקום שקט לאכול צהריים. כיכר נעימה עם מסעדה שראיתי בה תנועה של מקומיים ותיירים, נראתה הולמת

טברנה באתונה, יוון-צלמה גילי מצא

הזמנתי בה מיץ תפוזים כדי להגדיל את רמת הויטמין סי בגוף שלי. בהיתי, וכתבתי לעצמי הרהורים בפנקס, דבר מומלץ למטיילת לבד-סוג של יומן מסע. אחרי עוד חצי שעה גיליתי שיש בתפריט המאוד יווני גם מרק עוף, יאסו. הוא הגיע קצת דלוח, קצת מלוח, אבל בריאות, זה מה ששכנעתי את עצמי. ביקשתי חשבון כאשר רוח התחילה לנשוב לעברי. אני תמיד בודקת את החשבון והפעם ראיתי, שיש חריגה של 15 יורו. זו לא פעם ראשונה שניסו לעקוץ אותי, במלכודת תיירים. הרגשתי שלחץ הדם עולה לי, אז נשמתי עמוק. אמרתי לעצמי, זה תכף יתברר, את לא תשלמי את זה

בית קפה באתונה-צלמה גילי מצא

מלצר יווני שרגיל לעקוץ, אמר בלי להניד עפעף "סורי, מסטייק", ובאותה נשימה שאל "כמה טיפ תרצי להשאיר". מכוון שהייתי צריכה לתת לו קוד של הכרטיס אשראי, נתתי לו קוד שגוי. כאשר הוא ראה שזה לא עובר, שאל שוב בעזות מצח "לכלול טיפ", עניתי לו "על זה שרימית אותי?". קמתי משם בשלווה יחסית וסיפוק, החושים שלי ערים למרות שאני חולה.

כלל אצבע-בדקו את החשבון, ואם משהו לא ברור תבקשו מהמלצר הסבר

לא היה לי כח לצעוד בחזרה למלון, אז לקחתי מונית. לפני שנכנסתי אליה, אמרתי שאני צריכה לכיכר אמוניה ואת המחיר שאני מוכנה לשלם. מהנסיון שצברתי תוך כדי תנועה, הבנתי שאסור להכנס למונית בלי לסגור מחיר מראש, או לסמוך על המונה שיופעל.

מוניות במרכז אתונה-המחיר נע בין 5 יורו ל- 10. תבררו מראש, לפני שתעלו

ליטל קוק באתונה, יוון-צלמה גילי מצא

מהמסעדה חזרתי לחדר והסתבר ששודרגתי לסוויטה מפנקת, עם מיני סלון, מיטה רחבה ושתי מקלחות. זה בהחלט גרם לי לשמחה רבה ותחושת בית, ושקעתי בשינה עמוקה שעות ארוכות. זה קרה גם בימים שאחרי, שהצלחתי לצעוד כשלוש שעות ואז בתשישות בהולה, הרמתי יד למונית. בתפריט של המלון היה רק אוכל יווני. אחרי שהזמנתי באחד הימים שרות חדרים עם סלט לוקאלי, אופציה שאני מפעילה רק כשאני חצי מתה, התנסיתי לראשונה בחיי בשימוש בוולט

שדרוג לסוויטה-צלמה גילי מצא

כן,כן, הצלחתי לצלוח את הקורונה בלי להעזר בשליחים הכחולים, אבל באתונה בשביל מרק נודלס ועוף, חיפשתי סושיה. תוך חצי שעה הגיע מרק ראמן, מתובל בכל מיני דברים טובים.הקבלה עבדה שעות נוספות כדי לטפל בי. לשלוח פלחי לימון, תיונים, דבש, מיץ תפוזים, לענות בנימוס לכל שאלה ובקשה. החלטתי לשנות מוד חשיבה. במקום כל מיני איך ולמה בנוסח "איך המחלה הזו דפקה לי את החופשה", לומר לעצמי "איזה יופי שאני חולה באתונה, במלון שמפנק אותי ומאפשר לי לשלב חוויית תיירות עם בילוי לילי"

ארוחה בוולט-צלמה גילי מצא

מדי יום-בשעות הצהריים, בהן השמש גם הגיחה החוצה לקחתי מונית-לשכונה אזור, שתכננתי להגיע אליו. במקום לבזבז את הכוחות שאין לי על הליכה אליו, הגעתי בספיישל. כך למשל למרכז התרבות סטברוס ניארכוס, שמהווה נקודת ציון פורצת דרך ומודרנית בנוף האתונאי, שממוקם על גבעה בשכונת קליתאה (נוף יפה ביוונית) אל מול חוף הים של פאלירו, שגיליתי בו בית קפה איכותי שיושב על תעלה.

כלל אצבע-למרות המחלה, הקדשתי כארבע שעות יומיות שיטוט בעיר עם הרבהעצירות, כדי לא להרגיש תחושת החמצה צורבת

מרכז סטרבוס ניארכוס-צלמה גילי מצא

אז נכון שנאלצתי לוותר על שתי הופעות, שממש רציתי לראות, אבל ראיתי שלוש! וגם פה עשיתי סוויטץ' חשיבתי. מצאתי דברים טובים שקרו לחיי הלילה בעיר, בהעדרות הממושכת שלי ממנה. אם פעם ההופעות היו מתחילות בחצות פלוס, כעת עשר זו שעת השין. אם פעם ההופעות היו רק בסו"פשים, כיום יש אופציה בכל ערב. אם פעם הופעות היו של זמיר בודד, היום הסטארים איחדו כוחות ויצרו הרכבים במיוחד להופעות בחורף, שהן השוס המדליק של העיר

חיי לילה באתונה-צלמה גילי מצא

המלצת משתמשת בהופעות-לבדוק בדיוק מתי מתחילה ההופעה ולהגיע ממש בסמוך אליה, כדי לא לשבת לבד לפעמים שעה וחצי. בכל מקרה להביא פנקס, זה זמן מעולה לסכם את היום ולרשום הודיות, על דברים טובים שקרו לך. זה נותן פרופורציה לטיול

אתונה יוון-צלמה גילי מצא

כדי לצאת בלילות-הזמנתי נהג מונית דרך הקבלה מכמה סיבות. ביקשתי שהפקיד יאמר לנהג בדיוק את שם המקום אליו רציתי להגיע והוא ירשום לי על פתק את השם באנגלית וביוונית. אין בעיה להשיג מונית פנויה, אבל בהחלט יש בעיה של אמינות או אי הבנת שפה ולא רציתי להיקלע לסיטואציה לא נעימה. יש פה אפליקציה מקומית להזמנת מוניות, אבל אין לי וויפי כשאני ברחוב.

כיכר אמוניה באתונה-היכן שהמלון שלי היה ממוקם, היא מקום שבערב מאכלס לא מעט הומלסים, נרקומנים ומטרידנים ולכן מונית מפתח המלון, עוקפת את האי נעימות הזו. מכוון שארחו אותי במלון, לא בדקתי מראש לגבי המיקום שלו, אבל זה דבר הכרחי כשאת מטיילת לבד

ליטל קוק באתונה, יוון-צלמה גילי מצא

לסיכום-מחלה היא זמן למחילה לעצמך, גם בטיול. אפשר להיות פעיל ברשתות החברתיות, כדי לתקשר עם העולם ולקבל פידבקים נחמדים, אבל גם רצוי להתנתק מהן לשעות ארוכות כדי לישון, לטיי ולהיות בכאן ועכשיו

אמנות רחוב באתונה-צלמה גילי מצא

אם אתם רוצים לסדר לכם תוכניית בילוי לילי -באתונה וסלוניקי, אני ממליצה בחום על האתר של "הזהוב", שבו תתעדכנו במידע מפורט על מופעים, טברנות ואפילו ביוגרפיות של זמרים ואפשר לרכוש כרטיסים מראש למופעים נחשבים ויש טלפונים של אחרים, כדי לצלצל לוודא באותו יום מה קורה ולהזמין שולחן. זו כבר פעם שנייה שאני בונה תוכנית טיול בעזרתו

עוד כתבות של נהנית לבד:

בית קפה אינסטגרמי באתונה-צלמה גילי מצא



コメント


אולי יעניין אותך:
bottom of page