פלא שומט לסת-הספרייה הלאומית בירושלים
וואו, וואו, וואו. זה מה שיש לי להגיד בקצרה, על המבנה האדריכלי הכי מרשים בארץ. הספרייה הלאומית, במשכנה החדש בקריית הלאום בירושלים, שש קומות מעל הקרקע וחמש מתחת היא פנינה ארכיטקטונית, בכל קנה מידה
לפני שנדבר על היותה חוד החנית של קידמה רובוטית, לצד הנגשה והמחשה מרתקת, הספרייה עם כארבעה מליון ספרים, עושה כבוד למילה הכתובה, כמאגר הזיכרון הלאומי, התרבותי וההיסטורי שלנו כאומה. בעקבות יחידים, קהילות ועמים
לדעתי נעשה מהלך נועז, לפתוח אותה באוק', בעיצומה של המלחמה, מתוך קריאה נכונה של רחשי הלב המשוסע של מדינה שלמה. הצמא לטכסט, למקום מרווח, מעיו חדר בריחה מהמציאות, התברר כנכון, כאשר נאספו הנתונים. מעל 10,000 איש כבר ביקרו פה, בלי שום פעילות שיווקית, ביניהם הרבה מילואימניקים באפטר, נתון מעניין למדי
הספרייה הלאומית בירושלים-צלמה גילי מצא
מה יש פה-בעשר שניות
אוסף הספרים היהודי הגדול בעולם, מכתבי קלף ועד חומר דיגיטלי, ביניהם ספר הזוהר או כתב יד של הרמב"ם. הספרייה הזו, מיטיבה להכיל את הדי.אנ.איי של האתוס היהודי והישראלי, כמקום פלורליסטי שמתבטא למשל בעובדה שיש פה את אוסף האסלאם ומזרח התיכון החשובים מסוגם. שיושב פה בית כנסת, לטובת העובדים והמבקרים וגם מתחם מוסלמי
הספרייה הלאומית בירושלים-בית כנסת וחדר לאסלם, צלמה גילי מצא
מהות הספרייה-עשרים שניות
הספרייה הלאומית הוקמה לפני 132 שנה, אבל משנת 2011 היא נמצאת בבעלות משותפת של מדינת ישראל והאוניברסיטה העברית. רשומים בה מעל לחמישה מיליון פריטי דפוס וארכיון
הספרייה שוקדת על שמירת עותקים מכל ספר המודפס באופן מסחרי בישראל. ככה שאם במקרה כתבתם ספר, שווה לכם להזמין עותק, רק כדי לעלעל ולראות את תהליך הגעתו
האדריכלות הגאונית
הוזמנתי השבוע לסיור עיתונאים; שנמשך שלוש שעות, במגה פרוייקט של משרד האדריכלים השוויצרי הנודע, הרצוג ודה מרון והאדריכלים המקומיים מן-שנער, שביחד הגדירו את מטרת העל-לייצר בניין שמקיים דיאלוג בין ניגודים
גרם מדרגות לולייני ומונומנטלי, הוא סימן היכר למשרד הרצוג-דה מרון. ספירלה של חוכמה וידע, שמסתיימת באולמות מתחת לאדמה, שהן באנלוגיה לבארות המים הירושלמיים
יש פה שימוש ניכר בעץ וגם בטקסטיל, כמו במסדרון שמוביל לאזור שבו תהיה מסעדה, עם קיר שעשוי מבד שמדמה ספרים דחוסים
ציניקנים יאמרו שמדובר בהיפוך צורני של "היכל הספר", שנמצא מעבר לפינה. העובדה שהבניין מואר בטבעיות עם חלונות ענק לגן שעוטף אותו, תורמת לטעמי לתחושה האנטי קלסטרופובית, ששמורה לספריות
יש פה מרחב פתוח נטול גדרות, שמחבר את החוץ לפנים בטבעיות שלא מתאמצת. בגן הספרייה נשתלה צמחייה ארץ-ישראלית
ארבעה רובוטים והנגשה דיגיטלית
איך ספרנים וספרניות מוצאים פה ספר? יש ארבעה רובוטים באולם עצום, עם מדפים אינסופיים, שבהם הספרים מסודרות בתיבות
הרובוטים מאתרים את הספר ומביאים אותו בעצמם. ניתן לתצפת על האחסון, רק דרך ויטרינה ובסיור מודרך. אי אפשר להיכנס פנימה, כי רמת החמצן שבו כמעט אפסית, כדי למנוע שריפה ולשמור על חיי המדף של הספרים
פרוייקט שביעי באוקטובר
היום ברור יותר מתמיד מה חשיבותו של תיעוד בזמן אמת. הספדים, יומנים, סרטונים מהשביעי לאוקטובר וארכיונים מהעוטף, נשמרים פה
יש פה פרוייקט, של אולם עם קיר לזכר הנרצחים והחטופים, עם 1250 תמונות, בחלקם נרות נשמה בלי תצלומים. בספריה יש מיצג להשבת החטופים, תמונות שלהם והספרים שהם אוהבים יושבים על כסא, לאחר שיחות בירור עם בני משפחה
שיטוט חינמי
בביקור חינם תוכלו לשוטט במבנה רחב הידיים ולהתרשם מהאדריכלות הייחודית שלו, להציץ לאולמות הקריאה השקטים, לאכול בבית הקפה ולנוח בגינה הנעימה.תוך כחודש יושק סיור אודיו עם אוזניות. מספיק לעמוד על סימן של אוזנייה שמצויר על הרצפה, והפודקאסט יזהה את המיקום שלך ויעלה מייד,את התוכן הרלוונטי
תערוכת "אוצר מילים"
התערוכה 'אוצר מילים', מוצגת באולם מואר בעדינות, כדי לשמור על הדיו העתיקה. בתוך ויטרינות משוכללות, שניתן ללחוץ בהן על לחצנים ולשלוף כתבים עתיקים, בינהם, התלמוד המודפס הראשון וקוראן מהמאה ה-9
תערוכת אוצר מילים, בספרייה הלאומית בירושלים-צלמה גילי מצא
לגלות אוצרות שכתבו הסופרים האהובים עליכם (סטפן צוויג-עלי), אנשי רוח ידועים שיצרו בעברית, ערבית ושפות אחרות; לעיין בספרים דיגיטליים יחידים במינם, לצלול אל העבר דרך עיתונות היסטורית ולהאזין ליצירות ולפיוטים מתוך ארכיון הצליל הלאומי.
למשל בוויטרינה שמוקדשת לנעמי שמר, נמצא הטכסט המקורי שכתבה "לירושלים של זהב", בזמן שנסעה באוטובוס לעיר הבירה, עם תיקונים לבית הרביעי בשיר.יש פה הערות שנתן עמוס עוז לא.ב. יהושע ומחברת השירים של חנה סנש, עולה חדשה, שכתבה את השיר "אלי שלא ייגמר לאולם", עם טעות במילה העולמית. בשלב זה הכניסה לתערוכה מתאפשרת רק במסגרת סיור מודרך
איך משתמשים בספרייה
מה שיפה פה, זה שזה לא רק בית לחוקרים ולאנשים עם תארים, אלא לסקרניות וסקרנים בכל גיל. ניתן לשלב בביקור מפגש עם ספרנים, חוקרים ומומחי תוכן, ולשמוע מהם על תהליכי העבודה הייחודיים שלהם. יש אודיטוריום עם 500 מקומות להופעות, פסטיבלים וארועים מגניבים, בהם יתארחו אתגר קרת, שלמה ארצי, אבי נשר ועוד, רובם אירועים שהם כבר סולד אאוט
הגן והפסל
בגינה נמצא פסל 'אותיות אור', שיצר האומן מיכה אולמן, עם אותיות סלע בגובה של כשני מטרים, שנבראות ממשחקי אור וצל כאשר עוברים במנהרה תת-קרקעית. הכניסה לפסל חופשית, דרך גן הספרייה
דרושים
אם בא לכם לעבוד פה, בתור נציג שירות לקוחות, טכנאי PC או מנהל מיזם תיעוד מאירועי שביעי לעשירי, מלאו את טופס הגשת המועמדות. להלן הקישור למחפשים
חנוך לוין
לוין הענק, כתב במחזה שלו "מלכת האמבטיה" ובספרו "מה אכפת לציפור", על דיאלוג בין נהג מונית, שמראה לתייר את הספרייה הלאומית, שהיא למעשה קופסת גפרורים תלויה על חוט.
תייר -פוחד מהנהג, מהסס, ממשיך להתבונן בקופסה, מעיף מבט מודאג בנהג, מתבונן שוב בקופסה. פאוזה] הספרייה הלאומית שלכם לא נראית קצת כמו... היא לא נראית קצת כמו... כמו... היא לא נראית קצת כמו... [רואה את מבטו של הנהג, משתתק]
נהג -כמו מה?
תייר- [נפחד] כלום. [פתאום אוזר עוז] היא לא נראית קצת כמו קופסת גפרורים?.
נהג-למה "כמו"? זוהי קופסת גפרורים.
תייר- [מבולבל] אה?
נהג -קופסת גפרורים אמרו לך.
תייר- [פוחד] כן. כן כן. [מעיף מבט בקופסה כדי להפיס את דעתו של הנהג] באמת, קופסת גפרורים. [בטון חברותי, מגחך כדי למצוא חן בעיני הנהג] זה לא ספרייה מאוד גדולה, מה?
הרשמה ובלוג
אם אתם חובבי היסטוריה ופיקנטריה, שווה לכם לעיין בבלוג הלוקאלי שנקרא "הספרנים"- ניתן להזמין סיורים לקבוצות מאורגנות או להצטרף לסיורים מודרכים הפתוחים לקהל הרחב,בקישור הזה
עוד כתבות אקטואליות
